אג'יק- מכון הנגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא כתוב כערך אנציקלופדי, ללא קישורים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אג'יק- מכון הנגב
לוגו אגיק מכון הנגב
פעילות ארגון ערבי-יהודי לשינוי חברתי
מטה הארגון באר שבע
מייסדים ד"ר יהודה פז, ד"ר אמל אלסנע אלחג'וג'
מנכ"ל חיר אלבז, אריאל דלומי
תאריך הקמה 2000
[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אג'יק – מכון הנגב הוא ארגון ערבי-יהודי לשינוי חברתי הפועל משנת 2000 ברחבי הנגב. מטרת הארגון היא פיתוח קהילתי בר-קיימא בקרב חברות העוברות תהליכי שינוי משמעותיים ומסייע בהצמחתן של קהילות שוויוניות ומשגשגות החיות בשלום. בפעילותו מתקדם הארגון בפיתוח קהילתי בקרב הערבים הבדואים תושבי הנגב, ביצירת שותפות אמת בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית ובקידום צדק חברתי וכלכלי עבור כלל תושבי המדינה. בנוסף, פועל הארגון באזור המזרח התיכון ובעולם המתפתח.

חזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הארגון מתמקדת בתהליכי פיתוח קהילתי בקרב הערבים הבדואים תושבי הנגב, שהם חלק אינטגרלי מהחברה הערבית בישראל. מטרת הפעילות היא יצירת שותפות אמת בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית, וקידום צדק חברתי וכלכלי עבור כלל תושבי המדינה.

בנוסף, פעילות הארגון פונה לקידום שיתופי פעולה חוצי-גבולות המבוססים על שותפות בין אזרחים (people-to-people). במדינות העולם המתפתח מקדם הארגון מודלים לפיתוח חברתי-כלכלי צודק ובר-קיימא.

אבני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 מוקם "מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח" בתוך מכללת ספיר על ידי ד"ר יהודה פז, כמכון להכשרה בינלאומית.

בשנת 2000 נרשם מכון הנגב כעמותה עצמאית ומעתיק את משכנו לבאר שבע, שם הוא משמש מרכז הכשרה לפיתוח קואופרטיבים, עסקים קטנים ופתרון קונפליקטים. מאות אנשים ממדינות מתפתחות ומאזור המזרח התיכון עוברים תוכניות הכשרה במכון מדי שנה, תחת ניהולה של ויוויאן סילבר.

בשנת 2002 מוקם אג'יק- המרכז הערבי-יהודי לשוויון, העצמה ושיתוף על ידי אמל אלסאנע-אלחג'וג' במכון הנגב. מטרתו המוגדרת של אג'יק (בערבית: אני בא לקראתך) היא פעילות למען פיתוח חברתי-כלכלי בקרב החברה הערבית הבדואית בנגב וליצירת שותפות בין החברה היהודית לבין החברה הערבית.

בשנת 2003 מוקם "אוהל המתנדבים" כמרכז להכשרת מתנדבים והפעלת תוכנית לחינוך א-פורמלי בנגב. משכנו נקבע בעיר העתיקה בבאר שבע.

החל משנת 2004 מוקמות מחלקות שונות באג'יק שמטרתן יצירת שוויון הזדמנויות לחברה הערבית בדואית בנגב. ביניהן: המחלק לגיר הרך, שמטרתה קידום תעסוקה לנשים והקמת מסגרות חינוכיות לפעוטות עד גיל שלוש; המחלקה לפיתוח כלכלי שמקדמת תוכניות פורצות דרך לפיתוח כלכלי בקרב נשים וגברים; המחלקה לקידום בריאות המתמקדת בבריאותן של נשים הרות וילדים צעירים מהחברה הבדואית.

בשנת 2014 אג'יק-מכון הנגב מוכר כמכון הכשרה רשמי של ברית הקואופרציה הבינלאומי[1].

בשנת 2015 מכיר משרד החינוך ב"אוהל המתנדבים" של אג'יק כארגון נוער רשמי. בשנת 2016 זוכה "אוהל המתנדבים" לאות נשיא המדינה לארגון מתנדבים על קידום המעורבות והשותפות החברתית-אזרחית בין החברה הבדואית לחברה היהודית. 

