אברהם בן יצחק (משורר)
לידה |
13 בספטמבר 1883 פשמישל, האימפריה האוסטרו-הונגרית ![]() |
---|---|
פטירה |
29 במאי 1950 (בגיל 66) הוד השרון, ישראל ![]() |
שם לידה |
אברהם סונה – Abraham Sonne ![]() |
מדינה |
אוסטריה, ישראל ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק ![]() |
שפות היצירה |
עברית ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 29 במאי 1950 ![]() |
![]() ![]() |
אברהם בן יצחק (13 בספטמבר 1883 – 29 במאי 1950) נודע גם בשם: סונה, היה משורר עברי.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשם אברהם סוּנֶה (Abraham Sonne) בפשמישל שבגליציה, אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום בדרום-מזרח פולין). בתקופת מלחמת העולם הראשונה נמלטה משפחתו לווינה, שם היה ממיסדי אגודה אקדמית עברית בשם "התחיה", שנוהלה על ידי ד"ר אברהם חלפן. לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה בשנת 1938 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. נחשב מהאבות המייסדים של השירה העברית המודרנית. חרף מיעוט השירים שכתב, הריהו נחשב המורה הגדול, עם דוד פוגל ואחרים, של השירה העברית שבעטה בסד הברזל של החרוז והמשקל.
התחנך במסורת הספרותית הגרמנית. הושפע מגדולי המשוררים הגרמנים של סוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים. גדולי הסופרים הווינאים של זמנו עמדו איתו בקשר רצוף, גם כשהיה שנים רבות בארץ ישראל. בכל חייו פרסם רק שנים עשר שירים. קומץ שירים וקטעי שירים נוספים נדפסו לאחר מותו.
לאה גולדברג, המשוררת והמתרגמת, העריצה את אברהם בן יצחק. היא התקרבה אליו מאוד בשנות חייו האחרונות, וליוותה אותו בעת מחלתו. לימים כתבה לאה גולדברג את ספרה "פגישה עם משורר", המספר את פרשת הידידות ביניהם והערצתה אליו.
שיריו יצאו לאור בכמה מהדורות ובעריכת כמה עורכים וחוקרים ובפרט בידי חנן חבר.
אברהם בן יצחק נפטר בהוד השרון בשנת 1950, ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק.
ספרי שירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שירים, מאת אברהם בן-יצחק, תל אביב, תרצ"ט, 1939
- י"א שירים לאברהם בן יצחק, גסטטנר, תל אביב, 1941
- אברהם בן יצחק: שירים, תרשיש, 1953
- שירים, אברהם בן יצחק, תרשיש, ירושלים, 1976
- כל השירים, אברהם בן-יצחק, עריכה ואחרית-דבר - חנן חבר, הספריה החדשה לשירה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תל אביב, 1992
- אברהם בן יצחק: שירים, תרשיש, המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר, עין חרוד; גבי ועמי בראון, תל אביב, 2003 (מהדורה מצומצמת שהופיע לרגל תערוכה של משה גרשוני)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רות קרטון-בלום, "עוד על 'אשרי הזורעים' של אברהם בן יצחק", קשת החדשה 8, 2004.
- צבי לוז, "לילות ובודדים: עיון משווה בשיריו", בקורת ופרשנות 15, 1980.
- חנן חבר, "שיר ושבר ל'חי העולמים': גלגולי 'בודדים אומרים' לאברהם בן יצחק וראשית המודרניזם", מתוך אסופת מאמרים לזכרו של דן פגיס, 1988.
- חנן חבר, "השיר הפוליטי והפוליטיקה של השיר ביצירתו של אברהם בן-יצחק", מחקרי ירושלים בספרות עברית ג, תשמ"ג (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- אליאס קנטי, משחק העיניים, ספר שני: ד"ר סונה (עמ' 65-114)
- אברהם בן יצחק – מילה על מנדלי (מגרמנית: ליאורה בינג-היידקר), 'דחק – כתב עת לספרות טובה', כרך י' 2018.
- דני דותן, על משולש הפוך בין כאן לירח, כתר הוצאה לאור, 1993.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי אברהם בן יצחק בפרויקט בן-יהודה
- לאה גולדברג, על שירת אברהם בן יצחק, מצודה, כסלו תשי"ד
- אברהם בן יצחק, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- אברהם בן יצחק, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אתר אנגלי על אברהם בן יצחק
- יצהר ורדי, רחוק ונבצר עד לאימה, באתר הארץ, 19/2/10 על "פגישה עם משורר" של לאה גולדברג
- רפי מן, פתאום התחילו נושרים מתוך חיקנו ספרים קטנים, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2011
משירי אברהם בן יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שירי אברהם בן יצחק בתרגום לאנגלית (אורכב 23.07.2007 בארכיון Wayback Machine)
- "והידעת למה התפללתי באלה הימים", שיר מעזבונו של אברהם בן-יצחק באתר הספריה החדשה
- אַשְׁרֵי הַזּוֹרְעִים וְלֹא יִקְצֹרוּ...
- בּוֹדְדִים אוֹמְרִים