אברהם שניור קורונל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם שניור קורונל
לידה 1412
סגוביה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1493 (בגיל 81 בערך)
ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אברהם סניור עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות קתולית, נצרות, יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביתו של אברהם שניור קורונל
ויטראז עם סמל משפחת קורונל, בכנסית לה פארל שבסגוביה

דון אברהם שניור קורונל (14931412) היה רֵישׁ גָּלוּתָא, רב חצר, שר אוצר, חוכר וגובה מיסים יהודי בספרד במאה ה-15, בחצרו של המלך אנריקה הרביעי ובחצרם של המלך פרננדו והמלכה איזבלה הידועים בכינוי "המלכים הקתולים".[1][2][3] יש אומרים כי שידך ביניהם.[1][2][4] נחשב ליהודי החשוב ביותר בקסטיליה[5]. הוא גם שימש כשופט עליון של היהודים.[3]

בניגוד לאמור למעלה לגבי שנת הפטירה שלו ב-1493, פרופסור ביינארט סובר שאברהם סניור נפטר לכל המוקדם בשנת 1496.[3]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד למשפחה יהודית בספרד, במאה ה-15, בשם אברהם שניור. תחת שלטונו של המלך אנריקה הרביעי היה חוכר המיסים הראשי בקסטיליה, כגמול על שירותיו מונה אלבדין (Albedinus) שופט היהודים בעיר סגוביה. בשנת 1474 סייע לעליית פרדיננד ואיזבלה, ופעל למסירת סגוביה לשלטונם.[4]

שנתיים לאחר מכן, בשנת 1476, נזכר אברהם שניור לראשונה כגובה מיסים עליון למלכות קסטיליה, לגבית מיסים מהיהודים. תפקיד זה גרר יחס שלילי מהקהילה. בשנת 1477 קיבל מינוי כ"רב דה לה קורטי" (רב החצר) וכשופט עליון ליהודים בקהילות "מעבר לבורגס וממנה הלאה". שימש לא רק כשופט עליון אלא גם התגייס ופעל למען היהודים שנזקקו להשפעתו ומעורבותו.[6]

במהלך שנותיו, מונה כשר האוצר של המלך פרדיננד והמלכה איזבלה, הידועים כ-"המלכים הקתולים". תפקיד זו העלה אותו בסולם המעמדות, והפך אותו לידיד טוב של המלך. ארמונו שבעיר סגוביה, אחד מהמפורסמים שבספרד, משמש כיום כמוזיאון. שניור שימש גם כראש קהילת יהודי קסטיליה והשתדל למענם. כמו כן סייע בפרשת פדיון שבויי מלגה היהודים, שנשבו ב-1487.[3]

במכתב של יהודי קסטיליה ליהודי רומא ולומברדיאה מ-1487 הם מתייחסים לאברהם שניור כ-"ריש גלותא אשר עלינו".[3] בעיני חז"ל נחשב שלטון זה כהמשך למלכות בית דוד.[7]

יחד עם דון יצחק אברבנאל שהיה חברו הטוב, ניסה למנוע את גזרת הגירוש של יהדות ספרד.[1] כחלק ממאמץ זה אברהם סניור ארגן קבוצה של בנקאים יהודים אמידים, שהציעו כופר זהב כדי לסכל את הגזירה.[6] שבועיים לפני הגירוש, ב-29 במאי 1492, עדיין הצהיר שהוא ומשפחתו עוזבים עם כל היהודים האחרים.[2] יש אומרים כי המלכה איזבלה איימה שתשמיד את כל יהודי ספרד אם אברהם סניור ומשפחתו לא יתנצרו ויישארו.[2] תפקידו הבכיר וקרבתו למלך הייתה בעוכריו.

ב־15 ביוני 1492 הוא הוטבל לנצרות במזרקה בכניסה לכנסייה Santa María de Guadalupe בעיר גוואדלופ על ידי החשמן של ספרד פדרו דה מנדוזה, המלכים הקתולים היו הסנדקים.[3] בטקס זה הוטבל גם חתנו מאיר ועוד שלושה יהודים. לאחר הטקס, קיבל אברהם שניור קיבל את שם המשפחה "קורונל". משפחתו, שלא רצתה לעזבו בזקנתו, התנצרה גם היא. אחיו שלמה שניור עזב את ספרד.

לאחר ההמרה, ב-23 באוגוסט 1492, נתמנה לשמש כרחידור (חבר מועצת העיר) בסגוביה ב"זכות שירותיו הרבים והטובים שעשה והוא עושה לכתר וכדי לגמול לו עליהם".[3][6] הכתר גם הטיל עליו, יחד עם אחרים, לגבות חובות שהנוצרים חבו ליהודים ולהעבירם לקופת האוצר.[3]

אברהם שניור נקבר בסגוביה, בקפלת הירידה (Capilla del Descendimiento) שבכנסיית לה פארל (Monastery of Santa María del Parral).[6][5] סמל משפחת קורונל, חמישה נשרים מזהב וכתר זהב, מופיע על אחד הקברים שבקפלה, ובשיפוץ שנעשה לאחרונה הותקן ויטרז' שנושא את אותו הסמל. בקפלה זו קבורים זה ליד זה אברהם שניור קורונל, נכדתו מריה שהייתה נשואה לחואן בראבו דה מנדוסה ובנה מנישואיה השניים - אנטוניו דה סוליס.