שקיפות[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

אג'יק, בהיותו גוף ללא מטרות רווח הפועל למען הקהילה, נסמך על שלושה מקורות הכנסה עיקריים: תרומות פילנתרופיות, תקציבים מגופי הממשלה והכנסות עצמיות מעסקים חברתיים. אג'יק הציב לעצמו יעד לצמצום ההכנסות הפילנתרופיות לכדי 50% מסך ההכנסות, כאשר ההכנסות העצמיות וההכנסות מהגופים הממשלתיים יעמדו בעתיד על כ-25% מכל מקור מימון. בדרך זו מגוון הארגון את מקורות ההכנסה שלנו ובכך מבטיח את יציבותו הכלכלית.

 בשנים האחרונות הפך אג'יק – מכון הנגב לאחד הארגונים המובילים בישראל בנושא עסקים חברתיים, קרי עסקים המשלבים את הממד העסקי והממד החברתי ומחזירים מרווחיהם למיזמים חברתיים בקהילה.

בנוסף, שיעור התרומות ממדינות זרות עמד בשנת 2016 על 3.5% מתקציב הארגון.

מכון הנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון הנגב הוא הזרוע הבינלאומית[3] והמזרח תיכונית[4] של הארגון. המכון, שממנו צמח הארגון כולו, מקיים תוכניות הכשרה ומקדם פרויקטים אזוריים ובינלאומיים בפיתוח חברתי-כלכלי, חוסן קהילתי, מנהיגות ופתרון סכסוכים. הארגון פועל מתוך אמונה בקשר הדוק בין שגשוג חברתי וכלכלי של קהילות לבין בניית שלום ופתרון סכסוכים; חברות החיות בשלום ובשכנות טובה יגדילו את סיכוייהן לשגשוג כלכלי וחברתי. חברות שרוב האנשים בהן זוכים לחיות ברמה כלכלית-חברתית נאותה יחיו בשלום בינן לבין עצמן ועם שכניהן. המכון מתמקד בעבודה עם קהילות בשלבי מעבר, תוך התמקדות בחברה האזרחית ובגישה של שותפות בין אזרחים (People to People).

תחומי פעילות מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך

מפעלי החינוך[5]הם חלק מרכזי בפעילותו של הארגון, המאמין כי הזדמנות שווה לנשים, ילדים, בני נוער וצעירים מייצרת חברה שוויונית יותר, שבה כל אזרח יכול לנצל את הפוטנציאל הטמון בו. העיסוק בנושאי זהות ושייכות בתהליך החינוכי, תוך התבססות על מורשת ומקורות תרבותיים, הוא מרכיב חשוב בתוכניות החינוכיות של הארגון, זאת מתוך רצון לחנך למעורבות אזרחית ומעבר מתפיסות של תלות ונזקקות לתחושה של גאווה ואחריות.

הפרויקטים שיוזם ומפעיל הארגון מיועדים לטווח גילאים רחב: החל מתוכניות המותאמות לגיל הרך, דרך קורסים טכנולוגיים לילדי כיתות ג'-ד', חינוך לחיים משותפים לתלמידי התיכון, ארגון נוער, פרויקטים התנדבותיים לבוגרי תיכון ומצוינות לימודית ואקדמית בקרב צעירי הקהילה.

הארגון פועל עם מספר ארגונים מובילים בתחום החינוך הלא-פורמלי: תנועת הצופים, החברה למתנ"סים, עמותת תפוח, הרשתות אורט ועמל, מרכזי ריאן והרשויות המקומיות. מפעלי החינוך של אג'יק משרתים כ-15 אלף תושבים בני 6–40 ומספקים להם הכשרות, תוכניות וסדנאות מגוונות לאורך כל השנה.

מבין תוכניות החינוך של אג'יק:

ארגון הנוער

הוקם בשנת 2014 והוא ארגון הנוער הראשון בחברה הבדואית בנגב. הארגון מהווה מסגרת חינוכית א-פורמלית עבור צעירים ובני נוער, ופעילותו כוללת נושאים מגוונים ובהם מנהיגות, עשייה חברתית, אזרחות פעילה, סובלנות והתנדבות. בארגון חמש שכבות גיל, מכיתה א' עד י', כאשר לכל שכבת גיל תוכנית חינוכית ייחודית המועברת על ידי מדריך המלווה אותה לאורך השנה. הפעילות כוללת מפגשים דו-שבועיים, טיולים, סמינרים, מחנות קיץ ועוד.

