אברהם וינברג (בני ברק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אברהם וינברג מסלאנים
Slonimbb.JPG
לידה 15 בנובמבר 1944 (בן 76)
כ"ט בחשוון ה'תש"ה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים בני ברק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר מסלונים
תשמ"א
מקביל ל הרב שלום נח ברזובסקי, ולאחריו שמואל ברזובסקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אברהם וינברג (נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה) הוא אחד משני אדמו"רי סלונים הנוכחיים. חצרו מכונה "סלאנים" כדי להבדיל מהחצר שבראשה עמד רבי שלום נח ברזובסקי ושמה מאוית "סלונים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ויינברג נשוי לנכדתו של האדמו"ר רבי אברהם, ה"ברכת אברהם". כחודש לפני פטירת הסבא, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום. הוא מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בשכונת קריית צאנז בירושלים.

קודם קבלת האדמו"רות היה מראשי ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש בעיר לוד שנים רבות, היה נערץ על אלפי תלמידיו החסידיים, שראו בו דמות מופת של איש ירא אלקים, חסיד המתחסד תמיד עם בוראו, ובעל מידות נאצלות.

בהנהגת החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם וינברג

פלג זה מאיית את שם החסידות בכתיב יידי - "סלאנים", בעוד הפלג המרכזי נוהג לכתוב סלונים. (בסלנג הפנים-חרדי מקובל לעיתים לקרוא לסלונים "ווייסע" (הלבנים) ולסלאנים "שווארצע" (השחורים)) חצרו נחשבת לשמרנית יחסית לחסידות סלונים, שתחת נשיאות רבי שלום נח הפכה לפתוחה יותר.

בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד ואשדוד, וכן בארצות הברית (בורו פארק, ויליאמסבורג ומונסי), באנגליה ובבלגיה[דרוש מקור]. ב-2016 היו בחצר 732 בתי אב.[1]

השתתפות בבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא אינו מצביע בבחירות בישראל, אך אינו אוסר על חסידיו להצביע, שכן מחד גיסא היה ה"ברכת אברהם" מראשי אגודת ישראל אולם מאידך גיסא היה רבי מרדכי חיים סלונים מתנגד חריף למדינת ישראל ואסר את ההשתתפות בבחירות. בין חסידיו חלקם מצביעים וחלקם אינם מצביעים, בעיקר צאצאי המשפחות ה"טברייניות" שהתחנכו אצל הרמ"ח.

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 קרא לחסידיו לא להצביע לאגודת ישראל, עקב כניסתה לממשלה ולקיחת תפקיד שר עבור יעקב ליצמן, בעוד שלטענתו גדולי ישראל הורו אגודת ישראל להימנע מלקחת תפקידי שרים כבר בשנת תשל"ז, כשנכנסה לקואליציה של מנחם בגין. לאחר שנפגש עם רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל קרא להצביע, בנימוק שקיבל התחייבות שאגודת ישראל לא תיקח יותר תפקידי שרים.[2] עם זאת, לאחר שהוחלט על מינויו של ליצמן לשר השיכון תקף הרב וינברג את חברי הכנסת של אגודת ישראל, ואמר שהוא מתחרט על קריאתו להצביע.[3] בתגובה ענה האדמו"ר מוויז'ניץ שהוא לא התחייב שלא ייקחו תפקיד שר, אלא אמר שינסה לפעול בעניין, מה שאכן נעשה.[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]