אברהם סוחמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר אברהם סוחמי
אין תמונה חופשית
לידה 1935
איזמיר טורקיה
פטירה 9 במאי 2020 (בגיל 85 בערך)
פתח תקווה ישראל
ענף מדעי דימות רפואי, פיזיקה
עיסוק יזם סדרתי
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים. הטכניון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אברהם סוחמי (1935 - 9 במאי 2020) היה יזם, ממציא ומדען. מאבות תעשיית הטכנולוגיה העלית (היי-טק) בישראל.

סורק CT בעל 64 פרוסות "Brilliance" שפותח ויוצר באלסינט

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוחמי נולד באיזמיר, שבטורקיה, עלה לבדו לישראל ב-1949 והתחנך בכפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי בבאר יעקב. סוחמי למד מתמטיקה-פיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. ולימודים לתואר שלישי בפיזיקה גרעינית בפקולטה לפיזיקה בטכניון, חיפה. לאחר שסיים את הדוקטורט מונה למרצה בפקולטה. בשנת 1969 הקים את חברת אלסינט כחברת-בת של חברת אלרון ומונה למנכ"ל. הקמת אלסינט הייתה ביוזמתם של עוזיה גליל מנכ"ל אלרון ושל דן טולקובסקי, מנכ"ל דיסקונט השקעות שמונה כיו"ר אלסינט, שביקשו להיעזר בכישוריו וניסיונו של סוחמי והקצו למיזם החדש 1/4 מיליון דולר. לאלרון הייתה חברת-בת נוספת: אלביט. בעוד שאלביט התמחתה במוצרים ומערכות צבאיות, התמחתה אלסינט בתחום הדימות הרפואי האזרחי. בשנת 1976 הציגה אלסינט את סורק ה-CT מתוצרתה ובשנת 1982 הציגה את סורק ה-MRI מתוצרתה. אלסינט הייתה החברה הישראלית הראשונה, שהונפקה בבורסה בניו-יורק ב-1972. סוחמי עזב את ישראל ב-1985 לאחר שנפתחה חקירה מטעם מס-הכנסה והרשות לניירות ערך נגד אלסינט. סוחמי עבר להתגורר בעמק הסיליקון קליפורניה, ארצות הברית. רק לאחר 14 שנה חזר זמנית לישראל לאחר שהושג הסדר משפטי, אך נשאר להתגורר בארצות הברית.[1] לאחרונה ב-2016 הקים את חברת אלסינט טומוגרפיה[2] (Elscint Tomography ) יחד עם בנו שמואל, לאבחון סרטן-שד. סוחמי גם טען שבעזרת טכנולוגיה זו ניתן לאתר מנהרות חמאס החודרות לארץ, אולם לא מצא אוזן קשבת בצה"ל. הניסויים הקליניים נערכים במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.

סוחמי נפטר ב-9 במאי 2020. הניח אחריו רעיה -רחל ושלושה ילדים.

תפיסתו העסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוצר הראשון שיצר סוחמי באלסינט היה מונה גייגר. מכירת המוצר נכשלה היות שהשוק כבר היה רווי ולא הייתה דרישה גדולה למכשירים חדשים. סוחמי הפנים, שחלון ההזדמנויות צר ביותר ולכן פריצה טכנולוגית/מדעית חשובה יותר מאיכות המוצר ומחירו. הנה כי כן, התרכז סוחמי בשוק הדימות הרפואי, שלא היה מפותח בזמנו אולם היה בשל לחידושים טכנולוגיים. סוחמי גם הניח, שכאשר המתחרים יוציאו לשוק מכשירים דומים, הוא כבר יספיק לפתח גרסה יותר משוכללת ובכך שוב יקדים את המתחרים. להרחבה, ראה ריאיון סוחמי בעיתון "ידיעות אחרונות" 20/5/1983 .[3]

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד פעילותו העסקית סוחמי גם נטל חלק בפעילות ציבורית:

פרסים ותוארי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

2019 -חבר כבוד מהאיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית (ISMBE) [7]
1981 -דוקטור לשם כבוד מהטכניון.[8]
1979 -פרס התעשייה מהתאחדות התעשיינים.[9]

פטנטים שסוחמי הגיש ושותפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוחמי היה ממציא פורה והוא רשם עשרות פטנטים[10]. להלן הפטנטים האחרונים שרשם.

Method and apparatus for delineating the position of a specific tissue 12/5/2020

Linear velocity imaging tomography 7/4/2020
28/12/2017 Hearing Eyeglass System and Method
Hearing Eyeglass System and Method 24/8/2017
Linear Velocity Imaging Tomography 6/7/2017
Method and apparatus for mapping the underground soil 14/2/2017
Method and apparatus for mapping the underground soil 30/6/2016
Multi-storey buildings built over road air-spaces 23/2/2016
19/5/2015 Hearing devices based on the plasticity of the brain
Multi-storey buildings built over road air-spaces 5/2/2015
Audio communication networks 23/12/2014
Social network with enhanced audio communications for the hearing impaired 18/11/2014
Audio Communication Networks 19/12/2013
Cellphone managed hearing eyeglasses 24/9/2013
Radiation cameras 22/11/2012

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כלכלת תעשייה, האוניברסיטה הפתוחה, יחידות 1-2-3.
  • ענבל אורפז, DNA של יזמות: סוד ההצלחה של ההי-טק בישראל, באתר וואלה! NEWS, ינואר 2012.
  • עוזיה גליל, תעשיית ההיי-טק הישראלית, ספריית מט"ח.
  • עמוס לבב, שבבים של תקווה: סיפוריהם של יזמי תעשיית ההיי-טק הישראלית, זמורה-ביתן, 1998

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]