טליעה- שנת התנדבות

קבוצת טליעה - שנת התנדבות

החל לפעול בשנת 2003 וכלל בראשית דרכו כ-20 מתנדבים. כיום משתתפים בתוכנית מעל ל-200 צעירים וצעירות מדי שנה ביישובים רבים ובהם כפר קאסם, קלנסואה, עילוט, רהט, חורה ושגב שלום. הפרויקט מנוהל על ידי העירייה, ומתנדביו הצעירים פועלים במוסדות חינוך ורווחה במשך 30 שעות שבועיות. יום נוסף מוקדש להכשרה במגוון נושאים: העצמה וזהות, השפה העברית, מתמטיקה ומחשבים. בנוסף, ישנם ימים המוקדשים להכנה למבחנים פסיכומטריים לקראת לימודים אקדמיים.

גשרים לתעסוקה (Bridge Tech)

הפרויקט הוא שנת הכשרה למסיימי תיכון מצטיינים מהחברה הבדואית, המשמש גשר ללימודים אקדמיים ותעסוקה בתחום ההיטק והתעשייה עתירת הידע. הפרויקט הוקם נוכח השילוב הנמוך יחסית של צעירים וצעירות מהחברה הערבית הבדואית בנגב בתעשיית ההייטק ובמפעלים עתירי הידע המתפתחים בנגב. במהלך השנה לומדים המשתתפים מתמטיקה ברמה של חמש יחידות לימוד, עברית מדוברת, אנגלית אקדמית, קורס פסיכומטרי מלא, הכוונה אקדמית ולימודי לוגיסטיקה, תעשייה ופיתוח תכנה. כמו כן נחשפים עמיתי התוכנית לסדנאות חינוך למנהיגות, שייכות ומעורבות קהילתית, וזאת באמצעות חניכה מקצועית והתנדבות בפרויקטים חברתיים.

שותפות ערבית יהודית

אג'יק – מכון הנגב מורכב מצוות משותף של ערבים ויהודים, הפועלים יחדיו למען המטרה שהיא יצירת מרחב משותף, המאפשר לערבים ויהודים לחיות ביחד, תוך שמירה על זהותם ותרבותם. העבודה המשותפת מבטאת את אמון הארגון כי קיים קשר הדוק בין שיפור מצבן הכלכלי-חברתי של קהילות לבין פתרון הסכסוכים ביניהן. הדרך לקידום חיים משותפים[6] דורשת היכרות, יצירת יחסי אמון ובניית הערכה הדדית בין התרבויות. אלו יפחיתו את רף האלימות, יאפשרו התמודדות עם דעות קדומות וסטריאוטיפים ויקדמו יצירת שיתופי פעולה במסגרת אזרחות משותפת ושוויונית. במהלך השנים פותחו תוכניות רחבות בתחום החינוך לחיים משותפים לתלמידי תיכון, לסטודנטים ולמשתתפי שנת התנדבות.

התוכניות פועלות כיום בעשרות בתי-ספר בנגב ובמרכז הארץ וכוללות אלפי תלמידים.

בין התוכניות לשותפות ערבית יהודית של אג'יק:

חיים משותפים בנגב

התוכנית מפגישה בין תלמידי בתי ספר יהודיים וערביים בכיתות י'-י"ב במהלך שלוש שנים. התלמידים נפגשים כ-12 פעמים בשנה, כאשר במהלך המפגשים התלמידים מכירים זה את זה לעומק, לומדים על השונה והדומה ביניהם ונחשפים לסוגיות המעסיקות כל חברה בנפרד ואת תושבי הנגב ככלל. התוכנית מסייעת להפחית סטריאוטיפים ודעות קדומות, לחזק יחסי אמון, לעודד שיתופי פעולה למען הנגב ולקדם את השאיפה להבניית אזרחות משותפת ושוויונית.

