אברהם וינברג (הראשון)
 | |||||
| קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע) | |||||
| לידה |
1803 ה'תקס"ד פינסק | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 בנובמבר 1883 (בגיל 80 בערך) י"א בחשוון תרמ"ד סלונים | ||||
| מדינה |
האימפריה הרוסית  | ||||
| מקום מגורים | סלונים | ||||
| חיבוריו | יסוד העבודה, חסד לאברהם, באר אברהם | ||||
| השתייכות |
חסידות סלונים | ||||
| רבותיו | רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין | ||||
| בת זוג | אסתר דבושה זלצר (בזיווג ראשון), אסתר ויינברג (בזיווג שני) | ||||
| אב | רבי יצחק מתתיהו ויינברג | ||||
| אם | מרים וויינברג בת רבי דוד | ||||
| |||||
  | |||||
רבי אברהם וינברג (הראשון) מסלונים (תקס"ד, 1803 – י"א בחשוון תרמ"ד, 11 בנובמבר 1883) היה מייסדה של חסידות סלונים. ידוע בכינויו על שם ספרו יסוד העבודה.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לאביו, רב יצחק מתתיהו ויינברג[1], דיין ובורר בפינסק, שהיה מקורב לרבי אשר הראשון מסטולין ולאמו, מרים מויליקא[2]. בצעירותו התקרב והפך לאחד מחשובי תלמידיו של רבי נח מלכוביץ' ושל ממשיך דרכו רבי משה מקוברין. אחר פטירת רבו מקוברין בכ"ט בניסן ה'תרי"ח, בחרו בו התלמידים כממשיך הדרך והכתירו אותו כאדמו"ר.
ניהל את חצרו ואת ישיבתו בעיר סלונים, ומכאן שמה של החסידות. עם זאת, בחסידות סלונים מייחסים את תחילת דרך משנתם לרבי מרדכי מלכוביץ', דרך בנו רבי נח ותלמידו רבי משה מקוברין, ובהמשך דרך אדמו"רי חסידות סלונים. פעילותו כאדמו"ר בעיר סלונים התקיימה לצד פעילותו של הרב אייזל חריף רב העיר שהשתייך למחנה המתנגדים, אך הם פעלו זה לצד זה בידידות.
חיבר וכתב חיבורים רבים, חלקם בדרך הקבלה. חיבורו העיקרי "יסוד העבודה" נמנה בין ספרי החסידות הבודדים שלא נכתבו על סדר פרשיות התורה, אלא כמשנה סדורה המבארת את עיקרי תורת החסידות. חלק נכבד מספרו זה עוסק בביאור תורה לשמה, בו הוא חולק על הרב חיים מוולוז'ין שסובר כי מהותה של תורה לשמה היא לימוד לשם ידיעת התורה בעוד רבי אברהם כותב בספרו כי לימוד התורה מטרתו להידבק בה' על ידה. נושא זה נמנה בין הנושאים השנויים מאז במחלוקת בין החסידים למתנגדים.
כרבותיו גם הוא ייחס חשיבות למצוות יישוב ארץ ישראל ועמד בנשיאות כולל רייסין, ועודד רבים מחסידיו לעלות לארץ ישראל. בצעד נדיר שלח בשנים תר"ל-תרל"ד שלושה מנכדיו לעלות לארץ ישראל בעודם כבני 13 שנים. באומרו, כי "תבוא תקופה של הסתר נורא... וברצונו שתתקיים פינה של חבורתנו בא"י כדי שיהיה סביב מי להתלכד". חסידיו מייחסים לצעד זה רוח הקודש, כיוון שבכך הבטיח את המשך מורשתו, לאחר שרוב החסידים נהרגו בשואה, ומחבורה זו שהתקיימה בא"י שוקמה מחדש החסידות בארץ ישראל. יצוין כי אחד מחסידיו שעלה לארץ בפקודתו בשנת תרל"ה היה סופרו הרב יהודה לייב קסטלניץ אביו של מנהיגם של חסידי סלונים אחרי השואה, רבי מרדכי חיים סלאנים, וחותנו של רבי משה קליערס, רבה של טבריה[3] וראש ישיבת "אור תורה". ואחד מנכדיו אותם שלח לארץ היה הרב נח וינברג, אביו של האדמו"ר מסלונים, רבי אברהם וינברג (השלישי), חותנו של האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים.
נפטר בי"א בחשוון ה'תרמ"ד, ונקבר בעיר סלונים. ממשיכו באדמו"רות היה נכדו רבי שמואל וינברג ה"דברי שמואל".
במהלך מלחמת העולם השנייה נהרס בית הקברות בו נטמן. בשנת תשמ"ה אותר מקום החלקה מחדש, ולאחר פעולות שחזור שוקם קברו וקבר שניים מנכדיו, האדמו"רים רבי ישכר לייב וינברג ואחיו רבי אברהם וינברג (השני).
בין תלמידיו המפורסמים היו רבי מנחם נחום עפשטיין, מייסד חסידות קוברין-ביאליסטוק, חתנו הרב משה מרדכי (בן אחיו הרב הלל), נכדו רבי משה מידנר ואחיינו הרב יהודה לייב קסטלניץ.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חסד לאברהם - על עשרה מאמרות, סדר הבריאה, מאמרי שבת על פסוק "ויכולו". יצא לאור בשני חלקים ביוזפוף תרמ"ו על ידי נכדו רבי שמואל. בכתב יד נוסף גם מאמר על פסוק "נעשה אדם".
