אברהם קורקידי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אברהם קורקידי
אין תמונה חופשית
לידה 1813
ה'תקע"ג
אזמיר
פטירה 29 ביולי 1885 (בגיל 72 בערך)
י"ז באב ה'תרמ"ה
יפו
מקום קבורה יפו
תאריך עלייה ה'תרמ"ב
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות אזמיר, אדאסי, בירגאמה, יפו
תפקידים נוספים שוחט
רבותיו הרב חיים פלאג'י
חיבוריו ויקח אברהם
בת זוג אסתרולה
אב דוד
אם ג'ויה (מרגלית)
צאצאים נסים גרשון, דוד, יוסף, חיים משה
מספר צאצאים 4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אברהם קורקידי (1813 - 29 ביולי 1885) היה רב, ש"ץ, דרשן ושוחט ובודק באזמיר, אדאסי ובירגאמה. מחבר ספר ויקח אברהם.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תקע"ג (1813) לג'ויא (מרגלית) ורבי דוד, עליו מעיד בנו כי ”היה ירא את ה', לא פסיק גירסא מפומיה“ (ויקח אברהם, דרוש ראשון). הוריו היו עניים, אך עם כל זה "יגעו עמנו בעשר אצבעותיהן ללמדנו תורה ומצות מתוך הדחק"[1]. הוריו נפטרו במהלך מגפת הכולירא בשנת התקצ"א (1831), עת היה בן 18.

למד בישיבת בית יעקב רבי יחד עם הרב אברהם פלאג'י, שמעיד עליו שהיה מתמיד ואהוב לשמיים ולבריות וחדשן.

בשריפה הגדולה שאירעה באזמיר בליל י"א אדר תר"א, נשרפו רוב בתי היהודים בעיר, וביניהם ישיבת בית יעקב רבי, על ספרייתה העצומה. רבי אברהם עזב, יחד עם אחיו, את העיר, אך בעוד הרב משה נקלט כמלמד בקהילת קודש תירייא הסמוכה לאזמיר, רבי אברהם התקבל לשוחט ושליח ציבור בק"ק אדאסי[2], שם דרש כבר בשנת תקצ"ד[3], וככל הנראה מצא חן בעיני הקהילה שהזמינה אותו להיקלט בה.

לאחר 15 שנה, בשנת תרט"ו (1853), עבר לעיר בירגאמה, קהילה אמידה, שם כיהן כרב, דרשן ושוחט במשך כ30 שנה[4].

בשנת התרמ"ב (בקירוב) עלה לארץ ישראל יחד עם אשתו ובן הזקונים.

נפטר ביפו בי"ז באב התרמ"ה (29 ביולי 1885). אשתו, שולטאנה, נפטרה ב-17 ביוני 1905.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו הגדול של הרב אברהם היה הרב משה קורקידי, מחבר ספר משה עבד. נישא למרת שולטאנה, בת לראב"ד הרב חיים משה מורינו הכהן, מחבר ספר פני חמה, שנפטר בו' בשבט הת"ר[5].לרב אברהם נולדו ארבעה בנים:

  • חיים משה, שנולד בשנת תר"ג[6] הקים בתי חרושת בבירגאמה והיה מראשי הקהילה. בשנת 1878 הקים באר ציבורית בעיר, שם נכתבו כתובות בעברית וטורקית לכבודו. בשנת תרמ"ה (1885) ניסה להקים בית ספר יהודי גדול בעיר, אך הדבר לא צלח. בסוף שנת תרל"ה (1875) תרם ספר תורה מפואר ביותר, ולחגיגה שנערכה לרגל המאורע הזמין לעיר גם את דודו, רבי משה, שהגיע מתירייא. הדרשות שנשאו רבי אברהם ורבי משה לכבודו של חיים נדפסו בחיבוריהם[7]. כמו כן חיים הדפיס על חשבונו את החיבורים הנזכרים של אביו ושל דודו
  • דוד קורקידי
  • יוסף קורקידי
  • נסים גרשון, נולד בבירגאמה בשנת תרל"ב ועלה עם הוריו לארץ ישראל. למד בירושלים אצל הרב חזקיה שבתי, הוסמך לרבנות וגר ביפו. עסק במסחר וכיהן כשליח ציבור של בית כנסת בית יעקב בעיר. נפטר בכ"ו בחשון תרצ"ט (1938). בנו היה ד"ר נחום בר-נס לימים יקיר ירושלים.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקח אברהם
  1. דרשות - הנושאים העיקריים בספר הם דרשות לשבת הגדול, לשבת תשובה, הספדים, דרשות לנישואין וכן דרשות לשבת הלבשה.
  2. ליקוטים על דרך האגדה על סדר התורה.
  3. ליקוטי חידושים על הרמב"ם, מתוך חיבור גדול שתכנן לכתוב, מעין מפתח לכל ספרות פרשנות הרמב"ם. מאחר שעזב את אזמיר ואת ספרייתה הגדולה של ישיבת בית יעקב רבי, שבלאו הכי נשרפה, לא היו לו הכלים המתאימים להשלים מלאכה זו, ועל כן הדפיס בסוף ויקח אברהם את המעט שהספיק ללקט.
  • עט סופר (בכת"י) - נוסחי שטרות מסוגים שונים: מסחר, נישואים, גיטין וחליצה.

לספר הסכמה מהרב אברהם פאלאג'י, שמברכו שיזכה לעלות לארץ ישראל, ונתקיימה ברכתו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקח אברהם, מהדורה שנייה, ירושלים תשמ"ד, מבוא.
  • אנציקלופדיה לחכמי טורקיה, עמוד 101.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה עבד, דרוש י'
  2. ^ 70 ק"מ דרומית לאזמיר
  3. ^ ויקח אברהם, דרוש ז'
  4. ^ ויקח אברהם, מהדורה שנייה, ירושלים תשמ"ד, מבוא.
  5. ^ א. פריימאן, מצבות רבני וחכמי אזמיר, ברלין תרע"ג עמוד 148
  6. ^ דרשת בר המצוה שלו מופיעה בספרו של אביו, דרוש ח' משנת התרט"ו
  7. ^ ויקח אברהם דרוש יא, ומשה עבד דרושים ה, ז