שנת קהילה

משתתפי שנת קהילה של אג'יק בפעילות מחוץ לאוהל המתנדבים

הפרויקט החל לפעול בשנת 2002. במהלך השנים התנדבו במסגרתו כ-500 נערים ונערות. נכון לשנת 2017 פועל הפרויקט בהיקף של ארבע קבוצות משותפות. כל קבוצה, המורכבת מערבים ויהודים, מתנדבת במהלך השבוע בבתי-ספר יסודיים ותיכוניים עבריים וערביים. המתנדבים עובדים עם קבוצות קטנות של תלמידים ומסייעים למורים בתחום הלימודי. במקביל מקיימות הקבוצות פעילויות א-פורמליות בבתי הספר ובארגון הנוער אג'יק. בכל שבוע מקיימת הקבוצה יום למידה משותף הכולל הכשרה מקצועית, היכרות תרבותית הדדית ודיאלוג בין זהויות.

למידה משותפת

מקור תנועת הלמידה המשותפת בצפון אירלנד בשנת 2007, המחוללת שינוי עמוק במערכת החינוך במדינה. התנועה מציעה דרך חינוכית מקיפה ומעמיקה לשותפות בין הקהילות הפרוטסטנטיות והקתוליות, בלי לערער על רצונם של רוב ההורים שילדיהם ימשיכו ללמוד בבתי ספר בעלי זהות קהילתית מובהקת. בהתאם לגישה זו, מורים ומנהלים יהודים וערבים עוברים בתוכנית תהליך של היכרות הדדית, התמודדות עם סוגיות של זהות ושייכות, וכן הכשרה להוראה משותפת כאמצעי לשיפור איכות החינוך. המורים שעברו הכשרה מובילים תהליך למידה משותף לתלמידים יהודים וערבים, ותהליך הלמידה יוצר לכידות חברתית על בסיס צורך משותף, כאמצעי להתמודד עם השסעים. בתוכנית לוקחים חלק שישה בתי ספר בנגב, והיא נמשכת שנתיים; במהלכם לומדים ילדי הכיתות ח' וט' את השפה האנגלית יחד עם מורים ערבים ויהודים. במסגרת התוכנית מתקיימים 12 מפגשי למידה.

סדנת דיאלוג באוניברסיטת בן-גוריון

הקורס פועל מזה שנתיים באוניברסיטת בן-גוריון. משתתפי הקורס, המשותף לסטודנטים ערבים ויהודים, עוסקים בסוגיות הנוגעות ליחסי יהודים וערבים במדינת ישראל בכלל ובנגב בפרט, תוך חתירה לאזרחות משותפת ושוויונית. אחת ממטרות הקורס היא העמקת מעורבותם של בוגריו בפרויקטים חברתיים שונים באוניברסיטה וקידום המוסד כמרחב משותף ליהודים וערבים. המפגשים השבועיים מתקיימים לאורך הסמסטר, שבסופו פונה הקבוצה לנתיבי עשייה משותפת בקמפוס.

בריאות וחוסן קהילתי

אג'יק – מכון הנגב מקדם מגוון של תוכניות חדשניות לשיפור הבריאות[7] בקרב חברי הקהילה הערבית הבדואית בנגב. התוכניות פועלות בגישה קהילתית ומותאמות לבעיות המיוחדות שהקהילה סובלת מהן: שיעור גבוה של תמותת תינוקות; מספר גבוה של תאונות בית בקרב ילדים; שכיחות גוברת של מחלת הסוכרת; עישון והשמנת יתר. גם להיעדר התשתיות בכפרים הלא-מוכרים השלכות על מצב הבריאות של התושבים, ובהן העדר מערך אמבולנסים מסודר וקושי בהתגוננות במצבי חירום.

אג'יק שם לו למטרה את צמצום הפערים בין החברה היהודית לחברה הערבית הבדואית בנגב בתחום הבריאות באמצעות פיתוח פתרונות יצירתיים בגישה קהילתית.

כדי לקדם את אלו, פעל אג'יק במישורים שונים: הקמת פורום אנשי דת לקידום סוגיות בריאות; הכשרת מערך של מדריכות לקידום בריאות של נשים ותינוקות; הקמת מרכז ספורט לנשים; הקמת והדרכת צוותים לשעת חירום; והפעלת שני אמבולנסים בשטחי הכפרים הלא-מוכרים בנגב, שבהם אין כתובות ודרכי גישה מוסדרות.