- יסוד העבודה - עוסק בענייני תורה לשמה, תשובה ויסודות בעבודת ה', וכן 79 מאגרותיו. יצא לאור לראשונה בשנת תרנ"ב על ידי נכדו רבי שמואל וינברג. בארץ ישראל הודפס בט"ו באב תשי"ט במהדורה חדשה עם תוספות ובהוצאה שנייה בשנת תש"ע, על ידי מכון "אמונה ודעת".
- באר אברהם - ביאור על המכילתא. מבוסס על הפירוש "זה ינחמנו" של הרב משה פרנקפורט מאמסטרדם. יצא לאור בוורשה בשנת תרפ"ז על ידי נכדיו רבי ישכר לייב ורבי אברהם.
- חסד לאברהם - סוד האבות, ברית מילה ויציאת מצרים.
- באר אברהם - ליקוט מדברי תורתו על התורה והמועדים (מכתבי ושמועות זקני החסידים וליקוט מספריו האחרים) וכן עשרות מאגרותיו. יצא לראשונה בהוצאת ישיבת בית אברהם בכ"ט בטבת תש"ל עם הקדמת רבי שלום נח ברזובסקי (אז ראש הישיבה) על קורות חייו ודרכו. יצא מחדש על ידי חסידי סלאנים עם תוספות ליקוטים על אגדות הש"ס.
- חסד לאברהם - ביאורים על חומש בראשית (מפרשת לך לך), שמות והנביאים בדרך הקבלה (2 חלקים). החלק הראשון יצא לאור בשנת תשמ"ו על ידי מכון "נחלי אמונה" של חסידות סלאנים מכתב ידו שנמסר לרבי יהודה לייב קסטלניץ, אחיינו של רבי אברהם ועבר בירושה לרבי מרדכי חיים סלאנים ולבנו הרב יהודה לייב שמסרו לדפוס.
רבים מכתביו אבדו בשואה, וחלק מכתביו עדיין לא יצאו לאור.
חיים אישיים ומשפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אחיו ואחיותיו;
- אחיו, הרב הלל וינברג (מחותנו של רבי אברהם וחותנו של הרב אשר וייסשטיין סבו של רבי שלום נח ברזובסקי בעל הנתיבות שלום האדמו"ר מסלונים וראש ישיבת בית אברהם).
- אחיו, הרב מרדכי חיים וינברג (חותנו של אחיינו, רבי יהודה לייב קסטלניץ אביו של רבי מרדכי חיים סלאנים מטבריה הנקרא רבי מוטל דיין).
- אחותו, אסתר שפרינצא הכהן (אשת רבי יהושע זעליג הכהן מבוטען, ובזיווג שני, אשת רבי אלחנן איסר מבערעדיא ועלו לטבריה).
- זוגתו וצאצאיו;
- זוגתו בזיווג ראשון, אסתר דבושה זלצר (בת רבי דוד זלצר). ובזיווג שני נשא את, אסתר ויינברג (בת אחיו רבי הלל ויינברג).
- בנו היחיד, הרב יחיאל מיכל אהרן ויינברג (אביו של האדמו"ר רבי שמואל וינברג מסלונים ושל הרב נח וינברג שנשלח על ידי סבו לארץ ישראל).
- בתו, לאה ויינברג (אשת אחיינו הרב משה מרדכי ויינברג מקוברין בן הרב הלל ויינברג. בנם היה הרב יצחק מתתיהו סנדברג שנשלח על ידי סבו לארץ ישראל).
- בתו, אסתר מישקין-מיסקי (אשת הרב יעקב לייב מישקין-מיסקי. בנם היה הרב משה מידנר).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' קעז-רטו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיבורו "יסוד העבודה" - חלק א' באתר היברובוקס.
- חיבורו "יסוד העבודה" - חלק ב' באתר היברובוקס.
- חיבורו "חסד לאברהם" על עשרה מאמרות באתר היברובוקס.
- חיבורו "באר אברהם" על המכילתא - חלק א' באתר היברובוקס.
- חיבורו "באר אברהם" על המכילתא - חלק ב' באתר היברובוקס.
- אמרות ועובדות ממנו בספר "אור ישרים" באתר היברובוקס.
- דוד הלחמי, רבי אברהם ברבי יצחק מתתיהו וינברג מסלונים (בעל „יסוד העבודה”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' של"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
אברהם וינברג (1803-1883), ה-1, מסלונים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בן רבי אליעזר משה לוי ראש ישיבה בקרלין
- ^ בת רבי דוד בער מוילייקא, שהיה גם מחותנו של רבי מרדכי מלעכאוויטש, כי רבי משה בן רבי דוד בער, נשא לאשה את בתו של רבי מרדכי מלעכוביץ', ובערוב ימיו עלה אף הוא לארץ ישראל, ומנוחתו בטבריה
- ^ שותפו של רבה הראשי הספרדי של טבריה רבי מאיר ועקנין
| חסידות סלונים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שרשי החסידות | רבי מרדכי מלעכוויטש • רבי נח מלעכוויטש • רבי משה פאלייר מקוברין | ||||
| אדמו"רי סלונים באירופה | רבי אברהם וינברג • רבי שמואל וינברג
| ||||
| החסידות בארץ ישראל | רבי מרדכי חיים סלאנים • רבי אברהם וינברג • רבי שלום נח ברזובסקי • רבי שמואל ברזובסקי
| ||||
| ספרי החסידות | יסוד העבודה • דברי שמואל • ברכת אברהם • נתיבות שלום • דרכי נועם | ||||
| ישיבות | ישיבת אור תורה • ישיבת בית אברהם | ||||
| בקרת זהויות |
|
|---|