אברוד
 סמל אברוד | |
 | |
| מראה כללי בין הערביים | |
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| חבל ארץ |
חבל המוצים טרנסילבניה |
| ראש העיר | ראדו מרצ'ל טוהוץ (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית) (החל מ-2024) |
| בירת העיירה |
Abrud  |
| תאריך ייסוד |
1215 |
| שטח | 3.2 קמ"ר |
| גובה | 627 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 4,360 (2021) |
| קואורדינטות | 46°16′26″N 23°03′00″E / 46.273888888889°N 23.05°E |
| אזור זמן | UTC+2 |
| https://primariaabrud.ro | |
 | |
  | |
אברוד (ברומנית: Abrud, בהונגרית: Abrudbánya, בגרמנית: Großschlatten או Altenburg, בניב של הסקסונים הטרנסילבנים: Grissa) היא עיירה בצפון-מערב המחוז אלבה ברומניה בחבל טרנסילבניה. היא שוכנת על גדות הנחל אברוד. כיום בתחום השיפוט של אברוד כלולים העיירה אברוד פרופר והכפרים אברוד- כפר (Abrud-Sat - בהונגרית: Abrudfalva),גורה קורניי (Gura Cornei, בהונגרית: Szarvaspataktorka) וסוהארו (Soharu, בהונגרית: Szuhár) בתקופה שבין מלחמות העולם הייתה אברוד "קומונה" ובירת נפה (נפת אברוד" Plasa Abrud) במסגרת המחוז אלבה. אברוד ידועה במרכז ההיסטורי הציורי שלה. ב-2021 מנתה אוכלוסיית אברוד 4360 תושבים.[1]
השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור שם העיירה בשם הנחל אברוד. שם זה תועד לראשונה ב-1271 בצורת " terra Obruth (טרה אוברוט) - חבל אוברוט. השם מזכיר את השם התראקי אבריטוס או אברוטוס Abruttus של עיר רומית מבוצרת במואסיה בשטח בולגריה של היום.[2] וההיסטוריונים הרומנים שיערו מקור תראקי גם לשם הנחל והיישוב אברוד. באזור היה קיים בימי הרומאים יישוב בשם Alburnus maior, כיום רושיה מונטאנה ומשערים כי במקום שבו נמצאת אברוד היה יישוב בשם Alburnus minor. יש שקישרו את השם אברוד למילה הלטינית "Obrussa אוברוסה או אוברוסוס, שמשמעותה "אבן בוחן" בעיקר בהקשר של זהב, של מבחן הזהב בעזרת אבן בוחן - aurum ad obrussam. מילה זו קשורה למילה היוונית óbruza (ὄβρυζα),שמשמעותה "בחינת זהב".[3][4] ההונגרים קראו ליישוב "אברודבאניה" Abrudbánya - כלומר "המכרה אברוד". השם הגרמני Grossschlatten נגזר מהמילה Schlatten - אדמה עם קנים, אדמה לחה, ביצתית.
הסמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפי שנקבע על ידי ממשלת רומניה ב-2007, סמל העיר אברוד מורכב ממגן משולש בעל קצוות מעוגלים. בשדה המגן, על רקע כחול, יש חיה פנטסטית בשם גריפין, זהובה, עם ראש ציפור, לשון אדומה וכנפיים פרושות, המחזיקה שני פטישים כסף בטפריה. המגן מוטבע בכתר קיר כסוף עם 3 מגדלים עם שינות. היסודות שבסמל לקוחים מסמל העיר העתיקה, שהייתה ידועה עוד מימי קדם כאגן כריית זהב חשוב. כתר הקיר עם 3 המגדלים בעלי שינות מסמל שהיישוב הוא במעמד של עיר.[5]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ימי קדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום נתגלו שרידי יישוב דאקי-רומי, שיש משערים כי נקרא Abrutus ("אברוטוס") אחר כך אולי "קולוניה אאוראריה מאיור") Auraria Maior או Alburnus Minor[6]. על ידו הקימו הרומאים במאה השנייה מבצר קטן כבר.[7] הוא היה כנראה חלק ממערך ההגנה והתצפית על מכרה זהב בסביבה, שנקרא "אלבורנוס מאיור" (כיום רושיה מונטאנה) והוא ננטש במאה השלישית.
ימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1271 המקום תועד לראשונה כ-terra Obruth.[6] ב-1320 תועד בשמות ההונגריים Zlathnyabánya ו-Onrudbania.[8][6] ב-1425 כ-Abrudbánya ב-1427 כשזכתה למעמד עיר היא מוזכרת כ-Civitas Altenburg u. ב-1491 זכתה למעמד של עיר חופשית.[6] (civitas). ב-1585 תועד שמה בהונגרית כ-Abrugybánya.
היישוב נודע כמרכז תעשיית כריית העפרות באזור וכעיירת שוק. בשנים 1270–1271, העניק אותו המלך ההונגרי אישטוואן החמישי ל"קפיטל" הכנסייתי הקתולי של טרנסילבניה באלבה יוליה,. ב-1316,הוצא צ'רטר שהעניק אותו למתיישבים גרמנים (סקסונים טרנסילבנים) של מדיאריגן (כיום ברומנית - איגיו) ובורושקראקו (כיום ברומנית: קריקאו) אבל חיש מהר, בשנת 1320 הזרה להיות נכס הקפיטל הקתולי. בשנת 1453, ויתר המלך לאסלו החמישי על חלק מזכויות הכרייה לטובת תושבי היישוב, בעוד ששמר גם לקפיטל באלבה יוליה חלק מזכויותיו. כבר בשנת 1569 פעל בעיירה בית דפוס שנוהל על ידי הכומר האוניטריאני פאל קאראדי. התוצר היחיד הידוע של אותו בית דפוס היה ספר מאת מחבר אלמוני "הקומדיה על בגידתו של מניהרט באלאשי", אחת היצירות הספרותיות החשובות של הרנסאנס והרפורמציה ההונגרית.
אברוד נחשבת למרכז השני כחשיבות בחבל המוצים Tara Moților לצד קמפן (אלבה) (Câmpeni). בשם Abrud מוזכרת לראשונה ב-1750.[6] גם בימי הביניים ההיסטוריה של האזור מושפעת מתעשיית כריית הזהב. מהמאה ה-10 הביאו מלכי הונגריה לכאן פועלים מיומנים סקסונים טרנסילבנים שעבדו במכרות הזהב. בין השנים 1550-1300 הייתה העיירה מרכז מכרות הזהב של ממלכת הונגריה. במאה ה-16 הייתה טרנסילבניה לנסיכות עצמאית וחודשו השקעות משמעותיות בכרייה.
המאה ה-18
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על המפה היוזפינית של טרנסילבניה ב-1773-1769 בקטע 136 מצוין היישוב תחת השם ההונגרי "אברודבאניה" לאורך עמק בשם קורנה, במרחק 1-2 ק"מ מאברוד מצוינים על המפה מספר כלים לעיבוד הזהב. (Stampf-Mühlen) בעיר פעל קולגיום של מעבדי הזהב. collegium aurariarum בימי האימפריה ההבסבורגית הייתה אברוד אחד מוקדי ההתקוממויות של האיכרים הרומנים נגד ההגמוניה ההונגרית. ב-1727 מורדים השתלטו על העיר. ב-1761-1759 היישוב היה מעורב בתנועה המרדנית הסוערת של סופרוניה מצ'וארה נגד הכנסייה היוונית-קתולית הרומנית. ("המאוחדת עם רומא"). ב-1784 פרץ באזור מרד של צמיתים רומנים ובראשם הוריה, קלושקה וקרישאן שהתעמתו עם כוחות הקיסר האוסטרי. ב-7 בנובמבר 1784 העיר נכבשה על ידי המורדים, שטבחו בתושבים ההונגרים. 29 מהמורדים נהרגו בזמן מתקפתם.
המאה ה-19
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל-מאי 1849, יואן דראגוש, חבר רומני בפרלמנט ההונגרי ניהל באברוד משא ומתן לשלום עם המנהיג הלאומני הרומני אברם יאנקו, שנטה להגיע להסכים. עם זאת, מפקד הונגרי הרפקתן בשם אימרה חטוואני, שחיפש פתרון צבאי, כבש במפתיע את העיר ב-16 במאי וגרם להפסקת המשא ומתן. אברם יאנקו הצליח לברוח, אבל אנשי הטוואני לקחו בשבי והרגו את שני מקורביו של יאנקו, פטרה דוברה, שנורה למוות הפרפקט יואן בוטיאנו שהוצא להורג בתלייה. ב-19 במאי הרומנים הגיבו במתקפה על הצבא ההונגרי וטבחו בלוחמיו, וגם באוכלוסייה ההונגרית ועשו לינץ' ביואן דראגוש שנחשב ל"בוגד". ב-11 וב-13 ביוני, הצבא ההונגרי בפיקוד פרקש קמן הביס את המורדים הרומנים.
