אברהם קאופמן
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| לידה |
22 בנובמבר 1885 מגלין, רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 1971 (בגיל 85) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
  | |
אברהם קאופמן (22 בנובמבר 1885 - 25 במרץ 1971) היה רופא יהודי יליד אוקראינה שחי ופעל בסין בכלל ובחרבין בפרט והתיישב בסוף חייו בישראל. הוא היה פעיל ציוני, שתרם להתיישבות היהודית באימפריה היפנית, ועזר להגן על עשרות אלפי היהודים שחיפשו מקלט מהנאצים במזרח אסיה במהלך מלחמת העולם השנייה.
כתוצאה מקשריו עם הרשויות היפניות במהלך מלחמת העולם השנייה ומלחמת סין–יפן השנייה, הוא נחטף, נעצר ונאסר על ידי הרשויות הסובייטיות מיד לאחר המלחמה. הוא נכלא במחנה גולאג משנת 1945 עד 1956. רשויות ישראליות פעלו לזרוז עלייתו לישראל.
לאחר שחרורו של קאופמן מהגולאג בשנת 1956, הוא עבר לקרגנדה, קזחסטן, וב-25 במרץ 1961 עלה לישראל יחד עם בנו תיאודור (טדי). ד"ר קאופמן בילה את שארית חייו כרופא המתמחה ברפואת ילדים תחת ההסתדרות, ונפטר בתל אביב בשנת 1971.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברהם קאופמן נולד ליוסף סלמנוביץ קאופמן (Yosef Zalmonovich Kaufman) בשנת 1885 במגלין, כפר יהודי זעיר ליד צ'רניהיב שבאוקראינה (כיום אזור זה חלק של רוסיה). הוא היה נין של שניאור זלמן מלאדי, אשר ייסד את חסידות חב"ד. קאופמן סיים את לימודיו בגימנסיה מסורתית בפרם, רוסיה בשנת 1903, שם החל להתעניין בציונות. לאחר מכן הוא הכל ללמוד רפואה משנת 1904 באוניברסיטת ברן, שבשווייץ, סיים את לימודיו וחזר לרוסיה בשנת 1908 או 1909[1].
קאופמן הפך לציוני נלהב, ובמהלך עבודתו בפרם לאחר סיום לימודיו הרפואיים, הוא הקדיש את כל זמנו הפנוי לתמיכה בתנועה. הוא עבד תחת Dr. E. V. Chlenov באזור מוסקבה. הוא נסע לערים שונות כדי להרצות על ציונות, ופיקח על אגודת חובבי ציון שבראשה עמד אביו, יוסף.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו של קאופמן נרשמה גם היא ללימודי רפואה באוניברסיטת ברן[2]. בנו של קאופמן, תאודור (Theodore) הפך לנשיא האיגוד של תושבים יהודי סין (Former Jewish Residents of China), ולאגודת הידידות של ישראל סין. אשתו של תאודור, Rasha Segerman, למדה בנעוריה בבית הספר היהודי בשאנגחאי.
ביוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ben-Canaan, Dan. Nostalgia vs. Historical Reality(הקישור אינו פעיל), Heilongjiang University, School of Western Studies, Harbin, Heilongjiang Province, P.R.C., 2007.
- Kaufman, Abraham, translation: Tzur, Benny. Camp Doctor: 16 Years in the Soviet Union(הקישור אינו פעיל), JewsOfChina.org website.
- Tokayer, Marvin & Swartz, Mary. "The Fugu Plan: The Untold Story of the Japanese and the Jews During World War Two", Weatherhill Inc., New York, 1979.
- Eber, Irene. Chinese and Jews: Encounters Between Cultures, Vallentine Mitchell, 2008, pg.14, ISBN 0-85303-673-X, ISBN 978-0-85303-673-9.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקהילה היהודית בחרבין, סין - ד"ר אירנה ולדימירסקי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dr. A. J. Kaufman, Jewish Communities of China website, January 12, 2002.
- ^ Detailed History of Harbin, retrieved October 29, 2010 from the Sino-Judaic Institute website, which in turn cites: