אברהם אריה לייב רוזן
 | |
| לידה |
10 באפריל 1871 יאגיילניצה, נפת צ'ורטקוב, חבל פודוליה, ממלכת גליציה ולודומריה, כתר אוסטריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
1952 (בגיל 80 בערך) בוקרשט, רומניה (הרפובליקה העממית הרומנית) |
| מדינה | רומניה |
| מקום פעילות |
רב של מוינשט רב של פלטיצ'ן |
| תקופת הפעילות |
?–1952  |
| חיבוריו | "שאגת אריה", שאלות ותשובות", "באר אברהם", "איתן אריה" |
| צאצאים |
אליהו רוזן, הרב של אושווייץ משה רוזן, הרב הכולל של רומניה ברכה, אשתו של זאב וולף גוטליב, אב"ד ליברפול ורב ראשי של סקוטלנד |
אברהם אריה לייב רוזן (ביידיש: אברהם אריה לייב "לייבוש" ראזען; ברומנית: Avraham Arie Leib Rosen;) (ט"ז ניסן תר"ל - ב' תשרי תשי"ב, 10 באפריל 1870 – 2 באוקטובר 1951, בוקרשט) היה רב אורתודוקסי, יליד גליציה, שכיהן ברומניה כרב בבוחוש, כרב ואב"ד במוינשט (1903–1916) ובשנים 1916–1941 רב בעיר פלטיצ'ן. בימי המשטר יון אנטונסקו נמלט מחבל מולדובה לבוקרשט. בנו הצעיר ותלמידו, דוד משה רוזן כיהן בשנים 1948–1994 כרב הכולל או הרב הראשי של יהדות רומניה. אברהם אריה לייב רוזן כתב את הספרים "שאגת אריה - באר אברהם" שפורסמו בחייו לפני מלחמת העולם הראשונה. שאר כתביו, כולל ספר השו"ת "איתן אריה" הוצאו לאור במוסד הרב קוק בירושלים על ידי חתנו, הרב הראשי של סקוטלנד, זאב וולף גוטליב.[1][2][3]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברהם אריה לייב רוזן נולד ביאגיילניצה (יהילניציה), על יד צ'ורטקוב, במחוז טרנופיל. אביו היה הרב נחמן צבי, המכונה "זיידע" ילינגר, חסיד של הרד"ם מצ'ורטקוב. אמו הייתה חנייה יוטע הינדה לבית אויירבך, בתו של הרב נחמן זאב אויירבך ממונסטריץ'. בילדותו הצטיין בלימודי תורה והתכתב עם רבנים ידועים.
בשנת 1901 נבחר לרב קהילת בוהוש וכעבור שנתיים הוזמן לעמוד בראש קהילת מוינשט. נגד רבנותו במקום התעוררה מחלוקת מסוימת, מצד קבוצה שכינתה עצמה 'קהל עדת ישורון' שטענה שהרבנות צריכה לעבור בירושה לבנו של הרב הקודם.[4] הוא נשא בראשונה עם שרה, בת של הרב חיים יהושע, שהיה בנו של רבי שמריהו, האב"ד ממוסטי ויילקיה ונכד של הרב שמריהו מקמינקה. שרה ילדה לו את בנו הבכור, אליהו רוזן, ששימש לימים כרבה של קהילת אושפיצין (אושוויינצ'ים בפולין) ואת בתו חיה (קלרה) ליבשה, לימים חיה ליבשה בומבך שגרה בלבוב. אחרי מות אשתו, התחתן הרב אברהם אריה רוזן עם טויבה, הבת של הרב שמחה יואל לקסנר מפוטיק. מנישואים אלה נולדו בת – לאה, בן – דוד משה רוזן, לימים הרב הכולל של יהדות רומניה, ועוד בת – ברכה (בטי) שנישאה לרב הווינאי זאב וולף גוטליב, לימים אב"ד של ליברפול וגלאזגו והרב הראשי של סקוטלנד. אחרי שפעל במוינשט 13 שנה, בשנת 1916 נבחר רוזן לרב בעיר פלטיצ'ן, שם פעל למשך 25 שנה, בין היתר בבית הכנסת "חב"ד".[5] כפי שנכתב באנציקלופדיה לחכמי גליציה: "הפליא את ההמונים בדרשותיו". בשנת תרפ"ט השתתף בכינוס השני של אגודת ישראל בווינה.
בגלל הרדיפות בשנת 1941 עזב רוזן את פלטיצ'ן כדי לעבור לבוקרשט, בירת רומניה, בה התגורר ועבד בנו משה. בבוקרשט שימש אברהם אריה רוזן כרב בבתי הכנסת מלבי"ם ו"א.ל. זיסו" וכמו כן בבית הכנסת ברחוב מירצ'ה וודה והבית הכנסת שלו - ברחוב נגרו וודה. בנו הבכור, אליהו רוזן, רב של קהילת אושפיצין, נספה בשואה עם כל משפחתו ובני קהילתו. גם בתו מנישואיו הראשונים, חיה (קלרה) ליבשה בומבך נרצחה על ידי הנאצים בלבוב, יחד עם כל משפחתה.
הרב אברהם אריה לייב רוזן נפטר בבוקרשט בשנת 1951. מאוחר יותר סידר בנו משה רוזן את העברת גופתו לקבורה לישראל.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1905 – שאגת אריה ובאר אברהם – כולל הספד לזכר הרב דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב, באתר HebrewBooks
- 1976 – איתן אריה – שו"ת וחידושים בהלכה. יצא לאור לאחר מותו על ידי חתנו הרב זאב וולף גוטליב, באתר אוצר החכמה.
- ברית אברהם[דרוש מקור][מפני ש...]
- פרחי שושנה[דרוש מקור][מפני ש...]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ח"ד, המכון להנצחת יהדות גליציה, ירושלים, 2005-1978
- Baruch Tercatin, Lucian Herșcovici - Prezențe rabinice în perimetrul românesc, secolele XVI-XXI, Hasefer, București 2008