העיר ניזוקה בעת הקרבות ודיכוי המרד. בהמשך חוותה העיר תקופה של תחייה ושגשוג תחת המלוכה האוסטרו-הונגרית. ב-1880 - כ-40% מ-2,938 התושבים היו דוברי הונגרית, 58% דוברי רומנית, והשאר דוברי גרמנית. בימי הממלכה ההונגרית הייתה העייריה כלולה בנפת ורשפאטאק (רושיה מונטנה) במחוז "אלבה תחתית" Alsó-Fehér.
במאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1918 התפרקה האימפריה האוסטרו-הונגרית והאזור עבר לשליטת רומניה. הונגרים רבים עזבו את העיר, שהפכה לרומנית לחלוטין. רוב ההונגרים היגרו לממלכת הונגריה ששטחה הצטמצם. אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, אברוד הייתה עיירה שנאבקה בירידה באוכלוסייה ובאבטלה גבוהה. תוכניות לפתיחת מכרה חדש ברושיה מונטנה הסמוכה נועדו להחיות את האזור. עם זאת, פעילי איכות הסביבה שנהנו מתמיכה רחבה בעם סיכלו שוב ושוב תוכניות אלה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמדה גאוגרפית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברוד נמצאת בבקעת אברוד במפגש בין הנחל צ'רניצה לנהר אברוד, כ-65 ק"מ צפונית-מערבית מבירת המחוז, אלבה יוליה[6] ו-10 ק"מ דרומית מן העיר קמפן, אלבה, 75 ק"מ מן העיר דווה, 135 ק"מ מקלוז'-נפוקה ו-170 ק"מ מאוראדיה שטח העיירה הוא 32 קמ"ר. היא גובלת בצפון בכפר רושיה מונטנה, בצפון-מזרח בכפר בוצ'ום, בדרום בכפר צ'ורוליאסה ובצפון-מערב בכפר סוהודול.
תבליט הנוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיירה אברוד שוכנת בבקעת אברוד, במזרח "חבל המוצים" במרחב עם נוף גלי, בנקודת המגע בין ההר גאינה (Muntele Găina) ("הר התרנגולת") להרי העפרות ([Munții Metaliferi). מצפון גובלת העיר עם שלוש גבעות: "דיאלול ביישילור" Dealul Băieșilor (שגובהה 872 מ') דיאלול הבאטולוי (Dealul Hebatului שגובהה 902 מ') ודיאלול אורזנה (Dealul Orzena שגובהה 868 מ'), ובדרום עם גבעת צ'וטה (Dealul Ciuta שגובהה 899 מ') והפסגה סטיורט (Vârful Stiurt שגובהה 9141 מ'). במזרח נראית פסגת צ'יטרה (Vârful Citera - שגובהה 830 מ') גבעת פיאטרה רארה (Piatra Rară שגובהה 880 מ') ודיאלול לאזרולוי (Dealul Lazărului שגובהה 817 מ')
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפתחות האוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לפי השנים:[9]
| שנה | מספר תושבים |
|---|---|
| 1912 | 2938 |
| 1930 | 2468 |
| 1948 | 2656 |
| 1956 | 4411 |
| 1966 | 5150 |
| 1977 | 5315 |
| 1992 | 6729 |
| 2002 | 6803 |
| 2011 | 4944 |
| 2016 | 5506 |
| 2021 | 4360 |
הרכב האתני
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופה ארוכה חיו בעיר רומנים והונגרים ומיעוט גרמני סקוסוני טרנסילבני. בימי השלטון האוסטרי: ב- 1850 מנתה אברוד 4200 תושבים. ההרכב האתני היה כדלהלן:
ב-1910 בעת השלטון ההונגרי במסגרת אוסטרו-הונגריה נספרו 7749 תושבים:
בשנת 2002 כלל האוכלוסייה מנתה 6195 תושבים
| קבוצה אתנית | מספר התושבים | אחוזים |
|---|---|---|
| רומנים | 6080 | 98,1% |
| הונגרים | 76 | 1,2% |
| צוענים | 33 | 0,5% |
| גרמנים | 3 | < 0,1% |
| סרבים | 1 | < 0,1% |
| איטלקים | 1 | < 0,1% |
| סינים | 1 | < 0,1% |
ב-2011 מתוך 4944 תושבים, 4703 (92,7%) היו רומנים, 29 (0.57%) - הונגרים, 22 (0.43%) היו צוענים, 3 - גרמנים (0.06%) - 314 (6.2%) שייכות לא מוצהרת[10] ב-2021 מספר התושבים היה 4360, מתוכם 3853 רומנים, 50 הונגרים ו-26 צוענים.
