אברהם ארנן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם ארנן
Avraham Ornan.jpg
אברהם ארנן, לפני 1948
תאריך לידה 29 בדצמבר 1930
מקום לידה ישראלישראלירושלים, ארץ ישראל
תאריך פטירה 23 באפריל 1980 (בגיל 49)
כינוי אברמ'לה
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
Palmach.jpg הפלמ"ח
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1947 - 1979
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים

מפקד סיירת מטכ"ל

מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
פרס ביטחון ישראל  פרס ביטחון ישראל
הנצחה

קרן ארנן

שנת שירות משימתית קיבוץ פלמ"ח צובה

תת-אלוף אברהם ארנן (29 בדצמבר 1930 - 23 באפריל 1980) היה המייסד של סיירת מטכ"ל ומפקדה הראשון.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנן נולד בירושלים בשם אברמ'לה הרלינג להורים דתיים - נחמה ואליעזר-דב הרלינג. הוא היה דור שלישי בארץ, נכד ליעקב יוסף הרלינג, שהיה מראשי אגודת ישראל בירושלים. בבעלות משפחתו היה מלון ורשבסקי בכיכר ציון. אברהם היה הצעיר מבין שמונה אחים. אחד מאחיו, יעקב, נהרג בהתקפה על שיירת העשרה בדרך לגוש עציון. הוא למד בבית-הספר של תנועת המזרחי, ובבית-הספר "בגרות", ולמד שנתיים באוניברסיטה העברית. הוא היה חבר ומדריך בתנועת הצופים ויצא להכשרה חקלאית בקיבוץ. תחביבו העיקרי היה סיירות.

פעילותו הביטחונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 16 הצטרף ארנן להגנה. כעבור שנתיים, עם פרוץ המאורעות בירושלים בשנת 1948, עבר קורס מ"כים, הוצב בגדוד מוריה של חטיבת עציוני של החי"ש, והשתתף בקרבות במרבית הגזרות בירושלים. הוא לחם בעטרות, בנווה יעקב, בשייח' ג'ראח ובימין משה ונפצע קל בניסיון לפרוץ לעיר העתיקה דרך שער יפו. השתתף בארגון השיירות לשכונות הספר של העיר ובמבצעי נחשון ומכבי לפריצת הדרך לירושלים הנצורה. בתקופת המצור על ירושלים, הצטרף ארנן, בעקבות אחיו יהודה ומשה, לפלמ"ח. הוא הוצב בגדוד הפורצים של חטיבת הראל בפיקודו של מוטקה בן פורת. בקרב לכיבוש הר ציון נפצע. לאחר שהחלים חזר לגדוד, לחם בקרבות עשרת הימים ושוב נפצע ליד הר-טוב. אחר כך, בזכות ידיעת יידיש, פיקד על מגויסי גח"ל. במבצע חורב היה ארנן מפקד מחלקה.

בקהילת המודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1949 עבר ארנן קורס קציני חי"ר וקורס סיור. בשנת 1950 נשלח לפעילות מחתרתית במסגרת המוסד לעלייה ב' להעלאת יהודי עיראק דרך איראן. כשסיים את שירותו בינואר 1951 השתקע לזמן קצר בקיבוץ כברי. ב-1953 חזר לשירות קבע ומונה למפקד הבסיס הצפוני של יחידת המודיעין 154 (ששינתה את שמה מאוחר יותר ל-504), שהפעילה סוכנים מעבר לגבולות המדינה. לאחר הפקת לקחי מרחב דרום של היחידה במבצע קדש, הקים ארנן את הגרעין הראשון של סיירת מטכ"ל, בה שילב מסתערבים מהפלמ"ח, לוחמים מיחידה 101 והצנחנים, נח"ל וחי"ר, בעלי חזות ורקע תרבותי מתאים, ובהם יצחק שושן, יאיר הררי, אלי גיל ("דאוד"), שארל לוי ("סאלם"), רמי סער, משה לוין (קוקלה), יצחק ג'יבלי ("הקטן"), יחיאל אמסלם[1], מפקד הצוות הראשון ביחידה, ומאיר הר ציון. בתחילה נתקל ארנן בחוסר אמון ובחשדנות מצד ראשי אמ"ן ובכירי המטכ"ל, אולם בזכות עקשנותו הצליח להתגבר על קשיי ההקמה, וב-1958 הפכה היחידה לעצמאית במסגרת חיל המודיעין, עם ארנן בראשה. בספטמבר 1960 יצא ארנן לשנת לימודים במכללה לפיקוד ולמטה, והוחלף על ידי יוסף קסטל בפיקוד על היחידה. עם שובו קיבל לידיו שנית את הפיקוד עד לשנת 1964, אז הוחלף על ידי סגנו, דב תמרי. בהמשך יצא להשתלמות בחיל הנחתים האמריקני ולאחריה חזר לפקד על יחידה באמ"ן. קיבל את פרס ביטחון ישראל על תכנון מבצעי "חלוץ" ו"שרקרק" של סיירת מטכ"ל במצרים[2]. כיהן כראש היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין מ-1966 עד אחרי מלחמת ששת הימים, בתפקידו הבא שימש כראש מחלקת איסוף באמ"ן. בשנת 1968 נלווה לכוחות סיירת מטכ"ל במבצע תופת[3]. בשנת 1972 מונה ליועץ לענייני טרור במשרד ראש הממשלה. במהלך מלחמת יום הכיפורים התנדב לשרת כעוזר במודיעין פיקוד הצפון[4]. ב-1976 יצא לשליחות באפריקה, ועם שובו נתמנה למפקד בקורס מח"טים. השתחרר ב-1979 בדרגת תת אלוף[5].

