אברהם ויינברג (ראשית בכורים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אברהם ויינברג
אין תמונה חופשית
לידה תרל"ב
נרצח כ' באלול תש"ב (בגיל 70 בערך)
מקום פעילות ורשה
השתייכות רבני פולין
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, קבלה
תפקידים נוספים חבר בוועד רבני ורשה
רבותיו הרב אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
תלמידיו רבי שמואל שלמה ליינר האדמו"ר מראדזין
חיבוריו "ראשית ביכורים"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אברהם ויינברג (תרל"ב-כ' באלול תש"ב) היה רב בפולין לפני השואה, תלמיד מובהק של רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב. נרצח ביריות לאחר שסירב לעלות על הרכבת מגטו ורשה לטרבלינקה.

לפני השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסטוצין בפולין לישראל ניסן, מחסידי קוצק. למד בצעירותו בישיבתו של רבי אברהם מסוכטשוב, חתנו של רבי מנחם מנדל מקוצק. רבו שכנע אותו להעביר בקביעות שיעורים לבחורים מוכשרים. שיטתו הייתה הבנה ישרה של הסוגיה ללא פלפולים. התחתן עם בתו של משה קובלסקי, מחסידי קוצק.

בשל מצבו הכלכלי הקשה, השפיעו עסקני אגודת ישראל על רבו המובהק לשכנעו להיות חבר בוועד הרבנים של ורשה. רבים שלחו אליו שאלות הלכתיות. היה בקיא גם בקבלה. התפרסם גם בתפילתו ובצדיקותו.

בתר"ץ הוציא לאור את ספרו ראשית ביכורים[1] על מסכת בכורות. שאר כתביו, ובהם חיבור גדול על מסכת זבחים, אבדו בשואה.

מתלמידיו: רבי שמואל שלמה ליינר, שלימים הוכתר לאדמו"ר מראדזין, והרב שמחה עלברג.

בימי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף התנאים הקשים בגטו ורשה, המשיך ללמד את קבוצת הבחורים. ועד רבני ורשה פעל במחתרת ויחד עם הרב אריה צבי פרומר הקים ישיבה בבונקר ברחוב מילא 14. סירב לאכול מתבשילים שהוכנו במיוחד לרבנים והורה לבני משפחתו לאכול רק ממה שהוכן לכלל הציבור.

כשהחלו המשלוחים להשמדה המשיך ללמד את תלמידיו וסירב לקבל עבודה בבתי המלאכה של הגרמנים, למרות שמי שלא היה לו כרטיס עבודה חייו היו בסכנה. בכ' באלול תש"ב לקחו הנאצים כמה תלמידים כדי לשולחם ברכבת לטרבלינקה. הרב ויינברג הלך בראשם לכיוון הרכבת. הגמרות נשארו פתוחות בדף י"ט במסכת בכורות. הרב התנגד לעלות על הרכבת ונורה למוות. עמו נספו גם רעייתו ובנו היחיד.

חלק מתלמידיו שניצלו המשיכו בלימודם ובהמשך הצטרפו למרד גטו ורשה[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אברהם ויינברג, ‏ראשית ביכורים, באתר HebrewBooks
  2. ^ על פי "אלה אזכרה".