אברהם ברון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החזן אברהם ברון

אברהם בְּרוּן (Abraham Brun;‏ 1909 – ינואר 1998) היה חזן ומלחין מוזיקה ליטורגית יהודית - חזנות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברון נולד בעיר לודז' שבפולין, בנו של הרב איצ'ה מאיר וורקר ונכדו של הרב זלמן וורקר. משפחתו רצתה שיגדל להיות רב, אך ברון העדיף להיות חזן. כילד השתתף במקהלות בבתי כנסת, וכבר בגיל 11 קיבל את תפקיד שליח הציבור. בגיל 17 נסע לווינה כדי ללמוד מוזיקה בקונסרבטוריון. מאז התפלל בבתי כנסת גדולים ברחבי פולין ושאר אירופה.

במהלך מלחמת העולם השנייה השתדל ברון להקל על סבלם של הסובבים אותו בגטו לודז' ובמחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. הוא הופיע מספר פעמים בתקופת המלחמה בגטו לודז', בהופעות שכללו שירים יהודיים. בימים הנוראים של שנת 1940 הופיע כחזן מלווה במקהלה, באולם ברחוב זְגִירְסְקַה ששימש קודם המלחמה כאולם קולנוע וכונה "מטבח האינטלקטואלים". מאוחר יותר באותה שנה הופיע באותו אולם בקונצרט מלווה בפסנתר על ידי תיאודור רידר. בשנת 1941 הופיע בקונצרט ב"קולטור האוס" ברחוב קְרַבִיצְקַה, הופעה שכללה שירים שנכתבו בידי המשורר זלקוביץ, בלחן דוד בייגלמן. בימים נוראים של אותה שנה התפלל בסתר בבית החולים ששכן ברחוב לַגֶוְונִיצְקַה [1]. ביום כיפור של שנת 1943 התפלל בבית הכלא של הגטו, ששכן ברחוב צַ'רְנֶצְקֶגַה, ונוהל בידי יהודים, כך לא נודע לנאצים על כך. בחנוכה 1943 הופיע בקונצרט במקום מסתור בליווי מקהלה בניצוח פרופ' סנדר. זו הייתה הופעתו האחרונה של ברון בגיטו לודז'.

בליל ראש השנה 1944 התפלל בבית החולים במחנה בירקנאו. באותו ערב התפלל גם ב"בלוקים", כאשר אסירים עומדים ושומרים שלא יגיעו הנאצים. למחרת התפלל תחת כיפת השמים ברחבת המחנה בעודו ממתין לקעקוע המספר על זרועו. ביום הכיפורים התפלל בחברת אסירים שעסקו בכריית פחם.

לאחר שחרורו במאי 1945, התפלל בימים הנוראים בבית הכנסת ההיסטורי במודנה, איטליה. לאחר קורס בפיתוח קול שהעביר לו פרופסור בליני בנאפולי, עלה ברון לארץ ישראל והחל לעבוד כחזן ראשי בבית הכנסת הגדול בחיפה. ב-1948 היגר לארצות הברית לכהן בטמפל בית-אל בלונג ביץ' שבמדינת ניו יורק, שם כיהן ארבעה עשורים. הופיע בקונצרטים בכל רחבי ארצות הברית, ברדיו ובטלוויזיה. אף נשא הרצאות בנושא חזנות, בין היתר בישיבה יוניברסיטי.

ברון נפטר בינואר 1998. הניח את אשתו חנה, ילדים ונכדים.

הקלטותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברון הקליט חמישה תקליטים ארכי-נגן (33) שיצאו לאור בארצות הברית בהוצאת חברת Folksways Records. החזן ברון הופיע בשנות החמישים בתחנת הרדיו WEVD, חלק מהופעותיו הוקלטו וההקלטות נמצאות באוסף יעקב מיכאל בארכיון הצליל הלאומי, בשלב זה אין עדיין גישה להקלטות באמצעות האינטרנט. ברון, נודע בקולו הנעים ברגש רב ואמירה מיוחדת. בין יצירותיו ניתן למצוא טקסטים לא שגרתיים דוגמת "אנעים זמירות" "רצה והחליצנו" "אתה חוננתנו".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]