לדלג לתוכן

אברהם אשור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם אשור
תא"ל אברהם אשור 1985
תא"ל אברהם אשור 1985
תא"ל אברהם אשור 1985
לידה 1942 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוקטובר 2010 (בגיל 68 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי מוסלי
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף (ים) תת-אלוף
תפקידים בשירות
מפקד פלגת ספינות טילים, מפקד פו"מ זרוע ים, מפקד בסיס אשדוד
ראש מספן המודיעין
ראש מספן כוח האדם
נספח חיל הים בוושינגטון
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
מדריך טיסה מוסמך
שיווק ציוד לטיסה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם אשור (מוסלי) (19422 באוקטובר 2010) היה תת-אלוף בחיל הים, בו שימש ראש מספן המודיעין, ראש מספן כוח האדם ונספח חיל הים בוושינגטון. לאחר פרישתו לגמלאות היה מדריך טיסה אזרחי.

אביו סברי מוסלי, עלה לישראל מדמשק שבסוריה ואמו ציפורה מביירות שבלבנון, ויחד הקימו משפחה ביישוב קריית חרושת שלמרגלות טבעון. אברהם היה הבכור מבין שבעה ילדים, שישה בנים ובת. האב עבד כמנהל עבודה בסולל בונה והאם הייתה עקרת בית. המשפחה עברה לקריית אליעזר שבחיפה ואברהם הצטרף לאגודת יורדי ים זבולון כחניך בהיותו כבן עשר. מאגודת יורדי ים זבולון הובילה הדרך לבית הספר לקציני ים.

המלצת המורים שלא לשלוח אותו לבית הספר לקציני ים עכו שנחשב ברמה גבוהה, החדירה בו מוטיבציה להצליח ולהצטיין על מנת להעמידם על טעותם. ואכן, לאחר לימודי הכנה עצמאיים במהלך כל החופש הגדול עמד בהצלחה במבחני הכניסה והתקבל לקבוצת הקדטים ללימודים בשנת 1956.

בבית הספר השקיע בלימודים והתבלט בקבוצת הקדטים כתלמיד טוב. תקופת הלימודים כללה הפלגות בחיל הים וצי הסוחר.

שירות בחיל הים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחניך המצטיין בקורס החובלים, מקבל אשור את דרגת הסג"ם מדוד בן-גוריון, 1962

בשנת 1960 סיים את בית הספר לקציני ים והתגייס עם כל המחזור, הישר לקורס הקצינים בבה"ד 1. בהמשך עבר לקורס חובלים מחזור ט' אותו סיים ב-1962 כמצטיין וקיבל את דרגותיו מראש הממשלה, דוד בן-גוריון.

ב-1963 עבר קורס קציני גנ"ק הכולל גם קורס קציני קשר מתקדם שנלמד בבה"ד 7. כאן התבלט ברצונו לדעת ובעיקר לפרק ולעיתים גם להרכיב (לא תמיד בהצלחה) כל מכשיר קשר עד שיעבוד. ניסיונות דומים, שלא תמיד צלחו, נוסו במקביל על המכשור בבית. במהלך הקורס בינואר 1964 ארעה תאונת רכבת בה נפגע גם מוסלי, דבר שלא הפריע לו להושיט יד לפצועים האחרים ולקבל על כך תעודת הוקרה משר התחבורה.

ב-1964, התחתן אשור עם אורה לבית רוזנקרנץ ומיד לאחר מכן עברו השניים להתגורר באילת.

בשנים 1964 - 1965 פיקד על ספינת טורפדו באילת.

בשנת 1965 עבר לבה"ד חיל הים כמפקד קורס החובלים מחזור ט"ו, תפקיד בו שימש עד שנת 1968.

ב-1966 נולד בנו הבכור, אמיר. ב-1967 התחמם הגבול עם מצרים ונאצר הכריז על סגירת מצרי טיראן לשיט ישראלי. אשור התנדב, עם קבוצה של אנשי מילואים בפיקודו של אל"ם מנחם כהן, לעבור מול עיני המצרים באוניית סוחר. שם הספינה היה "דולפין" והדגם של ספינה זו מוצג עד היום באילת מול הנמל. המלחמה פרצה לפני שהספינה יצאה לדרך ו"דולפין" וצוותה היו הראשונים לחצות את המצרים הפתוחים.

ב-1968 אשור היה בין הצוותים הראשונים שנשלחו לקבל את ספינות הסער בשרבור. במהלך שהותו שם נולדה בתו, אסנת. אשור מילא תפקיד ק' גנ"ק בספינת הטילים השלישית "אח"י מזנק" בפיקודו של צבי גבעתי, שהגיעה לישראל ביוני 1968. מאוחר יותר התמנה למפקדה של אותה הספינה עד 1971.

