אברהם גיבלבר
 | |||||
| לידה |
23 במרץ 1910 רפובליקת פולין  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 באוגוסט 2002 (בגיל 92) מדינת ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1941 | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות קיבוץ אפק | ||||
| מפלגה |
המערך | ||||
| סיעה | המערך (השני) | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
אברהם גיבלבר (23 במרץ 1910 - 2 באוגוסט 2002) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת בכנסת השמינית מטעם רשימת המערך בין השנים 1974 ל-1977.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיבלבר נולד בפולין והיה פעיל מנעוריו בתנועות ציוניות. החל בשנת 1925 היה חבר הנשיאות של הפדרציה העולמית של יהדות פולין ובשנים 1937–1940 כיהן כמזכיר תנועת "החלוץ" בפולין. בשנת 1941 עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ אפק[1].
לאורך השנים היה גיבלבר פעיל במוסדות אחדות העבודה-פועלי ציון, ב-1958 מונה למזכיר ארגוני של המפלגה[2], וכיהן כמזכיר המפלגה בשנים 1959–1963 ובשנית בין 1966–1967. לאחר יצירת מפלגת העבודה ב-1969 כיהן בה כמזכיר משנה[3]. לקראת הבחירות לכנסת השמינית שובץ במקום הרביעי ברשימת נציגי הקיבוץ המאוחד[4], ואחר כך במקום ה-46 ברשימת העבודה[5]. העבודה זכתה ב-51 מנדטים וגיבלבר בחר מטעמה לחבר הכנסת השמינית. הוא נבחר לכהן בה כסגן מזכ"ל המפלגה ובשנת 1974 נבחר מטעמה לחבר הכנסת השמינית. בכהונתו הוא היה סגן יושב ראש הכנסת, חבר ועדת הפנים ואיכות הסביבה וחבר ועדת השירותים הציבוריים[1].
לאחר סיום כהונתו בכנסת נבחר, בשנת 1979, לחבר עמית בוועד הפועל הציוני. מאוחר יותר נבחר גם לכהן כחבר מועצת "יד ושם" ושימש יו"ר הוועד המנהל של בית לוחמי הגטאות. במקביל המשיך להיות פעיל במרכז מפלגת העבודה[6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברהם גיבלבר, באתר הכנסת - אברהם גיבלבר, באתר כנסת פתוחה
- הקבר של אברהם גיבלבר בבית הקברות אפק, באתר BillionGraves
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אבי כצמן, מת אברהם גיבלבר, לשעבר סגן יושב ראש הכנסת, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2002
- ^ נקבעו התפקידים בוועדה המרכזת של אחהע־פוע ""צ, למרחב, 6 ביוני 1958
- ^ הוועידה הפגינה ליכוד העם היהודי ומאבקו למען ישראל, למרחב, 3 במרץ 1971
- ^ נבחרו מועמדי הקיבוץ המאוחד ברשימה לכנסת, מעריב, 18 בספטמבר 1973
- ^ 18 מועמדים חדשים ברשימת העבודה, על המשמר, 24 בספטמבר 1973
- ^ חנה קים, תה או קפה, שואל פרויק׳ה רבינסקי את העד, חדשות, 11 במאי 1990