אברהם וינברג (הראשון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מסלונים
אברהם וינברג
אין תמונה חופשית
לידה 1803
תקס"ד
פינסק
פטירה 11 בנובמבר 1883 (בגיל 80 בערך)
י"א בחשוון תרמ"ד
סלונים
חיבורו העיקרי יסוד העבודה
חסידות סלונים
מקום מגורים סלונים
מספר בשושלת ראשון
הבא רבי שמואל וינברג מסלונים
תחילת כהונה כ"ט בניסן תרי"ח
סיום כהונה י"א בחשוון תרמ"ד
רבותיו רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין
חיבוריו יסוד העבודה, חסד לאברהם, באר אברהם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ספר "יסוד העבודה" חלק א', ורשה תרנ"ב. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1
ספר "יסוד העבודה" חלק ב', ורשה תרנ"ב. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

רבי אברהם וינברג (הראשון) מסלונים (תקס"ד, 1803י"א בחשוון תרמ"ד, 11 בנובמבר 1883) היה מייסדה של חסידות סלונים. ידוע בכינויו על שם ספרו היסוד העבודה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב יצחק מתתיהו, דיין ובורר בפינסק, שהיה מקורב לרבי אשר הראשון מסטולין. בצעירותו התקרב והפך לאחד מחשובי תלמידיו של רבי נח מלכוביץ' ושל ממשיך דרכו רבי משה מקוברין. אחר פטירתו של רבו מקוברין בכ"ט בניסן תרי"ח, בחרו בו התלמידים כממשיך הדרך והכתירו אותו כאדמו"ר.

ניהל את חצרו ואת ישיבתו בעיר סלונים, ומכאן שמה של החסידות. עם זאת, בחסידות סלונים מייחסים את תחילת דרך משנתם לרבי מרדכי מלכוביץ', דרך בנו רבי נח ותלמידו רבי משה מקוברין, ובהמשך דרך אדמו"רי חסידות סלונים. פעילותו בעיר סלונים התקיימה לצד פעילותו של הרב אייזל חריף רב העיר סלונים שהשתייך למחנה המתנגדים, אך הם פעלו זה לצד זה בידידות רבה.

חיבר וכתב חיבורים רבים, חלקם בדרך הקבלה. חיבורו החשוב "יסוד העבודה" נמנה בין ספרי החסידות הבודדים שלא נכתבו על סדר פרשיות התורה, אלא כמשנה סדורה המבארת את עיקרי תורת החסידות. חלק נכבד מספרו זה עוסק בביאור תורה לשמה, בו הוא חולק על הרב חיים מוולוז'ין הסובר כי מהותה של תורה לשמה היא לימוד לשם ידיעת התורה וסובר, כי לימוד התורה מטרתו להידבק בה' על ידה. נושא זה נמנה בין הנושאים השנויים מאז במחלוקת בין החסידים למתנגדים.

כמו קודמיו בשושלת "לכוביץ'-קוברין-סלונים", גם הוא נודע בזיקתו המיוחדת לארץ ישראל ויישובה ועמד בנשיאות כולל רייסין. כמו כן עודד רבים מחסידיו לעלות לארץ ישראל. צעדו האמיץ והנדיר בפעילותו זו הייתה העובדה ששלח בשנים תר"ל-תרל"ד שלושה מנכדיו הצעירים לעלות לארץ בעודם כבני 13 שנים. כאשר חסידיו ומקורביו הביעו בפניו את פליאתם על צעדו זה אמר, כי "תבוא תקופה של הסתר נורא... וברצונו שתתקיים פינה של חבורתנו בא"י כדי שיהיה סביב מי להתלכד". חסידי סלונים ראו מאז בפעולתו זו רוח הקודש, כיון שבצעד זה אכן הבטיח את המשך מורשתו, לאחר שמרבית חסידות סלונים הושמדה בימי השואה, ומחבורה זו שהתקיימה בא"י שוקמה מחדש החסידות בארץ ישראל. יצויין כי אחד מחסידיו שעלה לארץ בפקודתו בשנת תרל"ה היה סופרו הרב יהודה לייב קסטלניץ אביו של מנהיגם של חסידי סלונים אחרי השואה, רבי מרדכי חיים קסטלניץ, וחותנו של רבי משה קלירס, רבה של טבריה וראש ישיבת "אור תורה". ואחד מנכדיו אותם שלח לארץ היה הרב נח וינברג, אביו של האדמו"ר מסלונים, רבי אברהם וינברג (השלישי), חותנו של האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים.

נפטר בי"א בחשוון תרמ"ד, ונקבר בעיר סלונים. ממשיכו באדמו"רות היה נכדו רבי שמואל וינברג ה"דברי שמואל".

במהלך מלחמת העולם השנייה נהרס בית הקברות בו נטמן. בשנת תשמ"ה אותר מקום החלקה מחדש, ולאחר פעולות שחזור שוקם ציונו וציון שניים מנכדיו, האדמו"רים רבי ישכר לייב וינברג ואחיו רבי אברהם וינברג (השני).

בין תלמידיו המפורסמים היו רבי מנחם נחום עפשטיין, מייסד חסידות קוברין-ביאליסטוק, חתנו הרב משה מרדכי (בן אחיו הרב הלל), נכדו רבי משה מידנר ואחיינו הרב יהודה לייב קסטלניץ.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מכתביו אבדו בשואה, וחלק מכתביו עדיין לא יצאו לאור.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו הרב יחיאל מיכל אהרן, אביו של האדמו"ר רבי שמואל וינברג מסלונים ושל הרב נח וינברג (שנשלח על ידי סבו לישראל).
  • בתו, אשת אחיינו הרב משה מרדכי מקוברין (בן הרב הלל). בנם היה הרב יצחק מתתיהו סנדברג שנשלח על ידי סבו לישראל.
  • בתו אסתר, אשת הרב יעקב לייב מישקין (מיסקי). בנם היה הרב משה מידנר.
  • אחיו הרב הלל, מחותנו של רבי אברהם וחותנו של הרב אשר וייסשטיין סבו של רבי שלום נח ברזובסקי.
  • אחיו הרב מרדכי חיים, חותנו של אחיינו, רבי יהודה לייב קסטלניץ אביו של רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלאנים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' קעז-רטו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם וינברג בוויקישיתוף


הקודם:
-
אדמו"רי סלונים הבא:
רבי שמואל וינברג מסלונים