אברהם מרדכי גוטליב

**אברהם מרדכי גוטליב**
לידה	7 בינואר 1963 (בן 61); י"א בטבת ה'תשכ"ג; בני ברק
השתייכות	יהדות חרדית חסידות חכמת הקבלה
	www.birkatshalom.org

הרב אברהם מרדכי גוטליב (נולד ב-י"א בטבת ה'תשכ"ג, 7 בינואר 1963) הוא מדריך קבלה ועבודה עצמית, וחיבר עשרות ספרים בנושא. גוטליב הוא תלמיד הרב ברוך שלום הלוי אשלג וראש קהילה של חסידי אשלג בקריית יערים. הוא מלמד ומפיץ את תורת הרב יהודה לייב הלוי אשלג בעל ה"סולם", על פי דרכו של בנו וממשיך דרכו הרב רבי ברוך שלום הלוי אשלג.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם מרדכי גוטליב נולד וגדל בבני ברק. מגיל ארבע עשרה למד עם הרב ברוך שלום הלוי אשלג (הרב"ש), בנו בכורו של בעל הסולם, הרב יהודה ליב אשלג, והיה לצעיר תלמידיו. במשך 14 שנה למד בבית מדרשו, בנוסף ללימודיו בישיבת בית מאיר אצל הרב זלמן רוטברג. כבר מגיל צעיר החל ללמד קבוצות אברכים את חוכמת הקבלה, וכן לערוך את כתבי רבו.

פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשנ"ג, לאחר פטירת הרב"ש, עזב את בני ברק לקריית יערים. זמן קצר לאחר מכן, הקים את בית המדרש "ברכת שלום" והחל להעביר שיעורים בחוכמת הקבלה על פי דרכו של בעל ה"סולם". במקביל, ייסד הרב גוטליב עם תלמידים נוספים הוצאת ספרי קבלה על פי דרכו של הרב אשלג. הרב"ש לא הוציא ספרים בחייו ותורתו נשארה בהקלטות ובהערות שרשם בכתב צפוף על גבי ספריו. הוצאת כתבי רבו הפכה למפעל חייו של הרב גוטליב. עד כה יצאו לאור למעלה מארבעים ספרים. הספרים עוסקים בעיקר בחוכמת הקבלה ובדרכה בעבודת ה'. מעבר לעריכה והדפסה של מאמרי הרב"ש, יצאו לאור מאמרים מקוריים של הרב גוטליב בסדרת ספרי 'במעגלות השנה'.

ב-27 השנים, שבהן מתגורר הרב גוטליב בקריית יערים, התקבצה סביבו קהילה של תלמידיו ומשפחותיהם. מרכז הקהילה הוא בית המדרש 'ברכת שלום'. לקהילה אופי חרדי חסידי. הקהילה יוצאת דופן ברב גוניותה האנושית, בניגוד לרוב הקהילות החסידיות החרדיות. היא כוללת משפחות מעדות שונות, משפחות של בעלי תשובה ודתיות לאומיות, לצד חסידים מבית. המכנה המשותף לכולן הוא הרצון להתפתחות אישית בדרך אשלג עם דגש רב על ערכים של נתינה ושותפות. הרב גוטליב שיעורים מדי יום בקריית יערים, באינטרנט וברחבי הארץ, ועוסק בהפצה של חוכמת הקבלה לכלל הציבורים בחברה הדתית והישראלית.

השקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב גוטליב, כמו רבו הרב ברוך שלום, מלמד את חכמת הקבלה ע"פ דרכו של הרב אשלג בעל ה'סולם'. אופי הלימוד הוא חקרני בדומה לצורת לימוד הגמרא. חיבורו הגדול, 'תלמוד עשר הספירות' עם ביאורי הרב"ש והערות וביאורים פרי עטו, דומה בעימודו לדף גמרא – דברי האר"י במרכז הדף, סביב דברי האר"י מסודרים ביאורי בעל ה'סולם' בדומה לפירוש רש"י על דף הגמרא. ביאורי הרב"ש וביאורים נוספים של הרב גוטליב עצמו בדומה לתוספות שעל דף הגמרא. דרכו של הרב גוטליב בלימוד חכמת הקבלה, בדומה לרבותיו לבית אשלג, היא, ללמוד את העולמות הרוחניים מתוך עולמו של האדם. דרך זו שונה מדרך הלימוד של הקבלה הספרדית כדוגמת תלמידי הרש"ש, הלומדים את העולמות הרוחניים כמציאות החיצונית לאדם. הביאורים לשמות הספירות, העולמות וכו' נסובים על האדם ועבודתו הרוחנית.

