אברהם גלנטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם גלנטי בּוֹדְרוּמְלוּ
Avram Galanti.jpg
לידה 4 בינואר 1873
בודרום, האימפריה העות'מאנית
פטירה 6 באוגוסט 1961 (בגיל 88)
איסטנבול, טורקיה
מדינה האימפריה העות'מאנית
ידוע בשל מחקריו על תולדות יהדות טורקיה
מקצוע היסטוריון, מורה, עיתונאי ופוליטיקאי
תפקיד חבר האספה הלאומית הגדולה של טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרופסור אברהם גלנטי בּוֹדְרוּמְלוּ[1], בטורקית: Avram Galanti Bodrumlu;‏ 4 בינואר 1873, בודרום, האימפריה העות'מאנית6 באוגוסט 1961, איסטנבול, טורקיה) היה מורה, עיתונאי, היסטוריון ופוליטיקאי, חוקר נודע של תולדות יהדות טורקיה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבודרום ורכש את השכלתו התיכונית באיזמיר. בהמשך, עבר לרודוס ושם הקים וניהל את בית ספר "תפארת ישראל". בשל קשיים כלכליים וסכסוך עם מנהיגי הקהילה עזב את רודוס ושב לאיזמיר. באיזמיר הועסק במספר מערכות עיתונים.[2] ב-1904, בשלהי תקופת שלטונו של הסולטאן עבדול חמיד השני נאלץ לגלות למצרים ושם הוציא לאור את העיתון "לה בארה" - המטה.[3] העיתון מתח ביקורת על מצבה של יהדות האימפריה העות'מאנית ועל הנהגתה ויצא לאור עד ספטמבר 1908.[2] לאחר הפיכת הטורקים הצעירים שב לאיסטנבול, ובין 1915 ל-1933 הועסק כמרצה להיסטוריה באוניברסיטת איסטנבול. ב-1934 הוסיף את השם בודרומלו לשם משפחתו כפועל יוצא מחקיקת חוק "שמות המשפחה" בטורקיה.

גלנטי חקר את תולדות יהדות טורקיה וכתב ספרים רבים בנושא. עוד עסק בבלשנות והתעמק בחקר השפה הטורקית. הוא התנגד להנהגת האלפבית הטורקי במסגרת רפורמות אטאטורק ותמך בהשארת האלפבית הערבי. גלנטי היה חבר מפלגת העם הרפובליקאית ובין 1944 ל-1946 כיהן כחבר האספה הלאומית הגדולה של טורקיה.[4] הוא נותר רווק עד יום מותו.[5]

הלך לעולמו ב-1961 באיסטנבול והוא בן 88 שנים.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוסף מסמכים וחומר לתולדות היהודים בתוגרמא - כולל 114 תעודות ופירמאנים שתורגמו על ידו לצרפתית, קושטא ה'תר"צ
  • אישים ועניינים של היהודים הפורטוגזים במזרח - בצרפתית, קושטא ה'תרפ"ז
  • מקורו ומהותו של ספר "המורבי" - בטורקית
  • ענייני לשון וכתב - ההבדלים שבכתב הערבי והלטיני לטורקי, בטורקית
  • לקט מספרי המדע בשאלות החיים
  • המחוקקים - חייהם ופועלם של שלושת המחוקקים השמיים, המורבי, משה ומוחמד, בטורקית
  • ערכו של הכתב הערבי בתולדות ההתפתחות - בטורקית
  • הלשון הספרדית-קסטילית בערי המזרח הקרוב - בצרפתית, הודפס בקהיר
  • הלשונות האחיות במזרח - השפעת הערבית על העברית - בצרפתית, הודפס בקהיר
  • תיקוני נוסחאות ושיבושים - הערות על השינויים שחלו בהעתקת שמות גאוגרפים בעולם המוסלמי, בצרפתית, הודפס בקהיר
  • דון יוסף נשיא - פרקים מתקופתו, לאור תעודות חדשות
  • אסתר קיירה - מחקר על האשה הגדולה בחצר הסולטן, ומותה הטראגי בארמון כליל פחה, חייה ופועלה בראשית המאה ה-17, הודפס ב"מזרח ומערב" מאת אברהם אלמליח, חלק ב'
  • קורות יהודי האיים רודוס שיאו וקוס - כתב יד
  • עזרת יהודי קושטא בייסוד הכלכלה של עיר בירת תוגרמא
  • מכתמים, שירים וסיפורים בקרב יהודי המזרח
  • פרקים לתולדות יהודי קושטא ואיזמיר
  • שבתי צבי על פי מקורות ותעודות חדשות
  • השמיות, בשפה הספרדית-קסטילית
  • הרמה התרבותית של יהודי תוגרמא במשך הדורות האחרונים
  • האהבה הפראית (רינייו) - סיפור מחיי היוונים ברודוס
  • טורקים ויהודים - מחקרים היסטוריים ומדיינים, קושטא ה'תרצ"ב

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 204)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גם: גלנטה, גאלאנטי
  2. ^ 2.0 2.1 אבנר לוי, "לה בארה", 1905–1908: עיתונו של אברהם גאלאנטי במצרים, פעמים 34 (תשמ"ח), 51–68.
  3. ^ יעקב ניצני, ההיסטוריוגרפים של היהדות הספרדית, דבר, 17 באוגוסט 1961.
  4. ^ פרופ' יהודי ציר באספה הלאומית התורכית, הד המזרח, טור 3, 7 במאי 1943.
  5. ^ Cengiz Sisman, Galante, Abraham (Avram), Encyclopedia of Jews in the Islamic World; Executive Editor: Norman A. Stillman, Brill Online, 2013.