אברהם בן-שושן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם בן שושן
Avraham Ben Shushan.jpg
תאריך לידה 1940 (בן 77 בערך)
מקום לידה טורקיה
כינוי שוש
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19591993
דרגה אלוף (ים) אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה

אברהם בן שושן ("שוש") (נולד ב-1940), אלוף בצה"ל, מפקד חיל הים בשנים 19851989.

נעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-שושן נולד בטורקיה בשנת 1940. לאחר מלחמת העולם השנייה כשהיה בן 6 עלה עם הוריו לישראל. שנות ילדותו עברו בכפר סבא ובנערותו נשלח ללמוד בבית הספר החקלאי אשל הנשיא בנגב.

לאחר זמן קצר בפנימיית בית הספר החליט שעתידו בים, עזב את לימודיו וחיפש עבודה כנער סיפון.

הוא התגלגל אל ספינות הדיג של הקיבוצים וכאן פגש לראשונה את יוסל'ה דרור, לימים מפקדו בחיל הים. דרור, שהיה אז בחופשה ארוכה מחיל הים, ניהל את ענף הדיג של הקיבוץ ושלח את בן-שושן לספינתו של דב מגן (ברצ'יק), איש רב מעללים מתקופת ההעפלה, שם למד את יסודות הימאות.

בשנת 1956, לאחר שנה של ניסיון מעשי בים, נרשם לבית הספר הימי מבואות ים (מכמורת) במטרה לרכוש השכלה פורמלית. נחישותו ואהבתו לים הרשימו את הנהלת בית הספר והם הסכימו לקבלו לבית הספר, למרות שלא עמד בחלק מהקריטריונים לקבלה. ההנהלה פטרה אותו מתשלום שכר הלימוד לאחר שהבטיח שאת החוב יפרע כשיתחיל לעבוד. אברהם בן שושן קיבל את הכינוי "שוש" בקרב חבריו ונודע בשם הזה בחיל הים.

תחילת שירות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 סיים את בית הספר בהצטיינות והתגייס לחיל הים מתוך כוונה לשרת שנה ואחר לצאת לשירות ללא תשלום (של"ת) של 5 שנים בצי הסוחר הישראלי. הסדר שרווח אז בין חיל הים לבין משרד התחבורה.

מפקדיו בחיל הים שכנעו אותו לזנוח את רעיון השל"ת ובמקום זאת להתנדב לקורס חובלים. עוד במהלך הקורס החל יוסל'ה דרור, מפקד שייטת הצוללות ומכרו מימי הדיג בקיבוץ, לשכנעו להצטרף לצוללות. כך, באמצע הקורס יצא בן שושן להפלגה של מספר שבועות בצוללת אח"י תנין – והשתכנע.

תקופת הצוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשסיים את קורס חובלים בשנת 1962 הייתה הצוללת אליה יועד, אח"י תנין, בהספנה, לכן החליטו מפקדיו להציבו כסגן מפקד ספינת הטורפדו ט-206, כדי שימשיך לצבור ניסיון.

כשחזרה אח"י תנין לשירות פעיל, התייצב בה בן שושן והחל את שירותו בצוללות, תחילה כקצין סיפון ואחר כך כקצין טורפדו. כדי לרכוש ניסיון בהפעלת צוללות, נשלחו ארבעה קצינים צעירים ובהם בן שושן, לשהייה של חצי שנה בצוללות הבריטיות. בן שושן שירת כחלק מהצוות ורכש ניסיון הפעלה מעשי וידע באנגלית מקצועית.

במלחמת ששת הימים היה סגנו של אברהם דרור (איוואן) באח"י תנין. הצוללת ביצעה את פעולת אלכסנדריה, שבעקבותיה הוענק למפקדה עיטור העוז.

בתחילת שנת 1968 יועד בן שושן להיות סגן מפקד אח"י דקר אך בשל שינויי איוש ברגע האחרון נשאר בישראל. לאחר טביעת אח"י דקר התמנה לסגנו של מיכאל ברקאי (יומי) באח"י לווייתן. לאחר תקופה קצרה נשלח לפורטסמות', אנגליה לקורס מפקדי צוללות של הצי הבריטי. הקורס ידוע כקשה במיוחד וכינויו - "Perisher" המחסל - הבריטים מקפידים ביותר על מפקדי הצוללות שלהם ולא מעט קצינים טובים נכשלים ואינם נעשים מפקדי צוללות. בן שושן סיים את הקורס בהצטיינות, דבר שכמעט לא קורה לקצינים זרים.

