אברהם סבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם סבע
לידה 1440 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1508 (בגיל 68 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו יצחק די ליאון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אברהם בן יעקב סבע (1440 ה'ר, ספרד - 1508 ה'רס"ט, ורונה, איטליה) היה רב, מקובל, והוגה דעות יהודי בדור גירוש ספרד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ופעל בקסטיליה, היה תלמידו של רבי יצחק די ליאון. עם גירוש ספרד ב-1492 עבר לגימארייש שליד פורטו בפורטוגל עם קהילתו. בעת גזירות השמד על יהודי פורטוגל ב-1497 נחטפו שני ילדיו והוטבלו לנצרות. סבע עצמו נאסר בליסבון ועבר עינויים. הצליח להימלט לפאס שבמרוקו, אך את ספריו הרבים שחיבר נאלץ להשאיר בפורטוגל, שם קבר אותם תחת עץ זית ליד ליסבון. ממרוקו נדד רבות עד שהגיע לאדריאנופול, בירת האימפריה העות'מאנית, והשתקע בה, שם כתב את ספריו מחדש.[1]

נפטר באונייה בדרכו לאיטליה בט' בתשרי ה'רס"ט (1508), ונקבר בוורונה.

החיד"א מספר על נסיבות מותו של סבע:

בספר דברי יוסף כתב יד כתב שהרב הנזכר היה בא בספינה ועמד נחשול של ים לטבעם, ורב החובל נתנפל להרב הנזכר להצילם, והשיבו שהוא יצילם אך בתנאי שאם ימות שלא ישליכוהו לים רק יביאוהו לאחת מערי ישראל ולא יהיה להם שום נזק. ונשבע לו רב החובל, והתפלל לה' ונח הים. ואחר שני ימים נפטר הרב ז"ל והיה קרוב לעיר וירונא, והשתדל רב החובל והגיע לוירונא וקברוהו ישראל שבוירונא בכבוד גדול זי"ע.

שם הגדולים חלק א' מערכה א' אות פ"ה

נכדתו, בתו של בנו יצחק נישאה לרבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך.[דרוש מקור]

שיטתו של סבע ידועה במקוריותה, ושימשה רבות רבנים בדורות שלאחריו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נחמיה שמואל ליבוביץ, רבי אברהם סבע וספריו צרור המור ואשכול הכופר, ניו יורק תרצ"ו.
  • אליעזר שלוסברג, לדרכי פרשנותו של ר' אברהם סבע בפירושו לתורה, בתוך: מגדים, גיליון ז', תשמ"ט 1989, עמ' 47-31.
  • זבולון בוארון, גירושי סו"ף, גירושי ספרד ושמד פורטוגל, השתקפותם בביאורי ר' אברהם סבע צרור המור לתורה ואשכול הכופר למגילות רות ואסתר, ירושלים 1993.
  • זבולון בוארון, עיונים בפרשנותו של רבי אברהם סבע, תל אביב 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אם כי ישנם מקומות בהם הוא מודה שהוא לא זוכר משהו מהפירוש המקורי, כמו בפירושו לספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק י': "ובפירוש התורה שהנחתי בפורטוגאל בגירוש מצאתי פירוש אחר [...] וכתבתיו שם ואיני זוכרו בעונותי".
  2. ^ ראה, ישראל דנדרוביץ, "וציווה לעשות סימנים לכל מצווה, גילויים חדשים ומפתיעים בשאלת זהות מחבר הספר קיצור סמ"ג ומקורותיו" (להורדה), קובץ עץ חיים (באבוב) כד, עמ' שעו-שצו.
  3. ^ ABRAHAM SABA - JewishEncyclopedia.com, jewishencyclopedia.com