אברהם צנגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם צנגן
לידה 1969 (בן 55 בערך)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכוביולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם (בומי) צנגן (נולד ב-1969) הוא חוקר מוח ישראלי, העוסק בהשפעה של גרייה אלקטרומגנטית על מערכת הגמול המוחית. צנגן הוא פרופסור מן המניין, ראש המעבדה למוח והתנהגות וראש תוכנית לימודי המוח 'פסיכוביולוגיה' של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעירות ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם צנגן נולד וגדל ברמת גן, בן לניצולי שואה שעלו מהולנד בשנת 1955. אמו, ד"ר מרים צנגן, הייתה רופאה, יושבת ראש ההסתדרות הרפואית בישראל ויושבת ראש ארגון רופאי קופת-חולים של ההסתדרות הכללית;[1] אביו, מנחם צנגן, היה פרופסור לכימיה.

צנגן למד פרמקולוגיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית במסגרת תואר ראשון, והמשיך לתארים מתקדמים בחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף מכון ויצמן למדע. נושא הדיסרטציה: "היבטים פסיכופיזיולוגיים בפעילותן של תרופות נוגדות דיכאון". בשנים 2000–2003 התמחה בפוסט-דוקטורט במכון הלאומי לבריאות (NIH), מרילנד, ארצות הברית, בשני נושאים: האחד, אופיואידים וקנבינואידים במערכת הגמול המוחית והשני, טכנולוגיית גרייה אלקטרומגנטית של מערכת הגמול המוחית.[2]

אברהם צנגן מתגורר בירושלים, נשוי לרחל, רופאת נשים ולהם שישה ילדים.[1]

קריירה מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צנגן חוקר שינויים ברשתות עצביות במערכת הגמול המוחית, בשלושה תחומים עיקריים בהם היא נפגעת: 1. דיכאון, 2. התמכרויות. 3. הפרעת קשב וריכוז. הוא חוקר השפעות של גירוי אלקטרומגנטי במערכת הגמול המוחית במסגרת מחקר בסיסי במודלים של בעלי חיים (חולדות) ובבני אדם, וכן יישומים קליניים של גריה אלקטרומגנטית בחולים.[2]

במהלך מחקריו במסגרת הפוסט-דוקטורט בארצות הברית, צנגן בשיתוף עם גיסו, הפיזיקאי ד"ר יפתח רוט היו חלק מקבוצה שהמציאה קסדה המכילה סליל אלקטרומגנטי הקרוי "H coil"; הסליל מאפשר גרייה אלקטרומגנטית מוחית עמוקה (Deep Transcranial Magnetic Stimulation, בראשי תיבות: DTMS), שאינה פולשנית.[3][4][5] המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) רשמו בשנת 2002 את ה"H coil" אשר פותח על ידי צנגן ושאר חברי הקבוצה כפטנט. בהמשך, פיתוחים נוספים של הפטנט נרשמו על ידי מכון ויצמן אליו הצטרף צנגן כראש מעבדה לאחר שובו מהפוסט-דוקטורט ב-NIH. בשנת 2003 הוענק רישיון לשימוש בפטנט של ה-NIH לחברת המכשור הרפואי הישראלית "בריינסוויי", שקמה באותה שנה. צנגן היה ממייסדיה ומשמש היום כיועץ מדעי שלה.[1]

במעבדה שהקים בשנת 2003 במכון ויצמן למדע, המשיך צנגן במחקריו בתחום השפעות גריה אלקטרומגנטית על רשתות עצביות במערכת הגמול המוחית הן במודלים של בעלי חיים והן בבני אדם. צנגן התמנה לפרופסור חבר במכון ויצמן בשנת 2010, ובשנת 2012 עבר לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב שם הקים את המעבדה לגריה מוחית והתנהגות, בה הוא ממשיך את מחקריו במודלים בבעלי חיים ובבני אדם, ובוחן יישומים קליניים של גריה אלקטרומגנטית עמוקה. מאז הצטרפותו של צנגן לאוניברסיטת בן-גוריון בשנת 2012, הוא מנהל את תוכנית לימודי המוח "פסיכוביולוגיה", ובשנת 2015 התמנה לפרופסור מן המניין.[2]

