לדלג לתוכן

אברהם יעקב פרידמן (השני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אברהם יעקב פרידמן (השני) מסדיגורה
לידה 30 ביולי 1884
ח' באב ה'תרמ"ד
סדיגורה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בדצמבר 1961 (בגיל 77)
ה' בטבת ה'תשכ"א
תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה תל אביב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות סדיגורה, וינה, תל אביב
מקום מגורים סדיגורה, וינה, תל אביב
חיבוריו אביר יעקב
רבותיו אביו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה
בת זוג בלומה רייזל העשיל
אב רבי ישראל פרידמן מסדיגורה
אם בת שבע פרידמן
האדמו"ר מסדיגורה ה־3
ה'תרס"זה' בטבת ה'תשכ"א
מקביל ל רבי אהרן פרידמן
רבי שלמה חיים פרידמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברו בבית הקברות נחלת יצחק

רבי אברהם יעקב פרידמן (מכונה ה"אביר יעקב" על שם ספרו; 30 ביולי 1884, ח' באב תרמ"ד24 בדצמבר 1960, ה' בטבת תשכ"א) היה האדמו"ר מסדיגורה, עלה לארץ ישראל והיה בין אדמו"ריה הבולטים של תל אביב.

נולד לרבי ישראל מסדיגורה מאשתו השנייה, בת שבע, בערב תשעה באב, והוכנס לברית מילה בט"ו באב. אביו השקיע רבות בחינוכו, והפקיד את זקני החסידים ללמדו את אורחות החסידות.

בהיותו בן אחת-עשרה שנים התארס עם בלומא רייזל, בתו של רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ, והחתונה הייתה בי"ז באב תרס"ב בקופיטשניץ. בי"ג בתשרי תרס"ז נפטר אביו, וחלק מהחסידים הכתירוהו כרבם, על אף שהיה בן 23 שנים. רוב החסידים הכתירו את אחיו רבי אהרן לרבי מסדיגורה, וכשזה נפטר בגיל צעיר הוכתר במקומו בנו, רבי מרדכי שלום יוסף בחתונתו, בעת שהיה בן 16. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, נדד הרב אברהם יעקב עם רוב אדמו"רי בית רוז'ין לווינה ושהה בה במשך 22 שנים. לאחר האנשלוס אילצו הנאצים אותו ורבנים נוספים לטאטא את רחובות העיר וינה כדי להשפילם. באותו זמן הבטיח שאם יעלה לארץ ישראל יטאטא את רחובותיה, ואכן כשגר בתל אביב היה מטאטא קטע מהמדרכה שסמוכה לביתו מדי בוקר, ורק כשראה שחסידיו מבחינים במעשיו, הפסיק.[1] חסידיו פעלו להשגת ויזה לארץ ישראל, ומיד בבואו לארץ, בכ"ג באלול תרצ"ח (1938) קבע את ביתו בתל אביב, בנמקו שבעיר זו אין נשמעים פעמוני כנסיות. בשנת תש"ג התקיימה מחלוקת בין ראשי 'אגודת ישראל' לבין הרב יוסף צבי דושינסקי, לגבי השתתפות עם הרבנות הראשית בצום ותפלה על הידיעות שהגיעו מאירופה. הוא הגיב על כך: "אפילו בפני ים דמי נפשות ישראל קדושים הנשפכים ארצה אין שטן פרוד הלבבות בין ת"ח ורבנים נרתע לאחור".[2]

כמו אדמו"רים אחרים מאדמו"רי בית רוז'ין, האמין האדמו"ר כי מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה. בישיבות מועצת גדולי התורה בתש"ז דרש מדינה יהודית ציונית על פי תורה ('מקטוביץ ועד ה' אייר' - יחסי אגודת ישראל והמדינה).

גידל שתי אחייניות שלו, בנות גיסו רבי אברהם יהושע השיל, בת שבע (לימים אשת הרב אהרן דוד פלינטשטיין) ובת נוספת לימים אשת הרב אהרן למברגר.

נפטר בה' בטבת תשכ"א, ונטמן בבית הקברות נחלת יצחק שבגבעתיים, בלי להותיר אחריו צאצאים. במגוריו בתל אביב גידל את רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין, בנה של אחייניתו בת שבע, בימינו האדמו"ר מקופיטשניץ. בית מדרשו בירושלים נקרא על שם רבי אברהם יעקב. רבי מרדכי אוירבך (בנו של הרב שלמה זלמן אוירבך וחתן הרב אהרן למברגר האמור) הוא רב בית המדרש של הרב פרידמן בתל אביב.

