אברהם יעקב אורלנסקי

הרב אברהם יעקב הכהן אורלנסקי

לידה	1879 ה'תרל"ט ביאליסטוק, האימפריה הרוסית
נרצח	24 באוגוסט 1929 (בגיל 50 בערך) י"ח באב ה'תרפ"ט חברון, פלשתינה (א"י)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בחברון (קבר אחים)
השכלה	ישיבת עץ חיים ישיבת תורת חיים
בת זוג	ינטה צפורה פרנק
אב	הרב אהרן אורלנסקי
ילדים	שבתי אורלנסקי, חנה סלונים, רחל ברוש, מינה עזריאלי
רבה הראשון של זכרון יעקב ה'תרע"ט (1919) – ה'תרפ"ט (1929) → שמחה בונם אוסוביצקי (כרב לא רשמי מטעם פקידות הברון רוטשילד) יקותיאל עזריאלי ←
תפקידים נוספים
חוקר תורני, ביבליוגרף

הרב אברהם יעקב הכהן אורלנסקי (ה'תרל"ט, 1879 – י"ח באב ה'תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929) היה רבה הראשון של המושבה זכרון יעקב, חוקר תורני וביבליוגרף. נרצח בטבח חברון שאירע במסגרת מאורעות תרפ"ט.

תולדותיו

נולד בביאליסטוק (אז בהאימפריה הרוסית, כיום בפולין) לרב אהרן אורלנסקי. בשנת ה'תרמ"ג (1883) עלה עם הוריו לארץ ישראל. המשפחה התגוררה זמנית בירושלים עד שבשנת ה'תרמ"ד (1884) התמנה אביו לרבה של פתח תקווה. בצעירותו למד ערבית מפי אליהו ספיר בפתח תקווה. בגיל 13 עבר ללמוד בישיבת עץ חיים בירושלים, שם היה מקורב לרב צבי פסח פרנק (לימים גיסו). בהמשך למד בישיבת תורת חיים ששכנה בעיר העתיקה. הוסמך להוראה על ידי רבני ירושלים: הרב חיים ברלין, הרב משה נחום ולנשטיין והרב צבי פסח פרנק.

בשנת ה'תרנ"ט (1899), בגיל 19, נישא לינטה צפורה פרנק, בתו של הרב יהודה לייב פרנק, ממייסדי חדרה. נולדו להם בן, שבתי, ושלוש בנות: חנה, רחל ומינה. הרב אורלנסקי המשיך ללמוד בכולל של ישיבת עץ חיים עד שנת ה'תרע"א (1911), שבה נפטר אביו. הוא שב לפתח תקווה בתקווה לרשת את מקומו ברבנות העיר, אך לא נבחר לתפקיד.

בשנת ה'תרע"ג (1913) הוציא לאור את ספרו של אביו, "תקוות אהרן", בתוספת הערות וחידושים משלו.

בשנת ה'תרע"ט (1919) התמנה לרבה של זכרון יעקב וניהל את חיי הדת במושבה במשך עשור. הוא פעל בדרכי נועם, נמנע ממחלוקות עם תושבי המושבה והתמסר לפעולות של קירוב לבבות והשכנת שלום. ייסד במושבה בית הכנסת אורחים ומסר שיעורים קבועים בתלמוד. הרבה לעסוק במסכתות סדר זרעים ובספרות השו"ת של חכמי ספרד.

פעלו התורני-מחקרי

מלבד עיסוקו הרבני, התמחה הרב אורלנסקי בתחום הביבליוגרפיה ובתולדות חכמי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים. הוא שלט בשפה הערבית (ובפרט בערבית יהודית) וחקר את חיבוריהם של חכמי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים שנכתבו בשפה זו. עסק בפענוח כתבי יד עתיקים של חכמי התלמוד הכתובים בערבית יהודית, ותרגם מערבית לעברית כתבי יד שנמצאו בגניזה הקהירית. ספרייתו הייתה עשירה בספרים נדירים שרכש לצורך מחקריו.

חיבר מספר ספרים בהלכה שנותרו בכתב יד, בעיקר בנושא מצוות התלויות בארץ. כמו כן, פרסם מאמרים וחידושי תורה בכתבי עת תורניים בני התקופה. ניהל חליפת מכתבים הלכתית ענפה עם גיסו, הרב צבי פסח פרנק.

רבים מחידושיו פורסמו בירחון התורני "שערי ציון", שהתמקד בבירור הלכות התלויות בארץ, וב"הדביר", ירחונו של "המזרחי הצעיר" בארץ ישראל.

במאורעות תרפ"ט

באמצע חודש אב ה'תרפ"ט (אוגוסט 1929) נערכה בתל אביב חתונת בתו, רחל, עם יעקב ברונשטיין-ברוש. שבת השבע ברכות הייתה אמורה להתקיים בחברון, בבית בתו הגדולה חנה ובעלה אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל סניף בנק אפ"ק ומראשי הציבור היהודי בעיר. ביום חמישי, ט"ז באב, נסעו לחברון הרב אורלנסקי, רעייתו ינטה צפורה ובתם הצעירה מינה. למחרת היו אמורים להצטרף אליהם החתן והכלה, אך בשל המתיחות הביטחונית נחסמו הדרכים, והזוג הטרי לא הצליח להגיע לחברון. גם בנם שבתי, שהיה אז בן 18, לא הצליח להגיע מאותה סיבה.

בשבת, י"ח באב, פרצו מאורעות תרפ"ט בחברון, והמון ערבי רצח עשרות מיהודי העיר. בליל שבת התאספו עשרות מיהודי העיר בביתו של אליעזר דן סלונים, מתוך אמונה שבשל מעמדו וקשריו הטובים עם נכבדים ערבים בעיר, ביתו יהיה מקום מבטחים. ביום שבת בבוקר, י"ח באב, במהלך תפילת השבת שנערכה בבית סלונים, בעת שהרב אורלנסקי ניגש לדוכן לברכת כהנים, פרצו פורעים ערבים לבית ורצחו את הנוכחים. בטבח נרצחו 24 יהודים, ובהם הרב אורלנסקי (שהיה עטוף בטלית), רעייתו ינטה צפורה, בתם חנה סלונים, בעלה אליעזר דן סלונים ובנם הפעוט אהרן (בן ארבע). בנם הקטן של אליעזר דן וחנה סלונים, שלמה, שהיה אז תינוק בן שנה, ניצל מהטבח. בתם הנוספת של הרב אורלנסקי ורעייתו, מינה, אז בת 16, ניצלה מהטבח מאחר שהסתתרה בחדר צדדי. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבית הקברות היהודי בחברון.

בשנת ה'תרצ"א (1931) נישאה מינה לרב יקותיאל עזריאלי (אז קושלבסקי), שזמן קצר לאחר מכן התמנה תחת חותנו לרבה של זכרון יעקב.

הנצחה

על שמו של הרב אורלנסקי נקרא רחוב בזכרון יעקב. ב-2009, במלאת שמונים שנה לטבח, נערכה עצרת זיכרון לרב אורלנסקי בבית הכנסת המרכזי של המושבה.

בתו, רחל ברוש, קראה לבנה הבכור אבא, על שם אביה.

קישורים חיצוניים

• הרב אברהם יעקב אורלנסקי, באתר קדושי תרפ"ט (בארכיון האינטרנט)
• אברהם יעקב אורלנסקי, באתר "יד זיכרון לחללי מושבתנו זכרון יעקב" (בארכיון האינטרנט)