לגבי החברה הישראלית, סבור הרב גוטליב שהיא זקוקה לשינוי לכיוון אהבת הזולת, אחדות והכלה של כל חלקי הציבור בארץ, ועשייה חיובית ברמת האזרח הפרטי. חינוך לעבודה פנימית של פרטים שיצור תנועה כללית חברתית. עיקרון זה בא לידי ביטוי ביחסו לגבי מעמד האישה בחברה הישראלית שלגביו סבור הרב שנשים צריכות להיות חלק בלתי נפרד מהעשייה הציבורית, לימוד התורה והעבודה העצמית. לגבי הציבור הלהט"בי^[1] וחברות מיעוטים בישראל, התבטא רבות לגבי הצורך להכלה וסובלנות כלפי ציבורים אלו בחברה הישראלית.

הרב גוטליב מתייחס בשיעוריו לשינויי האקלים וסוגיות סביבתיות. הוא קורא להפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים, תומך בזכויות בעלי חיים ומתנגד לאכזריות של תעשיית הבשר.

פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוכח הקיטוב, המחלוקות והאלימות בחברה הישראלית^[2], חזונו של הרב גוטליב הוא שינוי פני החברה הישראלית באמצעות חינוך חדש המדגיש את פנימיות האדם. חברה שבבסיסה העיקרון הרוחני של אהבת הזולת. במסגרת מאמציו לקדם תהליכים חיוביים בחברה הישראלית, הוא מסר שיעורים לכל חלקיה, כמו אקדמאים במכון ון ליר ואוניברסיטת בר-אילן, ציבור חילוני בתל אביב, שיעורים בישיבות של הציבור הדתי לאומי וחלקים שונים של הציבור החרדי. בדומה לרב אשלג, נפגש הרב גוטליב ולימד אנשי ציבור רבים, במטרה לתרום לבניית החברה הישראלית, כמו אביחי מנדלבליט, תהלה פרידמן, אירית מני-גור, אברהם אלקיים ובועז הוס.

באלול תשפ"א השתתף בחתונת זוג לסביות ובירך אותן.^[3] הוא הסביר בחתונה עצמה שלמרות שעקרונות הדת אוסרים את התופעות הלהט"ביות, מכל מקום הוא מברך כל אדם באשר הוא, עם אילוצי החיים שלו. למרות התקפות חוזרות ונשנות לא הפסיק הרב לעודד את קהילת הלהט"ב ואף לקרבם ליהדות.

הרב הוזמן לערוץ 13 בקביעות, להשתתף בפאנל בוקר עם אברי גלעד, ובפודקאסט עצמאי עם גלעד. כמו כן התראיין אצל ליאת רגב בכאן 11 והביע את עמדתו בעניין חובת הגיוס, ובפרט גיוס בני ישיבות.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלבב שלם – פרקי חייהם ומשנתם של רבי יהודה הלוי אשלג, בנו הרב ברוך שלום אשלג ותלמידיהם
מעגלות השנה – מאמרים בנושאי פרשיות השבוע ומועדי ישראל ע"פ תורת אשלג
מתן תורה – מאמרי הרב אשלג עם ביאורים ומאמרים מאת הרב גוטליב
תלמוד עשר הספירות – מסודר בדומה ל'צורת הדף' חיבורו של בעל הסולם עם פירושים מאת הרב"ש והרב גוטליב
הקדמות לחכמת האמת – חיבורו של בעל ה'סולם' עם ביאורים ומאמרים מאת הרב גוטליב
פתיחה לחכמת הקבלה – חיבורו של בעל ה'סולם' עם ביאורים ומאמרים מאת הרב גוטליב
פרי חכם אגרות – ביאורים על מכתביו של בעל ה'סולם' לתלמידיו
ברכת שלום מאמרים – אוסף של כל המאמרים של הרב"ש, שאותם כתב לתלמידיו בין השנים תשד"מ-תשנ"א
ברכה ושלום – מאמרים בעבודת ה' ע"ד האמת מאת הרב"ש עם ביאורי הרב גוטליב
ה' שמעתי שמעך – מאמרים שנכתבו על ידי תלמידי בעל הסולם – הרב"ש, הרב בנימין סנקובסקי, הרב משה ברוך למברגר, הרב יאיר וינשטוק, הרב יהודה הרש ברנדווין ועוד – מתוך תורות והדרכות פרטיות שקבלו מרבם עם ביאורי הרב גוטליב.