אברהם הגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי אברהם הַגֵּר (? – כ"ב בכסלו ה'כ"ה, דצמבר 1264) היה גר צדק מבוואריה שערך ויכוחים דתיים עם נוצרים ולבסוף נהרג על קידוש השם. חידוש מדבריו מובא בפירוש התוספות לתלמוד הבבלי.

אברהם הגר נהג לנדוד ממקום למקום כדי להתווכח עם נוצרים, וכדי לשכנע נוצרים נוספים להתגייר. באחד הוויכוחים, שהתקיים בזינציג (אנ'), קם אברהם ושבר פסלי קדושים נוצריים ששימשו לתפישתו לעבודה זרה (בדומה לסיפור אברהם והצלמים). בתגובה, ההמון הנוצרי התנפל על היהודים במקום והרג בהם, וכלא את אברהם. אברהם נשלח לכלא באאוגסבורג, ולאחר שסירב לשוב לנצרות, נגזר עליו מוות בשרפה. בכ"ב בכסלו ה'כ"ה הועלה אברהם על המוקד באאוגסבורג. יהודי גרמניה בימי הביניים נהגו ביום זה כתענית ציבור ואמרו בו סליחות. חוברו סליחות מיוחדות על המאורע, ביניהן אחת שחיבר הרב מרדכי בן הלל ('המרדכי').[1]

בפירושי התוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חידוש אחד של רבי אברהם הגר מוזכר בפירושי התוספות לתלמוד. נאמר בגמרא "אמר רבי חלבו וקשים גרים לישראל כספחת".[2] תוספות שואלים מדוע הגרים קשים, ובאחד מהסבריהם מביאים את דבריו של רבי אברהם (שהיה גר בעצמו):

וה"ר אברהם גר פירש לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקין בהם קשים הם לישראל כספחת דמתוך כן הקב"ה מזכיר עונותיהם של ישראל כשאין עושין רצונו.

כלומר, הגרים מלמדים חובה על עם ישראל בכך שהם צדיקים יותר מאלה שנולדו יהודים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שתי סליחות על מאורע זה נתפרסמו על ידי אברהם מאיר הברמן בספר גזרות אשכנז וצרפת (הוצאת תרשיש, תש"ו), עמ' קפו-קצ.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע', עמוד ב' ובמקומות נוספים