אברהם הגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אברהם הַגֵּר (? - כ"ב בכסלו ה'כ"ה, דצמבר 1264) היה גר צדק מבוואריה שערך ויכוחים דתיים עם נוצרים ולבסוף נהרג על קידוש השם. הוא מוזכר בפירוש התוספות לתלמוד בבלי.

אברהם הגר היה גר צדק שנהג לנדוד ממקום למקום על מנת לשכנע נוצרים נוספים להתגייר ולהתווכח עם הנוצרים. באחד הוויכוחים, שהתקיים בזינציג (אנ'), קם אברהם ושבר פסלים ששימשו לעבודה זרה (בדומה לסיפור אברהם והצלמים). בתגובה, ההמון הנוצרי התנפל על היהודים במקום והרג בהם, וכלא את אברהם. אברהם נשלח לכלא באוגסבורג, ולאחר שסירב לשוב לנצרות, נגזר עליו מוות בשרפה. בכ"ב בכסלו ה'כ"ה הועלה אברהם על המוקד באוגסבורג. יהודי גרמניה קבעו יום זה לתענית ציבור ואמרו בו סליחות. חוברו סליחות מיוחדות על המאורע, ביניהן אחת שחיבר הרב מרדכי בן הלל ('המרדכי').[1]

בפירושי התוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חידוש אחד של רבי אברהם הגר מוזכר בפירושי התוספות לתלמוד. נאמר בגמרא "אמר רבי חלבו וקשים גרים לישראל כספחת".[2] תוספות שואלים מדוע הגרים קשים, ובאחד מהסבריהם מביאים את דבריו של רבי אברהם (שהיה גר בעצמו):

וה"ר אברהם גר פירש לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקין בהם קשים הם לישראל כספחת דמתוך כן הקב"ה מזכיר עונותיהם של ישראל כשאין עושין רצונו.

כלומר, הגרים מלמדים חובה על עם ישראל בכך שהם צדיקים יותר מאלה שנולדו יהודים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שתי סליחות על מאורע זה נתפרסמו על ידי אברהם מאיר הברמן בספר גזרות אשכנז וצרפת (הוצאת תרשיש, תש"ו), עמ' קפו-קצ.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע', עמוד ב' ובמקומות נוספים