דברי תורתו כונסו אחרי פטירתו על ידי האדמו"ר רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין מקופיטשניץ לספר "אביר יעקב", מהדורה ראשונה ירושלים תשכ"ד. כמו כן יצא לאור ספר מתולדותיו בשם "אביר המלכות".

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם יעקב נמנה בין ראשוני ראשי אגודת ישראל, ועוד קודם לכן יסד יחד עם אדמו"רים נוספים לבית רוז'ין את "אגודת החרדים" בצ'רנוביץ. משך שנים רבות נמנה בין חברי מועצת גדולי התורה ומשך תקופה קצרה כיהן כנשיאה. ושאף לאחדות בין כל שומרי התורה, והיה מרבה לנאום בדבר חשיבות קירובם של חברי תנועת המזרחי. היה מחווה את דעתו בכל הנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי, וראה את הדבר כחובתו האישית.

בהקמת המדינה ראה השגחה משמים, והרבה לבקש ששומרי מצוות ירבו לעלות לארץ כדי לעצב את דמותה הרוחנית על יסודות התורה. בנאומו בכנסייה הגדולה הרביעית, בשנת תשי"ד, אמר שמן הראוי שכל יהודי העולם יתיישבו בארץ ישראל. במיוחד חיבב את הר הכרמל והיה שוהה שם מספר שבועות מדי שנה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אביר יעקב, מכון שפתי צדיקים, תשכ"ד
  • אביר יעקב, מכון שפתי צדיקים, תשפ"ד, עמודים רצה-שכז
  • אריה בנקרוט, אביר המלכות, ירושלים, תשס"ד (2 חלקים)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. השואה במקורות רבניים, אברהם פוקס, ירושלים תשנ"ה, עמ' 32.
  2. הרב פרידמן מרדכי שלום יוסף אל הרב לוין י"מ, כ"א כסלו תש"ג, ארכיון ההסתדרות העולמית של אגודת ישראל. ראו גם בספר 'תנועה בחרבות – מנהיגות אגודת ישראל לנוכח השואה', יוסף פונד, עמ' 228
עץ אדמו"רי רוז'ין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גיטל מנזון
גיטל מנזון
 
 
 
 
 
 
 
לאה הלפרין
לאה הלפרין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאה רחל
לאה רחל
 
 
 
 
 
 
 
רבי שלמה פרידמן
רבי שלמה פרידמן
רבי אשר פרידמן
רבי אשר פרידמן
רבי מנחם נחום מרדכי פרידמן
רבי מנחם נחום מרדכי פרידמן
 
רבי שלום יוסף פרידמן
רבי שלום יוסף פרידמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי דוד פרידמן (בוהוש)
רבי דוד פרידמן (בוהוש)
 
 
 
 
 
 
אלטע נחמה גיטל
אלטע נחמה גיטל
 
רבי שלום יוסף פרידמן
רבי שלום יוסף פרידמן
 
 
 
 
רבי דוב בער פרידמן (צ'ורטקוב)
רבי דוב בער פרידמן (צ'ורטקוב)
רבי מנחם נחום פרידמן
רבי מנחם נחום פרידמן
 
רבי חיים דב הלפרין
רבי חיים דב הלפרין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלומה רייזל
בלומה רייזל
 
 
 
רבי יצחק פרידמן
רבי יצחק פרידמן
 
אהרן משה ממלינצה
אהרן משה ממלינצה
 
מלכה
מלכה
 
גיטל לאה
גיטל לאה
 
רבי מרדכי שרגא פרידמן
רבי מרדכי שרגא פרידמן
רבי אהרן פרידמן
רבי אהרן פרידמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אהרן דוד פלינטשטיין
רבי אהרן דוד פלינטשטיין
 
 
 
 
יוכבד פייגא
יוכבד פייגא
 
 
 
 
רבי ישראל שלום יוסף פינחס פרידמן
רבי ישראל שלום יוסף פינחס פרידמן
 
ישראל אהרן פרידמן
ישראל אהרן פרידמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שיינדל שרה דבורה
שיינדל שרה דבורה
 
 
 
 
 
 
 
רבי יקותיאל זוסיא השיל
רבי יקותיאל זוסיא השיל