אברהם חמו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם חמו (2014)

אברהם (אלברט) חמו (נולד ב-8 ביולי 1934) הוא כדורסלן עבר ישראלי, מאמן כדורסל וקצין משטרה שעסק בתחום מניעת צריכת אלכוהול וסמים בקרב צעירים ואף פרסם ספרים בתחום זה, לאחר שחרורו מהמשטרה הקים את מכון חינוך מפעיל ומונע ובמסגרתו מהווה יו"ר משותף של עמותת עתיד בטוח.

ביוגרפיה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברט חמו נולד בקהיר בירת מצרים למשפחת סוחרים מבוססת וברוכת ילדים, כאח שני מבין שמונה אחים ואחיות. חמו גדל על שתי שפות אם: צרפתית וערבית, בבית בו שלטה שאיפה למצוינות ולהישגים. הוא למד בבית ספר צרפתי והשתתף בפעילות תנועת הצופים המקומית. כילד שיחק חמו בנבחרת הכדורסל של מכבי קהיר שהייתה קבוצה מובילה במצרים. בשנת 1948, עם הקמת מדינת ישראל, התרבו הרדיפות של היהודים במצרים והמשפחה החליטה לעלות לארץ ישראל. הם עלו באוניה שהפליגה למרסיי שם שהו כחודשיים במחנה מעבר לעולים יהודים ולאחר מכן עלו לישראל באוניה "נגבה" שהפליגה לחיפה.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם חמו (מס' 8, ראשון מימין בין השחקנים בשורה התחתונה).

חמו התגייס ב-1952 לחטיבת גולני כחייל קרבי, השלים קורס מ"כים וסמלים, ושירת בבסיס אימונים של פיקוד הצפון. הוא הוכר כשחקן כדורסל מחונן והוזמן לנבחרת פיקוד הצפון. קבוצת פיקוד הצפון קיימה מחנה אימונים שכלל משחק עם הפועל חיפה. לאחר שהצטיין במהלך המשחק, ביקש מאמן חיפה דאז, פפו אבו ראשיד, לקבל את חמו לקבוצתו. משחק זה היווה נקודת מפנה בקריירת הכדורסל שלו. הוא הוזמן לנבחרת צה"ל, ועם שחרורו החל לשחק בהפועל חיפה והיה מלך הסלים של הליגה הלאומית בכדורסל מספר פעמים. שיא הנקודות שלו בליגה במשחק אחד היה 47 נקודות.

ב-1955 נמנה חמו על הרכב נבחרת ישראל בכדורסל שאמורה הייתה להשתתף באולימפיאדת מלבורן, נסיעה שבוטלה עקב מלחמת סיני. ב-1956 היה שותף למסע הנבחרת לארצות הברית בו זכתה המשלחת לכבוד רב, בעיקר בשל הניצחון במלחמת סיני שהתרחש מספר שבועות לפני המסע.

חמו המשיך להצטיין בשתי המסגרות (הפועל חיפה ונבחרת ישראל) ונטל חלק, יחד עם הנבחרת, בשלוש אליפויות אירופה. בתחילת שנות ה-60 הגיעה הפועל חיפה לשיאה כשסיימה פעמיים במקום השני בליגה הלאומית.

בשנת 2005 זכה במקום ה-42 מבין חמישים השחקנים הגדולים בכדורסל הישראלי. תהליך הבחירה ודירוג הנבחרים הושתת על משאל ייחודי, שכלל 170 אנשי מקצוע מכל הזמנים, בניהולו של ערן סלע.[1]

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1965 החל למלא תפקיד מאמן-שחקן בהפועל גבת שעלתה לליגה הלאומית[2] וסיימה במקום השלישי ולאחר מכן אימן קבוצות נוספות בליגה הלאומית. ב-1973 מונה למאמן נבחרת ישראל בכדורסל. תחת הדרכתו, סיימה נבחרת ישראל במקום הראשון מבין 17 נבחרות, בטורניר קדם אליפות אירופה שנערך באותה שנה בווינה. באליפות אירופה הגיעה ישראל למקום השביעי, הישג עליו חזרה, תחת הדרכת חמו, גם באליפות אירופה של 1975. הישגים בולטים נוספים של נבחרת ישראל תחת הדרכתו היו: מקום ראשון באליפות אסיה בכדורסל ומקום ראשון בטורניר הכדורסל של המכביה. בעת שאימן את הנבחרת הלאומית אימן בעונת 75–1974 גם את מכבי תל אביב (במשחקי גביע אירופה בלבד), לאחר שמאמן הקבוצה, דויל פאראק, פרש באוקטובר 1974 עקב בעיות רפואיות.

