אברהם נתון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם נתון
Tal131001.jpg
אברהם נתון (1955)
תצלום מאת אפרים ארדה מאוסף מרכז המידע לאמנות ישראלית
לידה 1 באפריל 1906
רני, בסרביה
פטירה 10 בדצמבר 1959 (בגיל 53)
גבעתיים, ישראל
שם לידה אברהם נתנזון
תחום יצירה ציור
זרם באמנות אופקים חדשים
הושפע על ידי חיים סוטין, ז'ורז' רואו, אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו
השפיע על יאיר גרבוז
יצירות ידועות "דוד ושאול"
פרסים פרס דיזנגוף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פתיחת התערוכה השנייה של "אופקים חדשים" במוזיאון תל אביב לאמנות; משמאל: פנחס אברמוביץ, יחזקאל שטרייכמן, אהרון כהנא, אברהם נתון, יוסף זריצקי, אויגן קולב (אוקטובר 1949)

אברהם נָתוֹן (נתנזון) (1906 - 10 בדצמבר 1959[1]) היה צייר ישראלי יליד בסרביה שעלה לישראל בשנת 1935 והיה מחבריה הבולטים של קבוצת "אופקים חדשים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתון נולד בשם אברהם נתנזון ברני (reni), כפר קטן הנמצא כיום על גבול אוקראינה ובין רפובליקת מולדובה. בן למשפחה בת עשרה ילדים. בשנים 19301933 למד באקדמיה לאמנות בבוקרשט. בשנת 1935 עלה לארץ לישראל בעליה הבלתי-לגלית. בארץ עסק בתחילה בעבודות מזדמנות, ובהמשך עבד כמורה לציור בבתי ספר ברמת גן וגבעתיים. מסוף שנות ה-30 היה חבר באגודת הציירים והפסלים. הציג תערוכות יחיד בשנים 1940 ו-1942 בגלריה לאמנות כ"ץ בתל אביב.[2] בשנת 1948 נמנה עם מייסדי קבוצת אופקים חדשים והיה מאמניה המשפיעים ביותר. אחד מתלמידיו היה יאיר גרבוז שאף ציין אותו בספריו.

בתחילה, נתון הרבה לצייר את נופי ארץ ישראל בסגנון אבסטרקטי, אליו הגיע בהשתלמות בציור שעבר בפריז בשנת 1931.

בשנת 1951 חזר לפריז לתקופה קצרה בה האלמנטים הפיגורטיביים בציוריו הפכו לכתמי צבע גאומטריים.

בשנת 1952 הוצגה תערוכה רטרוספקטיבית של יצירתו בבית דיזנגוף, בבצלאל ובמוזיאון חיפה לאמנות.

בשנת 2008 הוצגה תערוכה רסטרוספקטיבית נוספת במוזיאון תל אביב.[3]

נתון הציג בביאנלה של ונציה, יוהנסבורג, בואנוס איירס, סאו פאולו, הודו וטוקיו.

זכה בפרס דיזנגוף ובפרס מילוא.[4]

בשנת 1959 נפטר נתון ממחלת הסרטן, בן 53 במותו. נקבר בבית העלמין קריית שאול. הותיר אישה, ריבה, וילדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביגדור לואיזאדא, 'לדמות-דיוקנו של הצייר אברהם נתון הידיד הנאמן לאמיני אמנות וספרות', מאזנים כו, 2 (1968), 116–118. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  • אביגדור לואיזאדה (עורך), אברהם נתון (מבוא: בנימין גלאי), תל אביב: דפוס אופסט אמנים מאוחדים, 1969. ‬
  • אורית לוטרינגר, 'אברהם נתון', מכירה פומבית: הירחון הישראלי לאספנות ולאמנות 29 (2002), 6–13.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אברהם נתון באתר חברה קדישא ת"א–יפו
  2. ^ רון ברטוש, גלריה לאמנות כ"ץ: סיפורה של הגלריה הראשונה בישראל, המחלקה לאמנויות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015.
  3. ^ אברהם נתון - רטרוספקטיבה, עכבר העיר.
  4. ^ פרסי מילוא, דבר, 31 בינואר 1960.