אברם ינקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברם ינקו - פורטרט שצייר ברבו איסקובסקו
הפסל לזכרו בקלוז'-נאפוקה

אברם ינקו (רומנית: Avram Iancu;‏ 1824 - 10 בספטמבר 1872), מהפכן, מראשי מהפיכת 1848 במחוז טרנסילבניה שברומניה. כמנהיג מיליציה של איכרים רומנים מהרי הקרפטים המערביים הוא התעמת עם "הצבא המהפכני ההונגרי" והיה לבן ברית של הכוחות האימפריאליים האוסטרים, מתוך תקווה להשיג שוויון זכויות לבני עמו הרומנים.

אברם ינקו נולד בכפר קטן בקרפטים המערביים למשפחה של צמיתים משוחררים. אביו היה יערן ואחר כך בעל תפקיד שיפוטי. אברם ינקו החל ללמוד משפטים בקלוז' בשנת 1844. מ-1846 שימש כפקיד בטרגו מורש. בשנת 1848 עמד בהצלחה במבחנים והיה לעורך דין.

אברם ינקו היה מראשי האינטלקטואלים בטרנסילבניה שנאבקו למען קידום חברתי ושחרור לאומי של הרומנים. הוא היה מיוזמי ומארגני האספה של בלאז', כמנהיג חבורות חמושות של איכרים וכורים בקרפטים המערביים. בתור שכזה הוא זכה לאהדה עממית רחבה וכונה "נסיך ההרים".

הוא נעצר לראשונה בדצמבר 1849, אך שוחרר במהרה עקב מחאות של האוכלוסייה הרומנית. לאחר שחרורו הוגבלה פעילותו, ספרייתו הוחרמה, והוא הושם תחת פיקוח. בפעם השנייה הוא נעצר ב-1852, אחרי שנחשד בהסתה לפעילות לאומנית כנגד השלטונות האוסטריים. קצת לאחר שחרורו, ביקר ינקו בווינה שם ניסה להגיש עתירה לקיסר, אך המשטרה מנעה זאת ממנו, ועקב כך הוא סבל מהתמוטטות עצבים, ממנה לא התאושש עד מותו. אברם ינקו נמצא מת ב-10 בספטמבר 1872 בכפר באיה קרישולוי (Baia Crișului) ונטמן כגיבור לאומי בבית הקברות בצבאה (Țebea).

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם כפר הולדתו נקרא על שמו בשנת 1924, לרגל יום הולדתו המאה. ב-1992 הופיע דיוקנו על שטר בערך של 5000 לאי. בעיר קלוז'-נאפוקה ברומניה הוצב פסל ענק שלו בגובה 8 מטרים. כיום שדה התעופה של קלוז-'נאפוקה נקרא אף הוא על שמו. כמו כן מוצב פסל גם בעיר סאטו מארה שבמחוז טרנסילבניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברם ינקו בוויקישיתוף
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא רומניה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.