כשחזר לישראל נאלץ להמתין מספר שבועות עד שמפקד הצוללת שיועדה לו יסיים את תפקידו.

באותם ימים עסק חיל הים בניסוי ובחינת מערכות התגוננות נגד טילים עבור הסטי"לים. אחת המערכות הייתה מורכבת על גבי מצוף גדול, בן שושן התבקש לצאת עם סירת מנוע קטנה מסוג ברטרם - שהייתה חדשה ולא מאובזרת - ולגרור את המצוף לצורך הניסוי. במהלך הניסוי פרצה סערה מערבית, הסירה והמצוף נסחפו במהירות אל שובר הגלים של נמל הקישון. תוך כדי היסחפות הודמם אחד ממנועי הברטרם ובן שושן נאלץ לנתק את המצוף מסירתו. תוך שהוא מתאמץ להשיט את הסירה עם מנוע אחד, הסירה המשיכה להיסחף ונכנסה לאזור בו התאמנו צוללים של חיל ההנדסה. בן שושן החליט שלא לסכנם והפסיק את פעולת המדחף ואכן איש לא נפגע אך הסירה הוטחה בכוח הים אל שובר הגלים וניזוקה. בהיעדרו של מפקד שייטת הצוללות, הדר קמחי, לא ניתנה תשומת לב למצב שהגיע אליו. לא ניתן גיבוי להחלטתו שנעשתה במודע לבחירה בפחות גרוע. בן שושן הוגדר כמפקד שספינתו עלתה על שרטון.

מפקד חיל הים אברהם בוצר החליט להשהות את קבלת הפיקוד על צוללת. זאת למרות לחץ כבד של קציני שייטת הצוללות, שנפגשו עם בוצר וביקשו לתת לבן שושן פיקוד על צוללת. בוצר וקמחי ראו את ההשהיה כזמנית, אך הדברים התגלגלו כך שבן שושן כבר לא חזר לצוללות.

ספינות הטילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפנית זו הביאה את בן שושן אל ספינות הטילים ואל שרשרת התפקידים שבראשם הפיקוד על חיל הים.

בן שושן קיבל את הפיקוד על אח"י חץ, ספינת טילים שהגיעה חודשים ספורים קודם משרבורג. תחת פיקודו נכנסה הספינה לפעילות ובמבצע ברדס 20 (ינואר 1971) נבחרה להיות ספינת הפיקוד לכלל הכוחות. עם סיום תפקידו התמנה לקצין אג"ם של שייטת ספינות הטילים.

הוא הועבר לזירת ים סוף כמיועד לתפקיד מפקד פלגת סטי"לים בזירת ים סוף. למעשה הסטי"לים לא נערכו בזירה עדיין, אך בן שושן נשלח לתפקיד שיכין אותו לקליטת הסטי"לים בזירה – קצין אג"ם זירת ים סוף.

הוא מילא תפקיד זה גם במהלך מלחמת יום הכיפורים. לרשות הזירה לא עמדו סטי"לים אלא ספינות דבור וכוחות שייטת 13 בלבד. אחרי המלחמה יצאו ספינות הטילים 'רשף' ו'קשת' בפיקודו של גדעון רז להפלגה ארוכה סביב אפריקה, מבצע מוניטין, והתייצבו במפרץ שלמה (שארם א-שייח). בן שושן הצטרף אליהן באמצע הדרך ובהגיען לשארם א-שייח קיבל עליהן את הפיקוד. היו אלה שתי ספינות ראשונות מתוך השש שנערכו במפרץ שלמה תחת פיקודו של בן שושן.

הדרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 סיים את תפקידו בזירת ים סוף וקיבל את הפיקוד על בית הספר לחובלים של חיל הים. תחת פיקודו הורחבה סמכותו ואחריותו של בית הספר להכשרת כלל הקצונה בחיל הים ושמו השתנה ל"בית הספר לקצינים". בתפקידו הבא פיקד בן שושן על בסיס הדרכה של חיל הים וקודם לדרגת אל"ם.

