אברהם הוכמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

אברהם הוכמן (19061979) היה פרופסור לאונקולוגיה, מנהל המחלקה האונקולוגית בבית החולים הדסה בירושלים, מחלוצי האונקולוגים בישראל.[1]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוכמן נולד בלודז', פולין למשפחה ציונית דתית. בגימנסיה היה תלמיד מצטיין. בשנת 1924 עלה לארץ-ישראל, מלווה באחת מאחיותיו. התגורר בירושלים עם אחותו הבכורה ובעלה והיה תלמיד בגימנסיה העברית בירושלים.

התקבל ללמודי הרפואה בסורבון בפריז. במקביל ללמודי הרפואה למד וסיים תואר ראשון במדעי הפילוסופיה. בסיום הלימודים, (1929), חזר לירושלים, עבד תקופה קצרה כמתנדב במעבדת ההורמונים, בראשותו של פרופ' הרמן צונדק בבית החולים ביקור חולים.

בשנת 1938 התקבל להתמחות במחלקה האונקולוגית בהדסה בניהולו של הפרופ' לודוויג הלברשטטר.[2] המחלקה הייתה היחידה במזרח התיכון, בגלל מכון הרדיום שהציע טיפול חדשני. המחלקה טיפלה בנכבדים מארצות ערב, וגם בחולים ממשפחת המלוכה הירדנית והמצרית.

בשנת 1942 נשא את הד"ר שושנה לוי-הוכמן, אותה הכיר מימי הלימודים בגימנסיה העברית. ב-1947 נסעו בני הזוג לשנת השתלמות בארצות הברית.

ב-מלחמת העצמאות שירת כקצין קשר עם הצלב האדום בדרגת רב-סרן, והיה מארגן חילופי שבויים בין הכוחות הלוחמים.

ב-1949 קיבל את ניהול המחלקה האונקולוגית בבית החולים הדסה, לאחר פטירתו של הפרופ' לודביג הלברשטטר.

הוכמן הירבה לעסוק במחקר, לצד עבודתו הקלינית.

הוכמן היה אחד המשתתפים בחוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה שיזם דוד בן-גוריון.

מתלמידיו: פרופ' פנחס צ'רניאק, פרופ' אליעזר רובינזון, פרופ' יוסי שטיין, שמשנות ה-60, ייסד וניהל את המחלקה האונקולוגית בבית החולים הדסה (תל אביב).

נפטר ב-1979 בארצות הברית.[3] השאיר אישה, שושנה, בת רופאת עור, ובן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך: הוכמן אברהם, פרופ' עמוד 174
  2. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799 - 1848", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 183
  3. ^ יוסף רוזנגרטן, פרופ' הוכמן מת בארה"ב, מעריב, 17 במאי 1979