נכדו ברח להולנד לאחר מותו, שם חזר ליהדותו ותרם רבות לבתי-הכנסת.

רכושו של אברהם שניור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאברהם שניור הייתה אחוזה בתחומה של סגוביה, במקום שנקרא Campo de Pinillos. בנוסף לבית מגוריו, היו לו חמישה-עשר בתים ברחוב Zapateria שברובע היהודי של סגוביה. ביתו המרכזי היה ברחוב קורפוס כריסטי.[3] כיום פועל בארמונו המשופץ של אברהם שניור מוזיאון של יהודי ספרד והרובע היהודי, שנקרא Didactic Center of the Jewish Quarter.[8] מעל לכניסה לבית מתנוסס שלט האצולה (coat of arms) המעיד על אילן היוחסין של המשפחה.[9] חיים בינארט גם כותב שלאברהם שניור היה בית תפילה בביתו, ששימש "גם אנוסים וגם נוצרים ממוצא נוצרי גמור".[3] בית הכנסת נסגר אחרי שאברהם שניור ובני ביתו המירו את דתם. ישנה סברה שבית הכנסת הזה עדיין עומד על תילו ויש אליו גישה ממבנה המוזיאון.[10][11]

עוד היו לו שלושה או ארבעה בתים בכיכר העיר אווילה, צמד בתים גדולים בכיכר השוק הקטן של אווילה וארבעה צמדי בתים נוספים, לא רחוק משם.[3]

שמות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' בינארט[3] משתמש בכתיב "אברהם סניור", וקובע כי לאחר שהתנצר ברוב פאר והדר בגואדלופי, בנוכחות המלכים הקתולים, הוא נקרא פרנאן נונייס קורונל. השם פרנאן כפי הנראה[3] הוא על שם המלך פרנאנדו שהיה בין המטבילים. קיימת גרסה אחרת[1] הקובעת כי אברהם שניור שינה את שמו לפרננד (פרננדו) פרז קורונל.

בכתיב לועזי מוצאים את השם Senior ולחליפין Senneor,Seneor.

צאצאים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוארטה סאריבה, יליד המאה השש עשרה,[6][12] הידוע גם בשמו דוד סניור קורונל. עיקר פועלו היה ברסיפה שבברזיל. חזר ליהדות. מעשירי הקהילה, בעל מטעים, סוחר, גבאי וגזבר.

ר' נחמן נתן קורונל,[6] שנולד באמסטרדאם ב-1810, עלה לארץ ישראל בשנות העשרים שלו. תלמיד חכם, עסקן, מחבר ועורך ספרי קודש, שקיבל מדליה מהקיסר האוסטרי על פועלו.

שלושה מצאצאיו בני העת האחרונה הם יעקב פרלשטיין, יליד 1878 אשר היה אחד ממיסדי תל אביב, דוד קורן (קורונל)[6], יליד 1917 אשר שימש חבר כנסת וראש מועצה בגליל ופרופסור אילנה גוזס, חוקרת מוח וילידת 1949. שלושתם ילידי ירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Joseph Jacobs, Meyer Kayserling, SENIOR, ABRAHAM - JewishEncyclopedia.com, www.jewishencyclopedia.com
  2. ^ 1 2 3 4 Who Was Abraham Senior? The Jews of Sepharad, Dr. Henry Abramson, 2017 (video lecture), נבדק ב-2023-04-30
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 חיים ביינארט, גירוש ספרד, ירושלים: י"ל מאגנס, 1995-1996 תשנ"ו, עמ' 431, 430,413,412, 406,401, 400, 392, 391, 385, 88, מסת"ב 965-223-861-9
  4. ^ 1 2 אנציקלופדיה עברית, חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, 1981, עמ' כרך לב. עמוד 202 בערך "שניאור דון אברהם"
  5. ^ 1 2 Monasterio de Santa María del Parral. Orden de San Jerónimo. Historia del Monasterio, web.archive.org, ‏2015-01-15
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 דוד קורן, דון אברהם שניור קורונל וצאצאיו עד היום הזה (עמ' 8, 11, 12,19, 22-25, 35-50, 57), באתר www.nli.org.il, ‏1995
  7. ^ אנציקלופדיה יהודית דעת - ריש גלותא, באתר www.daat.ac.il
  8. ^ Didactic Center of the Jewish Quarter of Segovia - سيغوفيا: Working hours, Activities, Visitor reviews, - Safarway 2023, Safarway - العالم بين يديك (באנגלית)
  9. ^ חוברת "ביקור ברובע היהודי של סגוביה", SG-12/2008, בהוצאת Turismo de Segovia. כתבה: Susana Vilches.
  10. ^ צופיה הירשפלד, בית הכנסת האבוד של אנוסי ספרד, באתר ynet, 27 בדצמבר 2009
  11. ^ THE JC, Jewish fairytale in shadow of Disney castle, www.thejc.com, ‏AUGUST 12, 2010
  12. ^ David Senior Coronel 1575-1676, www.jewishwikipedia.info