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישא לדליה, נולדו להם רמה ומיכל. עמד במרכזה של חבורה גדולה של אנשי ביטחון ובוהמה, יוצאי הפלמ"ח ואנשי קהילת המודיעין. התעניין באדריכלות ואומנות ושלט בשפות רבות, ביניהן יידיש, ערבית, פרסית, אנגלית, צרפתית ואיטלקית. בשנת 1970 התגלה גידול סרטני במוחו של ארנן, אך הוא התעקש להתעלם מהמחלה ולהמשיך ולשרת בצה"ל. לאחר פרישתו מצה"ל עבד כעוזר גנן בקיבוץ צובה. כן השתתף כיועץ מיוחד להפקת הסרט מבצע יונתן, בעזרת חברו יהורם גאון. בשנותיו האחרונות נאבק במחלתו עד אשר נפטר ב-23 באפריל 1980 ונקבר בחלקה הצבאית בהר הרצל בגיל 49.

על קברו נשא אהוד ברק, פקודו לשעבר, הספד ובו אמר:

לא בחותם היעילות והתכליתיות הצבאית (ניחנת), אלא בסימנה של רגישות אסתטית ליופי ולשלמות... איש בוהמה בעמקי נפשו, הלובש מדים רק מכורח מציאותנו. כל עשייה היא לאברהם מעשה יצירה... כולם מעוצבים בסימן הרגישות למגעה הבלתי מושג של איכות כמו-אמנותית.

יהושע שגיא כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו:

קשה למצוא במספר אצבעות של יד אחת את אנשי המודיעין שיצרו "יש מאין" ושיפרו באופן משמעותי ממש את הכושר האיסופי של המודיעין הישראלי. בתעוזה, במעוף, במקוריות חשיבה, בתחכום טכנולוגי, ומעל לכול בדבקות אין-קץ, הצליח אברהם לעקור הרים, להביא את האויב "לשטחנו" ואת עצמנו – ללב-ליבו של האויב. שנים תעבורנה עד אשר יפתחו את הגינזכים, שיאפשרו לנו לספר מעט מעוללות היצירה של אברהם ארנן בשירות המודיעין

יוצאי סיירת מטכ"ל הקימו קרן על שם ארנן, אשר נועדה להנצחת זכרו וזכר נופלי היחידה. הקרן מחלקת מדי שנה כ-20 מלגות לסטודנטים יוצאי היחידה ומעודדת התנדבות קהילתית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לי-טל תייר, ששה ימים וזיכרון, ביטאון ביבשה גיליון 2, ‏ יוני 2007.
  2. ^ עפר דרורי, מבצע "חלוץ" ומבצע "שרקרק".
  3. ^ אבנר שור, חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן, הוצאת כנרת, 2008, עמוד 281.
  4. ^ חגי מן, מודיעין פיקוד הצפון בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים
  5. ^ עוזבים את צה"ל: 2 אלופים, 9 תא"לים, מעריב, 2 בפברואר 1979