אברהם אנהורי
הרב אברהם אנהורי (סביבות ה'תק"ל, 1770 - כ"ד בטבת ה'תקצ"ז, 1 בינואר 1837) היה פוסק הלכה, דיין ברבאט ואב בית הדין ורבה הספרדי של צפת במאה ה-19, נספה ברעש האדמה הגדול בצפת.
קורותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נראה שנולד ברבאט ולמד בישיבות העיר.[1] נשא את שמחה. בשנת תקע"ז[2] ותקע"ח נמצאהו דיין ברבאט לצד הרב ראובן בן קיקי והרב יוסף עלון.[3] בתקופה זו התכתב בהלכה עם רבי רפאל בירדוגו רבה של מקנס,[4] ועם דייני מרקש - רבי שלמה אסבאג, רבי משה אסבאג ורבי שלמה אוזנקוט.[3]
נראה שבהמשך עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. החל משנת ה'תקפ"ו, שימש כאב בית הדין הספרדי של צפת לצד הדיינים: רבי חיים יוסף הצרפתי ורבי נסים זרחיה אזולאי.[5] באותם הימים, רבי אברהם חיים אדאדי שימש את הרב אברהם אנהורי,[6] בפרט בהלכות גיטין.[7]
בשנת תקצ"ה, שלח איגרת עזרה לקהילת קרפנטראץ שבפרובנס, כשהוא מדווח על הפרעות שחוללו הערבים המקומיים ביהודי צפת, שכלל הריגת נפשות, בזיזת ממון, שריפת בתי כנסת ובתי מדרש, ספרי תורה, תפילין ומזוזות. יחד עמו חתמו שבעה רבני צפת מקהילת הספרדים.[8]
כמו כן הוא מדווח על יחסי ידידות ואחווה בין קהילת האשכנזים-פרושים, וקהילת האשכנזים-חסידים וקהילת הספרדים בעיר.[9]
פטירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נספה יחד עם אשתו, בנו ובתו ברעידת האדמה בצפת אדמה בטבת תקצ"ז יחד עם שני חביריו הדיינים רבי חיים יוסף הצרפתי ורבי נסים זרחיה אזולאי.[5] שמועות פטירתו והספדים הגיעו למרוקו,[10] איטליה,[11] ואיזמיר.[12] בנו רבי חיים יאודה אנהורי נפצע ברעידת האדמה, אך ניצל בסופו של דבר, ודרש על פטירת אביו בעיירה דיר אל-קאמר בלבנון. לימים נשא רבי חיים את בתו של רבי אברהם חיים אדאדי.[13]
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תשובות ופסקי דין - מהם נדפסו בספרי חכמי דורו, ומהם נותרו בכתבי יד.
- חדושים על הרמב"ם - בכתב יד.[14]
- חדושים על הש"ס - בכתב יד.[14]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אין לבלבלו עם חכם אחר רבי אברהם אנהורי שפעל כסופר בית הדין בטיטואן. מדובר על שני אישים שונים. רבי אברהם אנהורי פעל כסופר בטיטואן גם בשנת תרי"א, ראו באתר בידספירט. ואילו רבי אברהם האמור כאן נפטר כבר בשנת תקצ"ז. הקישור בין הדיין מרבאט לבין אב בית הדין בצפת, הוא א) ע"פ השוואת החתימות: ראו חתימתו ברבאט בספר תקנות חכמי מכנאס ח"ב עמ' תשסט, והשוו: חתימתו בצפת באתר בידספריט. ב) ע"פ כת"י הספרייה הלאומית, Ms. Heb. 8°1621 ומבואר שם שמשפחתו מרבאט. ושם בסמוך בנו מזכיר שאביו רבי אברהם נספה ברעידת האדמה בצפת והיה אב"ד העיר.
- ^ ראו: תקנות חכמי מכנאס חלק א נספח ב לתקנה כט.
- ^ 1 2 ראו: תשובות חכמי מראכש סימן קח. מדובר ברבי ראובן בן קיקי שנפטר בחורף תקפ"ב (מן הגנזים יח, עמ' צז). ולא ברבי ראובן בן קיקי שעלה לא"י בשנת תרי"ח.
- ^ ראו: 'דובב שפתי ישנים' סימן ב בתוך: מגן דוד לר"ד צבאח.
- ^ 1 2 יהודי המזרח בא"י ח"ב עמ' 112.
- ^ ראו: ויקרא אברהם (אדאדי) אה"ע ה.
- ^ פתיחה ל'שדה מגרש' בתוך 'ויקרא אברהם' לר"א אדאדי. ושם דף צה אות ט.
- ^ ראו: בן צבי, ספונות ו, עמ' שפט-שצ.
- ^ ראו: קובץ 'ישראל' [הסתדרות הרבנים באמריקה, תש"י], עמ' 140.
- ^ ראו: מן הגנזים יח, עמ' צט.
- ^ ראו: רא"ב פיפיראנו, קול עגב דף עו עמוד ב-[סימן פא].
- ^ ראו: כיסא שלמה (חכים) דרוש ו.
- ^ ראו בכתב יד שו"ת הרא"ש הספרייה הלאומית בסופו.
- ^ 1 2 בכתב יד הספרייה הלאומית מצויים חדושים על הל' מגילה להרמב"ם. וכן חדושים על הש"ס וקצת תשובות שהשיב.