בתום הפיקוד על הסטי"ל שירת במשך שנתיים כקצין תכנון קשר במחלקת מבצעים לרבות במלחמת יום הכיפורים. ב-1973 נולדה בתו נעמה. לאחר המלחמה, בשנת 1974, קיבל את הפיקוד על אח"י רומח (סער 4) והשיק אותה למים. בנוסף לפיקוד על הספינה פיקד גם על פלגה 41 והועלה לדרגת סא"ל. בהפלגת בציר ענבים פיקד על שתי הספינות: אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4), שהקיפו את אפריקה והגיעו לאילת.

מודיעין ופו"מ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 נכנס אשור לתחום המודיעין ונעשה עוזר לראש מספן המודיעין, תא"ל אלי לוי.

ביולי 1976 הביא לידי ביטוי את מומחיותו לקשר מבצעי כשהקים את מערך הקשר לחפ"ק במטוס הבואינג בעת מבצע יונתן לחילוץ חטופי המטוס באנטבה. ותיפקד כקצין הקשר המוטס של מבצע אנטבה.

בשנים 1976–1979 היה מדריך ראשי בקורס פיקוד ומטה זרוע הים.

בשנים 1979–1982 פיקד על בסיס אשדוד של חיל הים. לאחר מאבק ממושך בצמרת חיל-הים, זכה הבסיס לראשונה בקליטת פלגת ספינות טילים שיועדו לנצ"ל.

הנחתות של חיל הים ואוניות האם נמצאו תחת כנפי מפקד בסיס אשדוד. אשור היה המנחה המקצועי בחיל הים לנושאים אלה. ב-10 בדצמבר 1980, בסערה קשה, התקבלה פקודה ממפקד חיל הים, להוציא את אח"י מעוז מבסיס אשדוד לים, כדי לסייע בחילוץ עובדים שנתקעו על הדוברות בנמל חדרה.[א] אשור ניסה לבטל את הפקודה אך מחוסר תקשורת עם מפקד חיל הים לא הצליח. הוא הצטרף אל מפקד אח"י מעוז, רס"ן יגאל בר יוסף, באומרו ”אתה יודע ואני יודע שההפלגה הזאת לא תיגמר בטוב, לכן עדיף שיהיה אלוף משנה על האניה ולא רק רס"ן.” אח"י מעוז ספגה נזקים מייד ביציאה ומפקדה במפגן ימאות, הצליח להכניסה חזרה לנמל אשדוד.[1]

במלחמת לבנון מונה אשור למפקד הכוחות הימיים ופיקד על מבצעי הנחיתה. שר הביטחון אריק שרון ציין ב-14 ביוני 1982 לשבח את חיל הים ומנוסח הדברים עולה כי את הצל"ש הביאו הנחתות ואשור כמפקד ההנחתה.[2]

בנוסף להכנת הנחתות הישנות לרמה שתאפשר את הביצוע, עמדו לפני מפקד הכוח הימי בעיות שעליהן נדרש אשור להחליט בים. עד לפני הביצוע ממש דרש הכוח היבשתי שתי אפשרויות להנחתה. מדרום ומצפון לעיר צידון. הנחתת כוחות באמצעים שעמדו לחיל הים חייבה חוף תלול יחסית ונקי ממכשולים. רצועת החוף שנבדקה מדרום לצידון, הידועה כחוף הזהראני הייתה נוחה מבחינת השיפוע אך מוקפת חגורות סלעים תת-מימיים בעומק 2–3 מטר. בעומק זה עלולים המדחפים לפגוע בסלעים ולהישבר. מצב שימנע אפשרות של נחיתה בלילה. בחוף הרחוק יותר מצפון לצידון נמצאה רצועת החפה אפשרית רק כשבוע לפני הנחיתה, חוף האוולי. למרות הודעת מפקד הנחתות מייק אלדר על הסיכון הרב בהחפה בזהרני יצא כוח הנחיתה לים כאשר שתי האפשרויות על הפרק והזהרני קרוב יותר מהאוולי כך שקיבל עדיפות. אשור הבין יותר מכולם את המצב וכמפקד כוח הנחיתה העדיף לשכנע את מפקד האוגדה עמוס ירון במהלך השיט ולא להתעמת עם מפקד חיל הים בחוף. ואכן במהלך השיוט השתכנע ירון והנחיתה באוולי נעשתה בהצלחה.

החלטה חשובה נוספת לקח אשור למחרת כאשר החליט להנחית את הסבב השני באור יום. מתוך היענות לצרכים של האוגדה אף על פי שלא שותקו מקורות הירי שהפגיזו את חוף הנחיתה. תעבורת הקשר ממפקד חיל הים השאירה את ההחלטה בידי אשור. הנחיתה התקיימה בשעה 14:00. התותחים של המחבלים ירו. הנפילות היו קרובות אך לא היו פגיעות. שעתיים מאוחר יותר הגיעה הנחתת הגדולה אח"י בת שבע והתהליך חזר על עצמו. אשור הורה להנחית. גם הפעם לא היו פגיעות מאש המחבלים.

