אברהם צאלח (בן צאלח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארי אברהם צאלח
אין תמונה חופשית
לידה 17 ביולי 1825
ב' באב ה'תקפ"ה
צנעא, תימן
פטירה 31 במאי 1905 (בגיל 79)
כ"ו באייר ה'תרס"ה
צנעא, תימן
תקופת הפעילות ? – 31 במאי 1905 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק דיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מארי אברהם בן צאלח צאלח (ב' באב ה'תקפ"הכ"ו באייר ה'תרס"ה, 17 ביולי 182531 במאי 1905) היה חכם מחכמי יהדות צנעא בסוף המאה ה-19, ודיין בבית הדין הגדול בצנעא.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד למארי צאלח צאלח, נכדו של מהרי"ץ בעיר צנעא בירת תימן, בב' באב ה'תקפ"ה (17 ביולי 1825).

למד אצל חכמי משפחתו צאלח בבית הכנסת של המשפחה בית צאלח. היה חבר בישיבה הגדולה שהתקיימה בבית כנסת זה. מצבו הכלכלי היה קשה.[1]

בשנת ה'תרכ"ז (1867) נכנס כחבר בבית הדין הגדול בצנעא לאחר פטירת מארי יחיא הכהן, תחת הראב"ד מארי סלימאן קארה והראב"ד מארי סלימאן צאלח. שימש כדיין כ-38 שנה, עד פטירתו.[2]

במצור והרעב הגדול חוזת אלנפר גלה לשבאם ולעמראן.[3] ארבעת בניו נפטרו ברעב.[1] נפטר בצנעא מרעב בכ"ו באייר ה'תרס"ה (31 במאי 1905). בלווייתו השתתפו קצת יותר מעשרה אנשים בלבד.[3] כמעט כל צאצאיו מתו ברעב, והם מופיעים בתמונתו המפורסמת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, ה'תשס"א (2001), עמ' 494–495
  2. ^ הרב עמרם קורח, סערת תימן, ירושלים, ה'תשי"ד (1954), עמודים ל"ה, ס"ה
  3. ^ 1 2 יוסף חבארה, בתלאות תימן וירושלים, ירושלים, ה'תש"ל (1970), עמ' 53–54


תקופת חייו של הרב אברהם צאלח על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן