אבשלום קווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אבשלום קווה (נולד ב-1946) הוא סופר, עיתונאי ותמלילן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווה נולד ברעננה, המככבת ברבים מסיפוריו, לבלומה, תופרת במקצועה, וליעקב, פועל יומי, ילידי פולין שעלו ארצה במסגרת העלייה החמישית.

קווה לא השלים את לימודיו בבית הספר התיכון, אך סיים תואר ראשון בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים. שרת בנח"ל,בצנחנים ובתותחנים. נפצע בשירות מילואים בחטיבת הצנחנים. בעבר היה חבר קיבוץ נתיב הל"ה שבעמק האלה. בין השנים 1968 ל-1974 חי חיי נדודים: בילה שבע שנים בצי הסוחר כצוער וחובל שלישי ושוטט ברגל וברכב ברחבי אירופה ואנגליה. מאוחר יותר שימש כמורה לתולדות הציונות בבית ספר תיכון וכחבר במערכת על המשמר. באינתיפדה הראשונה נכלא בבתי כלא צבאיים בגין סירוב לשרת בשטחים. ב-1988 היה חלק ממשלחת אנשי שמאל ישראליים שעמדה להפליג על "ספינת השיבה" של אש"ף מקפריסין לישראל, בטרם פוצצה.

ב- 2002 הופיע קובץ סיפוריו הראשון "בושות", זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2003, והיה מועמד לפרס ספיר באותה שנה. ב-2004 יצאו לאור שני ספרים פרי עטו: קובץ הסיפורים "לולאות", ורומן "המרפסת" (עם-עובד, הספרייה לעם). ספרו "הים הזקוף - סיפורי ספינות ומלחים" יצא בשנת 2006 בסדרת "מסעות" בהוצאת עם-עובד. "מוזיקה לסרטים" יצא בשנת (2011) בסדרת "הכבשה השחורה" בקיבוץ המאוחד. באחרונה החל לשתף פעולה עם המלחין והזמר אריק זנטי. באלבום שיריו הקרוב יכללו שירים שכתב קווה. קווה מפרסם מאמרים בבטאון המקוון הגדה השמאלית.

אחיו הוא הבמאי יהודה קווה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.