לדלג לתוכן

אברהם יהושע השיל וינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האדמו"ר מסלונים
רבי אברהם יהושע השיל וינברג
מצבתו בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק
מצבתו בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק
לידה ה'תרנ"ח
פטירה כ"ד בניסן ה'תשל"ח (בגיל 80 בערך)
מקום קבורה בית הקברות שומרי שבת בבני ברק
מקום מגורים סלונים, וורשא, תל אביב
חיבוריו אנקולופדיה אוצר ערכי התורה – באהלי יששכר
אב רבי ישכר לייב וינברג
אם הרבנית חיה רחל וינברג
צאצאים שמואל וינברג, רבי אריה וינברג
אדמו"ר מסלונים ה־הרביעי
ה'תרצ"גה'תשל"ח
מקביל ל אברהם וינברג

רבי אברהם יהושע השיל וינברג (ה'תרנ"ח, 1898כ"ד בניסן ה'תשל"ח, 1978) היה אדמו"ר של חלק מחסידות סלונים, ומחבר סדרת הספרים האנציקלופדית "אוצר ערכי התורה – באהלי יששכר".

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסלונים לרבי ישכר לייב וינברג, האדמו"ר השלישי מחסידות סלונים, ולחיה רחל בת רבי שלום פרלוב נכד לאדמו"רי קוידינוב. גדל והתחנך אצל סבו, רבי שמואל וינברג ה"דברי שמואל" מסלונים, שאף הטיל עליו שליחויות שונות. בשנת תרע"ו נפטר סבו רבי שמואל, ואביו רבי יששכר לייב מונה לממלא מקומו בסלונים (בעוד דודו רבי אברהם החל לכהן כאדמו"ר בברנוביץ').

לאחר מלחמת העולם הראשונה רבי אברהם יהושע השיל סייע לאביו בשיקום החצר. אז נישא לפייגא רויזע, בת הרב דוד וידנפלד, חסיד גור מוורשה (ולימים גם חותנו של רבי ישראל אלתר), אחר נישואיו עבר להתגורר לצד חמיו בורשה שם הוסמך לרבנות. בעת ההיא שימש מעין רב של חסידי סלונים בעיר, כשהם מתייעצים עמו ומקבלים ממנו הדרכה.

בשנת תרפ"ח נפטר אביו רבי יששכר לייב בגיל צעיר, הוא שב לסלונים לתקופה קצרה כדי לתמוך באמו האלמנה ובמשפחתו, והוא גם דאג לחינוך אחיו ולשידוכיהם. אך בעקבות לחצים שהופעלו עליו על ידי חלק מהחסידים להתמנות לאדמו"ר, חזר להתגורר בוורשה והיה מגיע לפרקים לבקר את אמו בסלונים. בביקוריו אלו היו החסידים באים בשאלות ובקשות, והוא היה מקבל קהל ומייעץ להם בנושאים שונים אך סירב לקבל קוויטל ופדיונות, באומרו שאיננו רבי.

מינויו לאדמו"ר, המחלוקת והעלייה לארץ ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרצ"ג נפטר בפתאומיות דודו רבי אברהם וינברג מברנוביץ' בעת ששהה בסלונים, ובעקבות הפטירה החל רבי אברהם יהושע השיל לכהן כאדמו"ר. על פי המסופר, ביום האחרון לחייו של רבי אברהם וינברג ביקש שיתנו עלייה לתורה לאחיינו במקומו, ובכך ראו החסידים הסכמה וסימן של הרבי שנפטר למינוי האחיין לאדמו"ר. עם מינויו לאדמו"ר פרצה מחלוקת עזה בקרב בני העדה, כשרוב החסידים פנו לבן דודו רבי שלמה דוד יהושע וינברג בן רבי אברהם מברנוביץ', על אף שהיה אז בן רק 21 וטרם נישא. בעקבות מחלוקת זו, בשנת תרצ"ה, פרש רבי אברהם יהושע השיל מהאדמו"רות, ועלה לארץ ישראל.

הוא השתקע ברחוב טיומקין בתל אביב, הוא סירב לכהן כאדמו"ר, אך עסק בענייני ציבור, ובעיקר בחינוך החרדי[1]. לפרנסתו עסק במסחר וילונות[2] עד סוף ימיו. סמוך לביתו פתח בית מדרש קטן, בו התפלל ומסר שיעורים, וחסידי סלונים בעיר היו באים להתפלל אצלו. בתל אביב היה בקשר קרוב עם רבי אברהם מרדכי אלתר מגור.

היה ממייסדי תלמוד תורה "סיני" בתל אביב, תמך בתנועת אגודת ישראל, וחתם על כרוזים מטעמה. בשנותיו האחרונות פרש ממסחר, והחל לכהן באדמו"רות. בשנים אלו כתב את חיבורו "אוצר ערכי התורה – באהלי יששכר" (ראו להלן)[1].

נפטר בשנת ה'תשל"ח ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. בניו הקימו על שמו כולל אברכים בשם "אשל אברהם" וכן כולל לבעלי תשובה. על שמו נקרא רחוב "אשל אברהם" בבני ברק[3]. ילדיו לא נהגו באדמו"רות אחרי מותו.

חיבורו האנציקלופדי "אוצר ערכי התורה – באהלי יששכר" נכתב על ידו בתל אביב, בשנותיו האחרונות. החיבור מהווה אנציקלופדיה לכל אישיות או בעל חיים המוזכרים בתנ"ך, כשבכל ערך מצוינים המופעים של הערך בתנ"ך, ולאחר מכן מובאים כל ההתייחסויות של חז"ל לנושא הערך, מלוקט מתלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא ומדרשים, ומעט מספר הזוהר.

בהקדמה לספר ציין את הרקע לכתיבת הספר, ואת ההרכב והגודל המתוכנן:

הגעתי בעזר השי"ת לחבר חיבור כזה בעסקי בתורה, בעולמו של השי"ת – והן ד' אמות של הלכה, כתבתי על כמה פרקים ממס' ברכות ומס' בכורות במצוי ההלכות היוצאות מכל דף ודף, לפי הראשונים והאחרונים הפסק וההלכה למעשה [ובתוכם התאמתי הרבה פסקי הרמב"ם שלא יהיו סותרין זה לזה], נתקלתי בהרבה עניינים בהלכה ואגדה שלא יכולתי לעמוד על בוריין, והרגשתי שחסר ספר כזה המחבר ומצרף התורה והנו"כ עם כל מאמרי חז"ל עליהם. זה נתן בי דחף להקדים ולתת משפט הבכורה להוציא ספר זה בראשונה, המכיל למעלה מחמשת אלפים ערכים, כאלף ערכי תורה וכארבעת אלפים ערכים מנביאים וכתובים. לכמחצית הערכים האלה, אשר נמצאים עליהם דברי חז"ל, הובאו כל המאמרים המתייחסים לנושא הערך מש"ס בבלי ירושלמי תוספתות ספרא ספרי מכילתא מדרשים ומעט גם מזוהר הק'. בסיומו אי"ה לפי החומר שבידנו יכלול האוצר לפי מתכונת זו כשמונה עשרה עד עשרים כרך

.

שם הספר, "באהלי יששכר", מנציח את שם אביו רבי יששכר לייב מסלונים. מתוך החיבור המתוכנן הודפסו שבעה כרכים המכילים את הערכים של האותיות א' ו-ב' בלבד. שאר החיבור נותר בכתב יד בידי המשפחה[4].

הותיר אחריו גם חיבור על מסכתות ברכות ובכורות מתלמוד בבלי, ועוד כתבי יד רבים[1].

בניו
גיסיו

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]