אג'יאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חפיסת אג'יאו - ג'לטין מעור חמור
חפיסות אג'יאו בצורות שונות מוצגות למכירה בנמל התעופה הבינלאומי ג'ינאן בסין
חמורים שהיו מיועדים למשלוח לעזה, בעת הגעתם לחוות המקלט להתחיל מחדש

אֶגִ'יָאוֹסינית מפושטת: 阿胶, בכתב סיני מסורתי (אנ'): 阿膠, בפין-יין: ē jiāo) הוא ג'לטין המופק מעורות חמורים. הוא מוכר ברפואה הסינית המסורתית והמשתמשים בו מאמינים שיש לו סגולות כתכשיר קוסמטי ולטיפול באנמיה, דימום, סחרחורת, בעיות במערכת הרבייה ותחלואים שונים אחרים[1]. אין ראיות מדעיות ליעילות הרפואית של אג'יאו.

הביקוש הסיני לאג'יאו עלה מראשית המאה ה-21, והביא להידרדרות אוכלוסיית החמורים בעולם ולזינוק במחיר עורותיהם.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האג'יאו מוכן כג'לטין יבש או מעורבב עם צדפים כתושים (או אבקה אחרת) ליצירת גושים[1]. מאחר שנוצר מחסור בעורות חמורים התפתחה תעשייה של " זיוף אג'יאו" מעורות של פרדות, סוסים, גמלים חזירים, וגם מוצרי עור שונים. היצרנים הוסיפו לזה מעט "חומר אמיתי" כדי להטעות את הצרכנים. נטען שלאג'יאו ה"אמיתי" אין טעם או ריח לא נעימים, וניתן להבחין במוצר המזויף על פי ריחו וטעמו הלא נעימים.

במאה ה-21, הייתה ירידה באספקת עורות חמורים, מכיוון שגידול חמורים ירד. ההיצע הפוחת בשילוב עם ביקוש עולה לאג'יאו הוביל לעליית מחירים של עורות חמורים בסין. צ'ין יופנג, חבר בית המחוקקים המחוזי של שאנדונג ויצרן גדול של אג'יאו, מקדם תמיכה ממשלתית בגידול חמורים להפקת אג'יאו[2].

ייצוא חמורים לסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הירידה בהצע והעלייה במחיר, החל מאמצע שנות ה-2010 התחיל ייצוא חמורים לסין ממדינות שונות ובכללן ישראל. אוגנדה, טנזניה, בוטסואנה, ניז'ר, בורקינה פאסו, מאלי וסנגל אסרו על ייצוא חמורים לסין[3]. בנובמבר 2017 פורסם תחקיר של PETA אסיה, ובו נראים חמורים מוכים למוות בפטישים או נשחטים על ידי חתך בגרונם[4]. החמורים מועברים בנסיעות ארוכות מאוד ללא גישה למזון או למים, וכך 20% מהם מתים עוד בדרך. רגליים שבורות הן דבר שבשגרה, והחמורים הפגועים נגררים מאוזניהם ומזנבותיהם לבתי השחיטה. מכיוון שפציעות ומחלות לא משפיעות על איכות העור אין לסוחרים שום תמריץ להבטיח טיפול רפואי לבעלי החיים המובלים לשחיטה[5].

בנובמבר 2019 דווח כי נדרשו כ-4.8 מיליון עורות חמורים כדי לספק את הביקוש העולמי לאג'יאו, וכתוצאה מכך יש ירידה חדה באוכלוסיית החמורים ברחבי העולם[6][7]. נכון לנובמבר 2019 חיו בעולם 44 מיליון חמורים, אך על פי הערכות של ארגון מגדלי החמורים העולמי מדי שנה נשחטים 4.8 מיליון חמורים ובשרם עושה את דרכו לשוק התרופות. בברזיל, יצואנית מרכזית של חמורים, טענו שאוכלוסייתם הצטמצמה ב-28% בעשור האחרון, ובבוטסואנה ובקירגיזסטן היא הצטמצמה בלמעלה מ-50%[5].

פיית' בורדן, מנהלת המחקר והתמיכה המבצעית בארגון מגדלי החמורים העולמי (אנ')[8], אמרה שהדרישה לחמורים ולסוסים כל כך גבוהה עד שאפילו סוסות בהריון, סייחים צעירים וחמורים חולים ופצועים מובלים לשחיטה. "החמורים מתרבים לאט במיוחד, סוסה או אתון נושאות את הסייח ברחמן במשך שנה, והם מגיעים לבגרות לאיטם", הסבירה. "שיעור הפריון שלהם גם הוא נמוך ולמגזר החקלאי יש בעיה לייצר מספיק צאצאים בכדי לספק את הביקוש למוצרי הגלם"[5].