ההרכב לפי שפת אם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1880 תחת השלטון של ממלכת הונגריה במסגרת האוסטרו-הונגריה נמנו 2938 תושבים. החלוקה לפי שפה הייתה כדלהלן:
- רומנית 1714 תושבים (כ-58.3%).
- הונגרית - 1162 תושבים (כ-39.6%)
- גרמנית - 41 תושבים (כ-1.4%)
- אחרים: 21 תושבים
ב-2002 תחת השלטון הרומני שלאחר מהפיכת 1989
| שפת אם | משפר דוברים | אחוזים |
|---|---|---|
| רומנית | 6136 | 99,0% |
| הונגרית | 53 | 0,9% |
| גרמנית | 4 | 0,1% |
| איטלקית | 1 | < 0,1% |
| סינית | 1 | < 0,1% |
רכב האוכלוסייה לפי דתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דת | מספר תושבים | אחוזים |
|---|---|---|
| נוצרים אורתודוקסים רומנים | 5779 | 93,3% |
| נוצרים בפטיסטים | 142 | 2,3% |
| נוצרים רומים-קתולים | 59 | 1,0% |
| נוצרים רפורמים | 52 | 0,8% |
| נוצרים פנטקוסטלים | 45 | 0,7% |
| נוצרים יוונים-קתולים רומנים | 32 | 0,5% |
| נוצרים אדוונטיסטים | 8 | 0,1% |
| נוצרים לפי אוונגליון (האחים מפלימות) | 8 | 0,1% |
| ללא דת | 6 | 0,1% |
| נוצרים אוניטריאנים | 2 | < 0,1% |
| נוצרים אורתודוקסים אדוקי האמונה הישנה | 2 | < 0,1% |
| נוצרים לותרנים - אוונוגלים (לפי "האני מאמין באאוגסבורג") | 1 | < 0,1% |
| לא הצהירו על דת | 10 | 0,2% |
יהודי אברוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]באברוד התקיימה במאות 20-19 קהילה יהודית קטנה. ב-1870-1869 חיו בה 3 יהודים, ב-1880 - 7, וב-1930 17 יהודים. בשנים 1944-1940 היו היהודים יעד לחקיקה רדיפתית כולל שליחת הגברים למחנות עבודה אך מכיוון שאברוד נותרה ברומניה ולא סופחה ב-1940 בחזרה להונגריה לא נכלאו התושבים היהודים ב-1944 בגטאות ולא נשלחו למוות לאושוויץ כמו יהודי הונגריה. ב-1941 כמה מילידי אברוד היהודים עלו לארץ ישראל באוניית דאריין 2 במסגרת ההעפלה. אחרי המלחמה יהודי אברוד עלו לישראל או היגרו לארצות מערביות.
הוקם בית עלמין יהודי במאה ה-19 וההלווייה האחרונה הידועה בו התנהלה במאה ה-19. בית העלמין הקטן הזה נמצא כ-3 ק"מ מן העיר. יש בו מצבות משיש,. במהלך השנים מצבות מסוימות שנהרסו על ידי אלמונים.[11]
ההונגרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההונגרים הגיעו לאזור במאה ה-10-9. האזור נכלל לממלכת הונגריה בגלגולה הראשון עד למאה ה-16 כשהובסה על ידי הטורקים העות'מאנים. במאה ה-16 נכללה אברוד בנסיכות טרנסילבניה האוטונומית. החל מהמאה ה-18 הייתה לחלק מממלכת הונגריה במסגרת האימפריה האוסטרית, ובין 1918-1867 במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית. במאה ה-18 התנהלו מספר מרידות של האיכרים הרומנים למען זכויות דתיות (מרד סופרוניה 1761-1759) ולאומיות ונגד ההגמוניה הונגרית - (המרד של הוריה, קלושקה וקרישאן - 1784) שדוכאו על ידי הצבא ההבסבורגי. מאבק הרומנים נגד ההגמוניה ההונגרית הגיע לשיאו בשנים 1849-1848 באביב העמים. בלטו אז מעשי הרג ונקם בין הרומנים להונגרים. מאז מספר התושבים ההונגרים ירד. האוכלוסייה ההונגרית עזבה ברובה לאחר מלחמת העולם הראשונה וחוזה טריאנון (1920), כאשר אברוד הועברה לרומניה. עדיין במרכז העיר בולט מקומן של שלוש הכנסיות ההונגריות (הכנסייה הרפורמית ההונגרית, הכנסייה הרומית-קתולית ההונגרית והכנסייה האוניטריאנית ההונגרית). הכנסייה הרפורמית והכנסייה הקתולית עדיין פעילות; הכנסייה האוניטריאנית נזקקה לשיפוצים. על פי מפקד האוכלוסין של 2011, לכנסייה הרומית-קתולית היו 31 למאמינים ולכנסייה הרפורמית ההונגרית 38. במהלך מפקד האוכלוסין של 2021, מספר הרומים-קתולים ירד ל-26, בעוד שמספר הרפורמים ההונגרים נותר יציב על 37.
