אברהם חיים ראטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים
הרב אברהם חיים ראטה
הרב אברהם חיים ראטה
לידה 19 בפברואר 1924
י"ד באדר א' ה'תרפ"ד
ברהובה (ברגסז) בצ'כוסלובקיה (היום באוקראינה)
פטירה 22 באוגוסט 2012 (בגיל 88)
ה' באלול ה'תשע"ב
מקום קבורה בית הקברות בהר הזיתים בירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ירושלים ובני ברק
מקום פעילות בני ברק וירושלים
תקופת הפעילות ? – 22 באוגוסט 2012 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו אביו רבי אהרן ראטה, ורבי אהרן רוקח מבעלזא
חיבוריו אמרי קודש, חוקי חיים, עולת שבת
בת זוג בתיה חיה גולדמן
אב הרב אהרן ראטה
אם סימא ראטה
צאצאים ארבעה בנים ושבע בנות
אדמו"ר חסידות שומרי אמונים
תש"ט–2012
→ אביו רבי אהרן ראטה
ארבעת בניו ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אברהם חיים ראטה (נהגה: רוֹט; י"ד באדר א' ה'תרפ"ד, 19 בפברואר 1924 - ה' באלול ה'תשע"ב, 22 באוגוסט 2012) היה האדמו"ר משומרי אמונים. החל מפטירתו, מכונה ה"חוקי חיים" על שם ספרו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברגסז, כיום באוקראינה, לסימא ולאדמו"ר רבי אהרן ראטה, מייסד חבורת שומר אמונים. נישא לבתיה חיה[1] בתו של רבי מרדכי גולדמן מזוויהל. לאחר פטירת אביו פנו רוב חסידיו לגיסו, רבי אברהם יצחק קאהן שהקים את חסידות תולדות אהרן, וחלקם פנו לרבי אברהם חיים. הוציא לאור את ספרי אביו לאחר שנפטר: "שומר אמונים", "שולחן הטהור", "טהרת הקודש", "נועם הלבבות" ו"מבקש אמונה". בשנותיו הראשונות באדמו"רות כונה "האדמו"ר מברגסז" על שם מקום הולדתו.

בתחילת שנות השישים של המאה העשרים קנה שטח סמוך למעבר מנדלבאום (שהיה אז הגבול), צפונית למאה שערים, והקים שם את קריית שומרי אמונים. בקריה הוקמו תלמוד תורה, ישיבה גדולה וישיבה לצעירים. מאוחר יותר העביר את מרכז חסידותו לבני ברק ובחודשים אלול ותשרי שהה בירושלים. מספר חודשים בחורף ובקיץ היה שוהה בתפרח.

באסרו חג שבועות ה'תשע"ב עבר התקפת לב ולאחר שלושה חודשים, בליל ה' באלול, לאחר 66 שנות אדמו"רות, נפטר. נקבר ביום שלמחרת בחלקת אדמו"רי בית שומרי אמונים בבית הקברות הר הזיתים בירושלים.

יחסו למדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לאביו, הרב אהרן ראטה, וגיסו, הרב אברהם יצחק קאהן, שנודעו כמתנגדים חריפים לציונות ולאגודת ישראל והשתייכו לחוגי העדה החרדית, הרב אברהם חיים היה מתון יותר. מוסדות שומרי אמונים נהנים מתקציבים ממשלתיים וחלק מחסידיו (בעיקר תושבי בני ברק) משתתפים בבחירות לכנסת. הוא לא עודד את חסידיו להשתתף בבחירות אך גם לא התנגד לכך, ולא בחר בעצמו. הרב ראטה התבטא כנגד מסירת שטחי ארץ ישראל לערבים ואמר כי "כל המנהיגים שהיו שותפים לפשע הזה (פינוי גוש קטיף), שנעשה באכזריות, לא יינקו וייענשו קשות משמיים". לדבריו, פינוי התושבים בניו אורלינס, בשל סופת ההוריקן קתרינה הוא מידה כנגד מידה על תמיכתה של ארצות הברית בפינוי יהודי גוש קטיף.[2]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתו דינה, אשת רבי יצחק יחיאל מיכל פאנעט מדעש בני ברק
  • בנו הרב רפאל אהרן, אדמו"ר בבני ברק, היה נשוי לליבא רחל בת הרב חיים אביגדור פיליפ אב"ד דעברעצין ומחשובי חסידי בעלזא.
  • בתו גיטל, אשת רבי דוד צבי שלמה הורנצ'יק מרדושיץ
  • בתו יענטא, אשת רבי אורי גלדצהיילר מסאמבור, נכדו של רבי אפרים אליעזר יאלעס, גאב"ד סמבור ואב"ד פילדלפיה.
  • בתו רייזל, אשת רבי ישראל שטרן האדמו"ר מנישכיז-אשדוד (תשכ"ב - תשע"ג), בן הרב מאיר שטרן רב היישוב מירון
  • בנו הרב גדליה משה, נשוי לשפרה, בת רבי אליעזר זאב מראחוב, אדמו"ר באשדוד
  • בנו הרב שלמה, נשוי למרים ברכה, בת רבי שלום יהודה גרוס מהאלמין, אדמו"ר בירושלים
  • בנו הרב יעקב יצחק, חתן רבי אייזיק שנייבלאג מזידיטשוב ויליאמסבורג. הבן הורשע באונס אחייניתו הקטינה ונידון ל-16 שנות מאסר. אביו תמך בחפותו. שוחרר מהכלא בחודש מרץ 2013.[3]
  • בתו ברכה, מנהלת את נכסי המשפחה בקריית שומרי אמונים בירושלים
  • בתו דבורה אשת הרב יצחק אהרן קארף, האדמו"ר מזוויהל מז'יבוז'
  • בתו שרה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 498 ההזמנה לחתונה באתר בית המכירות Winners; אלי שלזינגר, הרבנית בתיה חיה ראטה ע"ה משומרי אמונים, 30 ביוני 2010, חדשות בחדרי חרדים.
  2. ^ מצוטט כאן
  3. ^ יקי אדמקר‏, הורשע באונס ויהפוך לאדמו"ר, באתר וואלה!‏, 12 בפברואר 2014.