צנגן ורוט פיתחו קסדות בהם סלילים אלקטרומגנטים שונים, המאפשרים גרייה באזורים שונים בעומק המוח. בשנת 2013 מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) העניק אישור לקסדה שפיתחו לטיפול בדיכאון,[6] ב-2018 הוא העניק אישור לקסדה אחרת שפיתחו לטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית.[7] בשנת 2020 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי גרסה נוספת של טכנולוגיה זו לטיפול בהתמכרות לסיגריות, בעקבות מחקר בינלאומי רחב שבוצע בהתוויתו של צנגן.[8][9]

נכון לחודש אפריל 2021 טופלו בקסדות השונות מעל מאה אלף בני אדם ברחבי תבל.[10]

בינואר 2023 פרסם צנגן תוצאות ממחקר רב-מרכזי בינלאומי שהוביל, אשר הישווה בין היעילות הטיפולית של 2 סלילים לגרייה אלקטרומגנטית עמוקה, בחולי דיכאון מג'ורי אשר אינם מגיבים לטיפול תרופתי. המחקר מצא מאפיינים קליניים ואלקטרופיזיולוגים (של פעילות מוחית) אשר עשויים להועיל בבחירת הסליל האלקטרומגנטי המתאים יותר לכל אחד מהחולים. [11][12]

עד לשנת 2023 פרסם צנגן מעל 200 מאמרים ופרקים בספרות המדעית בתחום חקר המוח וצוטט מעל 20,000 פעמים בעיתונות המדעית..[13]

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 יעל (פרוינד) אברהם, קסדה לראש טוב, באתר מקור ראשון, 1 באפריל 2019
  2. ^ 1 2 3 קורות חיים, המעבדה של אברהם צנגן, אתר אוניברסיטת בן-גוריון
  3. ^ Bersani, F.S.; Minichino, A.; Enticott, P.G.; Mazzarini, L.; Khan, N.; Antonacci, G.; Raccah, R.N.; Salviati, M.; Chiai e, R. Delle. "Deep transcranial magnetic stimulation as a treatment for psychiatric disorders: A comprehensive review". European Psychiatry. 28 (1): 30–39. PMID. Deep Transcranial Magnetic Stimulation as a Treatment for .
  4. ^ George, Mark S. (September 2003). "Stimulating the Brain". Scientific American. 289 (3): 66–73. doi. Stimulating the Brain
  5. ^ A Beautiful Magnetic Mind Weizmann Weizmann Institute of Science Wonder Wander. 1 May 2005
  6. ^ משה גולן, בריינסווי קיבלה אישור FDA לשיווק הקסדה לטיפול בדיכאון בארצות הברית, באתר גלובס, 9 בינואר 2013
  7. ^ בריינסוויי קיבלה את אישור ה-FDA לשיווק ומכירה של מערכת ה-Deep TMS לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), באתר TheMEDICAL,‏ 20 באוגוסט 2018
  8. ^ בריינסוויי: אישור FDA למערכת גמילה מעישון; המניה מזנקת, באתר ביזפורטל, ‏24 באוגוסט 2020
  9. ^ Brain-zapping technology helps smokers to quit, Nature, 7 June 2023
  10. ^ BrainsWay Announces 100,000 Patients Treated with Deep Transcranial Magnetic Stimulation (Deep TMS)
  11. ^ Pursuing personalized medicine for depression by targeting lateral or medial prefrontal cortex with deep TMS
  12. ^ בראש דאגותיהם, אוניברסיטת בן-גוריון, 6 ביולי 2023
  13. ^ אינדקס הציטוטים, באתר גוגל סְקוֹלַר
  14. ^ פרסים ומינויים, באתר מכון ויצמן, 1 בספטמבר 2007
  15. ^ הזוכים בפרס שירצקי
  16. ^ Prof. Abraham Zangen wins Juludan Research Prize, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 28 ביולי 2015
  17. ^ פרס מחקר יישומי פורץ דרך לפרופ' אברהם צנגן, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 26 בנובמבר 2019