הגרמנים (הסקסונים הטרנסילבנים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגרמנים המכונים "סקסונים טרנסילבנים" יושבו באזור עוד במאה ה-13 על ידי מלכי הונגריה כדי לפתח את מכרות הזהב. הם הביאו טכנולוגיות מתקדמות לכרייה והפכו את היישוב לעיירה משגשגת. בימי המרד של הוריה ב-1784 סבלו הסקסונים מהעימותים. בימי מהפיכת 1848- 1849 הסקסונים צידדו בשלטון הקיסרי ונכנסו לסכסוך עם המהפכנים ההונגרים ולפעמים שיתפו פעולה עם הרומנים. בעת מלחמת העולם השנייה ואחרי מספרם ירד על ידי הגירה לגרמניה.
הצוענים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוכחותם באזור מתועדת בתעודות מלכותיות הונגריות במאות 15-14. הצוענים באברוד כמו כל אלה בהרי אפוסן עסקו לאורך השנים בעיבוד הברזל והנחושת, כולל ייצור כדים. חלקם עבדו ברחיצת חולות כללו הזהב במאה ה-18 המנהל ההבסבורגי תיעד קיום הקהילות הצועניות, כולל ה"וטארארים" המיושבים בכפרים ובערים. גדלה בקרבם השפעת הכנסיות הנאו-פרוטסטנטיות כמו למשל הפנטקוסטליזם.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך מאות שנים עסקו התושבים בכרייה במכרות הזהב והמתכות ובגידול בעלי חיים. מעל 200 תושבים מועסקים במכרה הנחושת CupruMin SA, המכרה הפעיל היחיד שנשאר במחוז אלבה. בעיירה פועל מפעל אחד למוצרי כותנהFilatura de Bumbac SA, שרוב פועליה נשים.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרכים לאומיות:
- DN74 : אלבה יוליה-אברוד -בראד
- DN74A : אברוד - קמפן
- דרכים מחוזיות:
DJ742 : אברוד-קורנה
- דרכים כפריות (קומונליות)
- DC116:אברוד-סוהארו.
קיים קשרים נוספים עם הערים אלבה יוליה, דווה, בראד, אוראדיה, קמפן, טורדה, קלוז' אורך הרחובות בעיר הוא 56 ק"מ, מתוכם התחדשו 18.
קווי רכבת
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברוד היא צומת דרכים והיא מקושרת במסילת ברזל צרה ומיוחדת המשרתת רכבת מסורתית לתיירים בשם "מוקניצה" (mocăniţă) אל העיר קמפן ובחזרה. מסילת ברזל צרה מקשרת את אברוד עם טורדה.
שדות תעופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר אברוד נמצאת במרחק של 140 ק"מ משדה התעופה כריסטיאן-סיביו ו-135 ק"מ משדה התעופה סומשן -קלוז'-נאפוקה
פוליטיקה ומנהל
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר אברד מנוהלת על ידי ראש עיר ומועצה מקומית המורכבת מ-13 חברי מועצה. ראש העיר הנוכחי, ראדו-מרצ'ל טוהוץ, מהמפלכה סוציאל-דמוקרטית מכהן בתפקיד מאז בחירות המקומיות ב-2024. הרכב המועצה לפי המפלגות:
- PSD (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (רומניה) - 6 מושבים
- PNL (המפלגה הלאומית ליברלית (רומניה) - 4 מושבים
- AUR - הברית לאיחוד הרומנים - 2
- לוראנד-מארטון קופנץ - 1
בריאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיירה פועל בית חולים.
החינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]באברוד פועלים:
- בית ספר תיכון על שם "הוריה קלושקה וקרישאן"
- גימנסיית"אברם ינקו" עם מסורת שהתחילה ב-1782
- גן ילדים עם יום לימודים ארוך
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אירועים
- בפעילות התרבות מעורב בית התרבות "אוגוסטין בנה" מאלבה יוליה בשיוף פעולה עם עריית אברוד ומועצת המחוז אלבה.
- ביולי - מתקיים הפסטיבל הלאומי לפולקלור "לבבות חמים בארץ האבן"
מונומנטים, יעדים חשובים ואטרקציות תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מבצר רומי.
- הכנסייה הרפורמית בככיר Piața Eroilor (כיכר הגיבורים) - שנבנתה בסביבות 1700
- הכנסייה הרומית-קתולית - שנבנתה במאות 18-15 - ברחוב דטונאטה (Detunata) - כוללת ציורי קיר ("מות הקדוש ארסמוס" ואחרים)
- הכנסייה האורתודוקסית הרומנית "השליחים הקדושים" "Sfinţii Apostoli”- מ-1787
- בית יואן בוייריו (Ioan Boeriu) ששימש בסגן-פרפקט לגיון רומני וראש העיר בתקופת המהפיכת 1849-1848
- הבית של ה"טריבון" יואן שולוציו, מפקד הארטילריה של המוצים, אירח כאן את המהפכנים אלקו גולסקו והצייר היהודי ברבו איסקובסקו
- הבית שבו נאסר ה"טריבון" הרומני פטרו דוברה (Dobra) ב-1849
- הבית שבו התגורר ב-1849-1821 יואן בוטיאנו, הפרפקט הרומני של חבל זאראנד בימי המהפיכת 1849-1848, ממקורביו של אברם ינקו. כאן התרחש כינוס של המהפכנים הרומנים מהרי אפוסן ב-3 באפריל 1848.
- בית ושער ברחוב סטונאטה מס.25
- בית ההורים של הסופר אלכסנדרו צ'ורה (Ciura) (1936-1876). בבית זה התקיים בשנות המהפכה מ-1849-1848 מפגש בין ניקולאיה בלצ'סקו ואברם ינקו.
- בעיר נראים פרוטומות של הוריה, אברם ינקו ויואן בוטיאנו.
- אנדרטת גיבורי האומה- אובליסק - בבית הקברות של הכנסייה האורתודוקסית- לזכרם של הגיבורים הרומנים במלחמת העולם הראשונה.[12]
- המנזר האורתודוקסי הישן בפוצ'וולישטה על הנחל צ'רניצה - נבנה באמצע המאה ה-18. על אף פקודת ההריסה מ-1761 של הגנרל אדולף פון בוקו נגד המנזרים האורתודוקסים בטרנסילבניה מנזר זה שרד. בימי הבישוף דיוניסיה נובקוביץ' היה בו נזיר אחד.[13]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מראה פנורמי של אברוד.
מראה ממרכז העיר.
הכנסייה הרומית-קתולית ניקולאוס הקדוש באברוד
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ghinea, Dan - Enciclopedia geografică a României, Editura Enciclopedică, Bucureşti, 2000
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אברוד- אתר האינטרנט הרשמי של אברוד (ברומנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ממצאים זמניים במפקד האוכלוסין מ-1 בדצמבר 2021
- ↑ Hasdeu, B. Petriceicu (1886), Etymologicum magnum Romaniae, v.I p.57
- ↑ משמעות המלים "אוברוזון" ὄβρυζον או אוברוזוס" ὄβρυζος הייתה "טהור" "מטוהר" (למשל ὄβρυζον χρυσίον זה "קטע זהב טהור")
- ↑ “ὄβρυζος”, in Liddell & Scott (1940), A Greek–English Lexicon, Oxford: Clarendon Press
- ↑ החלטת הממשלה הרומנית בקשר לסמל העיר אברוד
- 1 2 3 4 5 6 האנציקלופדיה של רומניה
- ↑ על טירת אברוד - האתרים הארכאולוגים ברומניה - משרד התרבות של רומניה
- ↑ מרדיך הרשויות המקומיות
- ↑ http://www.insse.ro
- ↑ https://web.archive.org/web/20210303055647/https://www.recensamantromania.ro/wp-content/uploads/2014/01/rpl_2011_populatia-pe-categorii-de-localitati.xls מפקד האוכלוסין ב-2011]
- ↑ יהודי אברוד. בית העלמין באתר jewishgen
- ↑ באתר רומני לתיירות
- ↑ Vechile mănăstiri românești din Ardeal