אברהם חזן (ברסלב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

רבי אברהם חזן (18491917), המוכר כרבי אברהם בן רבי נחמן (או ראב"ן, בנו של רבי נחמן מטולצ'ין), היה ממנהיגי חסידי ברסלב בדור הרביעי, וממייסדיה של החסידות בארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטולצ'ין לרבי נחמן חזן, תלמידו הקרוב של רבי נתן מברסלב, שהיה בתורו תלמידו הקרוב של רבי נחמן מברסלב. רבי נחמן חזן (הידוע גם בשם רבי נחמן מטולצ'ין) קיבל על עצמו את הנהגת חסידי ברסלב באומן לאחר מותו של רבי נתן מברסלב והוא פרסם את סדרת ספריו ליקוטי הלכות.

בצעירותו נהג הרב אברהם חזן להתבודד ביער במשך כל ימות השבוע תוך שהוא מתקיים על מזון מועט ביותר.[1]

לאחר מות אביו בשנת 1884, החל להעלות על הכתב את הסיפורים והמסורות ששמע ממנו. אנקדוטות היסטוריות אלו יחד עם סיפורים על רבים מחסידיו של רבי נחמן מברסלב, היוו את הבסיס עבור סדרת ספריו כוכבי אור. בהקדמה לספר תיאר את רמת הדיוק אליה שאף בעת כתיבת הספר: "ואחר כל אלה גם את הדברים אשר שמעתי מהם בדרך ההשתלשלות מפה לפה, שלא נודע לי היטב מי ומי האנשים שהגיע אלי הסיפור על ידם, לא רציתי לכתוב מפחד הטעותים השכיחים בסיפורים אלו".

בשנת 1894 עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. מדי שנה היה נוהג לנסוע לאומן לקיבוץ השנתי של חסידי ברסלב בראש השנה בקברו של רבי נחמן מברסלב. בנסיעתו לאומן בשנת 1914, הוא נאלץ בעקבות מלחמת העולם הראשונה להישאר ברוסיה, שם חי ולימד עד פטירתו בשנת 1917. על קברו בבית הקברות באומן נכתב: "פ"נ רבי אברהם ב"ר נחמן הלוי חזן מארץ ישראל". במשך השנים נהרס בית הקברות והמצבות שבו נעלמו. ב-1999 הוקמה מחדש המצבה על ידי אגודת אהלי צדיקים.

תלמידיו של רבי אברהם חזן באומן, רבי לוי יצחק בנדר והרב אליהו חיים רוזן, היו ממנהיגי הדור הבא של חסידי ברסלב בארץ ישראל.

גיסו וחברו היה רבי אלתר טפליקר.

התכלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשיצא ספרו של הרב מראדזין בעניין פתיל תכלת בציצית, אמר רבי אברהם שאינו צריך לראיותיו כי יש לו יסודות חזקים עוד יותר לחזק לבישת התכלת. והיה נראה מדבריו שאומר זאת מחמת ידיעתו את המגילת סתרים שגילה רבי נחמן[2]

באחת מנסיעתיו מארץ ישראל לאומן עבר דרך ראדזין וביקר אצל האדמו"ר גרשון חנוך הניך ליינר ששכנעו להטיל פתיל תכלת על פי תגליותיו. לטיעוני האדמו"ר מראדזין סייעה מסורת שהייתה בידי הרב חזן מרבי נחמן מברסלב לפיה קודם ביאת המשיח תתגלה התכלת. בעקבות מעשה זה החלו חלק מחסידי ברסלב בירושלים ובמקומות נוספים להטיל גם הם תכלת בציציותיהם.[3]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוכבי אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום שער הספר כוכבי אור דפוס ראשון

הספר נדפס בחלקו על ידי המחבר בשנת תרנ"ו, בשנת תרצ"ג נדפס על ידי שמואל הורביץ בתוספת מרובה מכתבי המחבר.

הספר מחולק לארבעה חלקים: אנשי מוהר"ן - יספר מגדולת אדמו"ר ותלמידיו הקדושים. אמת ואמונה - ירבה לעורר ולחזק באמיתות האמונה ובגנות ספרי מינין. חכמה ובינה - מגלה רזין טמירין בשורש קדושת אדמו"ר נ"ע. ששון ושמחה - תפילות נוראות עם ביאורים נרחבים בגדולת השמחה.

ביאור הליקוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו ביאור הליקוטים הכולל פרשנות עמוקה על ספרו של רבי נחמן מברסלב ליקוטי מוהר"ן התפרסם בחלקו בימי חייו, הספר נדפס עם הסכמת הבד"ץ דירושלים. המהדורה המלאה הראשונה פורסמה בשנת 1935 על ידי הרב שמואל הורביץ. מהדורה מתוקנת יצאה לאור בשנת 1989 על ידי הרב מרדכי פרנק. בהקדמה לביאור הליקוטים צירף את "שמונה עשרה הכללים" ללימוד הספר ליקוטי מוהר"ן. הרב יוסף ליב זוסמן טען כי הרב אברהם יצחק הכהן קוק נתן מכתב הסכמה לספר ביאור הליקוטים, וככל הנראה היא נמצאת בכספת במשרדי העדה החרדית.

חכמה ותבונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן הספר ביאור ופירוש עמוק בספר סיפורי מעשיות, בראש הספר יש מאמר מגדולת רבי נחמן ותלמידו רבי נתן.

נלקט על ידי ר' שמואל הורביץ ונדפס בשנת תשכ"ב בבני ברק על ידי נתן צבי קניג, הכתבים נעתקו ברובם על ידי ר' נתן בייטלמכר, חלק מהכתבים נעתקו מכתבי תלמידיו, בספר צורפו גם כל ביאוריו הפזורים בספריו המבארים וסובבים כל סיפורי מעשיות

שיחות וסיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים עמוקים והקדמות בדברי רבי נחמן מברסלב בתוספת סיפורים מתלמידי רבי נחמן (כיום הספר מחובר לספר כוכבי אור בכל ההוצאות)

הספר נדפס בחלקו על ידי המחבר בשנת תער"ג, בשנת תרצ"ג יצא לאור מחדש בתוספת מרובה על ידי ר' שמואל הורביץ.

ימי התלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור התלאות שעברו על רבי נתן מברסלב בשנות המחלוקת (תקצ"ה-תקצ"ט), בסוף הספר חלק מההשמטות מספר חיי מוהר"ן.

נדפס בשנת תרצ"ג על ידי ר' שמואל הורביץ.

אמונה בידיעה רוחנית (כתב יד)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפקח עיניים להסתכל בזיו נועם האמונה בהשתלשלות העולמות ובהמשכת אורו יתברך מעילא לתתא, והוא ספר עמוק מאוד אשר לא כל מוחא סביל דא מרוב עומק המושג. קונטרס זה הוא למעשה הכלל הי"ג מהקדמת ביאור הליקוטים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב נח הלוי שטרנפלד, גידולי הנחל, עמ' ז
  • הרב לוי יצחק בנדר, שיח שרפי קודש - ברסלב.
  • הרב חיים קרמר, לעבור את הגשר הצר, עמ' 381–382
  • מבועי הנחל, כרך ד', קובץ 36 ו-37
  • הרב נתן צבי קניג, נווה צדיקים, עמ' קפא-קפה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם חזן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חכמה ותבונה, הקדמת המביא לבית הדפוס (ר' שמואל הורביץ).
  2. ^ שיח שרפי קודש ח"ג תקנט
  3. ^ מנחם בורשטיין, התכלת, ירושלים: תש"ן (ראו שם מקורותיו)