עם סיום תפקידו נשלח ללימודים במכללת הצי האמריקאי בניופורט.

פיקוד בכיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חזרתו בשנת 1979, התמנה למפקד שייטת ספינות הטילים. בשנת 1981 התמנה למפקד בסיס חיפה.

היו אלה שנים בהן הצליח חיל הים לסגור את הגבול הימי באופן מוחלט כנגד ניסיונות פיגוע רבים בדרך הים ולהעביר את הלחימה אל שערי בסיסי המחבלים ומפקדותיהם בלבנון. אחרי מבצע שלום הגליל התמנה לראש מספן הים, שהוא למעשה סגן מפקד חיל הים.

פיקוד על חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1985 קיבל אברהם בן שושן את הפיקוד על חיל הים, במקומו של זאב אלמוג. ניסיונו הביא אותו לסגנון פיקוד המתאפיין בהקפדה וירידה לפרטים.

בתקופה זו לכד חיל הים אנייה ובה קבוצה גדולה של כוח 17 של הפת"ח, הטביע את אניית המחבלים "אטבירוס", שהייתה בדרכה לפיגוע בתל אביב[1], לכד כלי שיט של הפת"ח במרחבי הים התיכון, יירט ומסכל פיגועים בדרך הים, והצר מאוד את צעדיהם של ארגוני המחבלים בים. בנוסף ביצע החיל, באפריל 1985 את מבצע דרך נץ, אשר במהלכו טיבעו לוחמי שייטת 13 את הספינה "מון לייט" בנמל ענאבה שבאלג'יריה[2].

בן שושן השקיע מאמץ בתחום בניין הכוח: פעל להגברת מהירות הדבורים ולרכישת כלי שיט מהירים מדגם "דבורה" לביטחון השוטף. בעבודה מול המטה הכללי הצליח להוציא לפועל את הזמנת כלי השיט החדשים לחיל הים מדגם סער 5. במקביל שקד על מפרטי הדרישה לצוללות מסדרת דולפין.

בן שושן סיים את תפקיד מפקד חיל הים בפברואר 1989 והעביר את הפיקוד על חיל הים לסגנו, מיכה רם.

נספח מערכת הביטחון בוושינגטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הפיקוד על החיל רכש בן שושן את אמון שר הביטחון, יצחק רבין, והתמנה כנספח מערכת הביטחון בשגרירות ישראל בוושינגטון. הייתה זו הפעם ראשונה שהתמנה קצין מחיל הים לתפקיד זה. באותה תקופה התחוללה מלחמת המפרץ הראשונה, בה לחמו האמריקאים בעיראק ודרשו מישראל לא להתערב, למרות שספגה טילים.

בשנת 1993 פרש בן-שושן מצה"ל אחרי 34 שנות שירות.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1993–1996 שימש בן-שושן כמנכ"ל משרד העבודה והרווחה, תחת השרה אורה נמיר. בשנים 1996–1998 שימש כמנכ"ל "חרושת חמרי נפץ" מקבוצת "תעבורה". ב-1998 יעץ בחברה לתכנון. בשנים 2000–2001 היה ראש מטה הרפורמה בשירות הציבורי במשרד ראש הממשלה. בשנים 2001–2002 – יו"ר חבר הנאמנים של הקריה האקדמית אונו. 2002–2011 היה מנהל 'קרן תל אביב לפיתוח'.[3]

אברהם בן-שושן נשוי ולו שתי בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם בן-שושן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכל יעקב יצחקי, ‏כך סיכל חיל הים פיגוע גדול בלב הקריה, באתר ישראל היום, 12 באפריל 2013.
  2. ^ אריאל שמידברג, ‏אודיסיאה באלג'יריה, באתר ישראל היום, 28 באפריל 2009.
  3. ^ אפרת נוימן, חברות הארנק בסכנה? הפסיקה התקדימית שמסעירה את המאיון העליון, באתר TheMarker‏, 3 בנובמבר 2014