ייצוא חמורים מישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמורים מישראל מיוצאים לעזה דרך מעבר כרם שלום. חלקם הקטן נותר בעזה, שם הם מנוצלים לעבודה, לעיתים עבודת פרך עד מוות. האחרים נמכרים למצרים, שם נפשט עורם ומיוצא לסין. מצריים מייצאת לסין 10,000 עורות חמורים בשנה. התעשייה הענפה הביאה להידלדלות אוכלוסיית החמורים מכ-3 מיליון ב-2014 למיליון בשנת 2021. מחיר חמור במצרים נע סביב 50–100 ש"ח בעבר, אך הוא נסק לגובה של כ-700-1,000 ש"ח, ומחיר עור של חמור שמיוצא ממצרים הוא בין 400 ל-700 דולר, סכום גבוה יותר מהמשכורת הממוצעת במצרים[9]. חמורים המועברים מישראל לעזה לא פעם מובלים בצפיפות, חלקם שוכבים על הארץ ונרמסים על ידי האחרים[10]. ניסיונות של משרד החקלאות לעצור מעברים מסוג זה עלו בתוהו[11].

הדבר נודע לראשונה בישראל בשלהי 2021, כשגבר עזתי התקשר לווטסאפ של המקלט לבעלי חיים "להתחיל מחדש", אותו חשב בטעות ליצואן חמורים, ובערבית מעורבת בעברית ובצעקות "חראם" (אסור), הצליח לתאר את הנעשה[וידאו 1][12]. המקלט הצליח לעצור משלוחים של חלק מהחמורים שיועדו לעזה ופדה כ-400 מהם[וידאו 2]. מקלט בצרפת הציע את עזרתו וניאות לקבל אליו 200 מתוכם, ו-50 הראשונים הגיעו לשם ב-26 ביוני 2022[13][וידאו 3].

וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Standart video icon facing left.svg

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 UNDER THE SKIN (קובץ PDF), מחקר של ארגון מגדלי החמורים העולמי (אנ') על תעשיית האג'יאו, נובמבר 2019, בדיקה אחרונה ב־20 במרץ 2022
  2. ^ Li, Courtney (2016-12-16), 阿胶价格暴涨一斤5000元 中国"满世界找驴"
  3. ^ Leithead, Alastair (2017-10-07). "Why are donkeys facing their 'biggest ever crisis'?". BBC News.
  4. ^ Donkeys Bludgeoned and Their Skin Taken for Traditional Chinese 'Medicine' (Video) Standart video icon facing left.svg
  5. ^ 1 2 3 עמית ולדמן, בשביל בריאות הסינים: מחצית מהחמורים בעולם יישחטו בתוך 5 שנים?,באתר מאקו (חדשות 12), ‏21 בנובמבר 2019, בדיקה אחרונה ב־20 במרץ 2022
  6. ^ Murray, Jessica (2019-11-21). "World's donkeys being 'decimated' by demand for Chinese medicine". The Guardian.
  7. ^ Lesté-Lasserre, Christa (12 בדצמבר 2019). "Chinese trade in hides has led to global donkey massacre". Science. נבדק ב-24 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ ‏Faith A. Burden, באתר ארגון מגדלי החמורים העולמי, בדיקה אחרונה ב־20 במרץ 2022
  9. ^ על ייצוא חמורים לסין (בערוץ כאן11), באתר פייסבוק
  10. ^ ניצן שפירא, ‏תיעוד עצוב: חמור נרמס במשלוח מישראל לעזה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 בדצמבר 2021‏
  11. ^ משאית ובה כ-30 חמורים במעבר כרם שלום, בדרך לעזה, באתר טוויטר
  12. ^ לא שואלים שאלות: מה עולה בגורלם של החמורים שמועברים מישראל לעזה?, בתוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל, באתר גלי צה"ל, בדיקה אחרונה ב־20 במרץ 2022
  13. ^ אורלי וילנאי, מבצע חמוֹר: עשרות חמורים ישראלים נחתו בחוף מבטחים בצרפת, באתר הארץ, 28 ביוני 2022