ב-1973, בעת שחמו החל לאמן את נבחרת ישראל, היא נחשבה כנבחרת נמוכה וחלשה. תחת הדרכתו הציגה נבחרת ישראל משחק קבוצתי מלוכד שאופיין בלחץ הגנתי על כל המגרש לאורך פרקי זמן ממושכים במשחק. משחק זה הוציא רבות מהיריבות משיווי משקלן ואפשר לנבחרת הישראלית להגיע להישגים[3].

ב-1986 עמד חמו במוקד של דיון ציבורי שהתקיים לגבי בואו של כוכב הכדורסל האמריקאי, מייקל ריי ריצ'רדסון, שהושעה מליגת ה-NBA בגין שימוש בקוקאין. חמו התקשר ביוזמתו לריצ'רדסון בארצות הברית והציע לו להצטרף להפועל רמת גן שנחשבה באותן שנים כקבוצת צמרת. חמו הצהיר כי ריצ'רדסון יהיה תחת חסותו וכי הוא ערב לכך שלא יצרוך סמים בעת שהותו בישראל. בישראל קמה סערה זוטא והנושא הגיע לדיון בוועדות הכנסת שלא החליטו דבר בנושא. בסופו של דבר, הוציאה פיב"א מכתב האוסר על ריצ'רדסון לשחק באירופה כיוון שנפלו פגמים בשחרורו מקבוצת חובבים מארצות הברית. חמו מינה את ריצ'רדסון כעוזרו בעת שאימן את הפועל רמת גן אך זה עזב את ישראל לאיטליה אחרי חצי שנה. לטענת ריצ'רדסון, הוא כיבד מאוד את חמו הן כמאמן והן כאדם ולא השתמש בסמים בעת שהותו בישראל[4].

קריירה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לקריירה שלו כספורטאי - שחקן ומאמן, התגייס חמו למשטרת ישראל, ושירת בה שנים ארוכות. הוא סיים קורס קצינים ושירת כקצין משטרה ברמת גן, בעזה ובאל עריש. לאחר מכן מונה לראש מחלק הנוער, במקביל לתפקידו כמאמן נבחרת ישראל בכדורסל. בהמשך דרכו, סיים קורס פיקוד ומטה ולאחר מכן מונה לראש מפלג הנוער במחוז תל אביב. הוא המשיך לעלות בסולם הדרגות ומילא תפקיד של סגן מפקד מרחב ירקון ומשם הקים אגף חדש במטה הארצי: האגף לקשרי קהילה ומשטרה. חמו יצא לגמלאות מהמשטרה ב-1986 בדרגת ניצב משנה.

בהמשך הקריירה הציבורית שלו הקים יחד עם רעייתו מירה את ה"מכון לחינוך מפעיל ומונע" ואת תנועת עתיד בטוח, שני הארגונים ממוקדים בקידום נוער, במניעת אלימות, סמים, אלכוהול ובנוסף, בקידום בטיחות בדרכים בקרב ילדים ונוער ואף בבוגרים. חמו ורעייתו כתבו 17 ספרים בנושא מניעה. כך הוקם גם, בין היתר, מגרש ההדרכה הראשון להחלקה ולבטיחות בדרכים בקיבוץ יקום.

חמו מילא תפקידים ציבוריים נוספים, בהם: חבר בוועד המנהל של עמותת "אל סם", נשיא מועדון רוטרי תל אביב ונגיד ארצי של רוטרי ישראל בשנים 20022003.

חמו ממשיך (נכון ל-2014) בפעילות ציבורית; בעמותת "עתיד בטוח" וכמוביל פרויקט לאומי לקידום מנהיגות צעירה למניעת אלימות, סמים ואלכוהול.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1959 נשא חמו את מירה פרידמן, מורה לאנגלית, אשת חינוך ומנהלת תיכון אהל שם לשעבר, ולהם שלושה ילדים: ד"ר מיכל חמו לוטם, מייסדת ארגון בטרם לבטיחות ילדים, ומייסדת המכון למנהיגות וממשל בג'וינט ישראל, מאור חמו, עסק גם הוא באימון כדורסל ואיש עסקים, ומתן, איש עסקים.

חמו הוא בוגר אוניברסיטת חיפה בסוציולוגיה ומדע המדינה ומוסמך בקרימינולוגיה מאוניברסיטת תל אביב.

תארים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אות "איש כפועלו" של ארגון הפועל

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שם הערך: חמו, אברהם - היה פה, עשה שם, באתר "כדורסלע"
  2. ^ יעקב פתאל, הפתעה בכדורסל: גבת-מ. העמק 55:63, דבר, 31 באוקטובר 1965
  3. ^ עפר שלח, בחזרה לימי חמו, באתר ynet, 22 בינואר 2003
  4. ^ אמיר בוגן, where they are today - Micheal Ray Richardson,‏ 3 באפריל 2007