תפקידים בכירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1983–1985 היה אשור ראש מספן המודיעין במפקדת חיל הים והועלה לדרגת תא"ל. לתפקיד זה תחומי אחריות מגוונים ובמהלך התפקיד עמד בקשר עם מקביליו בחיל הים המצרי. בסיום תפקיד מפקד בסיס אשדוד, 1982, נשלח עם משפחתו למכללת הצי של ארצות הברית בניופורט לקורס פיקוד ימי במהלך הקורס רכש תואר M.A בניהול. בנוסף ללימודים במכללה, גילה את תחביב הטיסה והוסמך כטייס במטוסים קלים. מאוחר יותר עשה תחביב זה למקצוע ונעשה מדריך טייס אזרחי.

בשנים 1985–1987 היה ראש מספן כוח האדם.

בשנים 1987–1990 היה נספח חיל הים בוושינגטון וקידם את הקשרים הטובים של חיל הים וישראל בארצות הברית.

במפגש מפקדים לרגל 30 שנה למלחמת לבנון הראשונה נמסרה תעודת ההוקרה למשפחתו ממפקד חיל הים רם רוטברג, לציון פעולותיו כמפקד הימי של מבצעי הנחיתה בזירה הימית במלחמת לבנון.

גאוותו הגדולה של אשור הייתה על כי במהלך כל שירותו הצבאי החזיר את כל פקודיו בשלום לביתם.

  • תואר BA בהיסטוריה של המזרח התיכון ובגאוגרפיה.
  • תואר MA בניהול ממכללת הצי של ארצות הברית בניופורט (1983).
  • השתלמות מפקדי אוגדות בצה"ל.

פעילות באזרחות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברהם אשור בטיסת פרידה עם מדריך עמית, 2009.

עיסוקו העיקרי היה בהדרכת טיס למטוסים קלים. את הכשרתו הראשונית רכש בארצות הברית ובהמשך הוסמך כמדריך טיסה בישראל.

ייצג בישראל את חברת David Clark שעוסקת בתחום אוזניות למערכות הקשר במטוסים ובנוסף עסק בשיווק מוצרים אקולוגיים המסייעים לכיבוי אש וניקוי מים.

מפקד חיל הים עמי אילון אשר יזם את פרס מפקד חיל הים לחשיבה יוצרת מינה את אשור כחבר בצוות זה. אשור מילא את התפקיד במשך 8 שנים.

כאיש ים אהב להפליג בכל עת ביאכטה המשפחתית הנקראת כיום על שמו. את תחביבו השני - טיסה - הפך למקצוע לאחר תום שירותו הצבאי.

אחת האהבות הגדולות ביותר שלו הייתה המוזיקה היוונית והוא הדביק את כל הסובבים אותו באהבה זו. לאחר מחלתו ולמרות עיוורונו, רכש תחביב נוסף - נגינה בבוזוקי.

אחרית ימיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 אובחן אשור כחולה סרטן המוח, מחלה אשר הובילה לעיוורונו. במהלך מחלתו הוכר כנכה צה"ל. הוא נלחם במחלה באומץ לב ובאופטימיות רבה והאמין שיוכל לה, עודד את הסובבים אותו ולא מנע מעצמו להשתתף באף אירוע. הוא לא עשה לעצמו הנחות ואף המשיך לתקן אוזניות טייס על אף מצבו. אשור נפטר ב-2 באוקטובר 2010 ונקבר בחלקת הימאים בבית הקברות עין כרמל לצלילי מוזיקה יוונית שאהב ומטס כבוד של שישה מתלמידיו עובר מעל הקבר.

השאיר אחריו את אשתו אורה, בנו הבכור ד"ר אמיר שעוסק בחקר גניזת קהיר באוניברסיטת קיימברידג'. בתו ד"ר אסנת חוקרת מחלת הסרטן ובתו הצעירה נעמה בעלת תפקיד בכיר במשרד להגנת הסביבה.

זכרו של תא"ל אשור מועלה בשיוט שנתי הנערך בחודש ספטמבר על ידי אגודת יורדי ים זבולון בחיפה. בשיוט משתתפות סירות מדגמים שונים של האגודות הימיות ובית הספר לקציני ים. כמו כן משתתפת בשיוט סירת "סנונית" אשר נתרמה לאגודת זבולון על ידי משפחתו ונושאת את כינויו "מוסלי" (שם משפחתו המקורי).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם אשור בוויקישיתוף
  1. ^ זאת אף על פי שמפקד בסיס חיפה אלי רהב שניהל את פעולות החילוץ במקום סבר כי בגלל הסערה לא תוכל האניה להיכנס בין המצופים והעמודים ואין בה תועלת בחדרה.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יובל מלחי ונתן פוזניאק, אח"י מעוז יוצאת לחדרה פרק 299 פודקאסט, פורסם 14 במרץ 2019.
  2. ^ לאחר המלחמה המליץ אשור על ציון לשבח נוסף ומיוחד ליחידת הנחתות. יוזמתו נענתה בחיוב רק עשר שנים מאוחר יותר על ידי מפקד חיל הים עמי אילון.