אג'יק פועל בשיתוף עם מגוון רחב של קבוצות מקרב החברה: נשים, אנשי דת, בני נוער, אנשי מקצוע מתחום הבריאות ואף קשישות הפועלות כמקדמות בטיחות בבתים. הפעילות מתבצעת במסגרות שונות: בתי-ספר, גני ילדים, מסגדים, מתנ"סים, מרפאות ועוד.

לתוכניות של אג'יק בתחום קידום הבריאות שותפים רבים וביניהם: משרד הבריאות, בית-החולים סורוקה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פורום הרופאים הערבים בנגב, פורום האימאמים ועוד.

רשימת התוכניות בתחום בריאות וחוסן קהילתי:

אורח חיים בריא בחברה הבדואית

אחד הפרויקטים המרכזיים של הארגון, הכולל פעילויות מגוונות שמטרתן הנגשת מידע, הכשרה מותאמת תרבות ושיפור אורח החיים. הפרויקט נועד, בין השאר, לצמצם את הפערים הגדולים בין הקהילה הערבית הבדואית לבין החברה היהודית בתחום הבריאות.

אמבולנס בכפרים

אמבולנס ייעודי לכפרים הבדואים הבלתי מוכרים, המופעל על ידי אג'יק בשיתוף עם מד"א

בשנת 2012 הקים אג'יק פרויקט יחיד מסוגו בישראל- שירות אמבולנסים ייעודי לכפרים הבדואים הלא-מוכרים, בניהולו המקצועי של מגן דוד אדום. הפרויקט הוא ניסיון ראשוני לסייע לאוכלוסיית הכפרים הלא-מוכרים בנגב, המונה כ-100 אלף תושבים, ומנותקת ממענה רפואי לשעת חירום. כיום פועלים במסגרת הפרויקט שני אמבולנסים, המסייעים לכ-15 אלף משפחות ונהוגים בידי עובדי אג'יק שהוכשרו והוסמכו על ידי מד"א.

מניעת תאונות ביתיות

קורס למניעת תאונות ביתיות

התוכנית הוקמה כמענה לשיעור תמותת התינוקות בחברה הערבית הבדואית בנגב, הגדול פי שלושה משיעורים בקרב החברה היהודית בישראל. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא תאונות ביתיות- כוויות, הרעלות, חנק ודריסה. בניסיון לצמצם את ממדי התופעה יצר אג'יק בשיתוף עם ארגון "בטרם" מערך הסברה מפורט בנוגע לאמצי זהירות ביתיים, והוא מחולק למנהיגי דת מקומיים, מנהיגים קהילתיים ונשים, שבהם הארגון רואה שגרירי שינוי מרכזיים בקהילה.

תעסוקה ועסקים חברתיים

החברה הערבית הבדואית בנגב מתמודדת עם אתגרים רבים בתחום התעסוקה והפיתוח הכלכלי[8]. שיעורי האבטלה עומדים על אחוזים גבוהים: כ-30% מקרב הגברים וכ-80% מקרב הנשים. מסיבות שונות- ביניהן מיעוט השקעות ממשלתיות לאורך השנים, המרחק ממרכזי תעשייה וקשיים בהשתלבות בשוק התעסוקה הישראלי גורמים לכך שרוב בני החברה הערבית הבדואית בנגב נמצאים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי בישראל.

אג'יק – מכון הנגב עוסק זה כעשור בפיתוח פתרונות תעסוקה ייחודיים ומקוריים המשלבים בין היבטים חברתיים לכלים עסקיים, מתוך אמונה כי קהילות צריכות לפתח בעצמן את הפתרונות המתאימים ביותר לצרכיהן ולאופי חייהן תוך שיתוף עם תוכניות ממשלתיות.

הארגון מסייע להקמת עסקים קטנים לנשים ולגברים, בתמיכה בנשים מרקע חברתי-כלכלי נמוך המבקשות להשתלב בשוק העבודה, ובהכשרת צעירות וצעירים מצטיינים לשילוב בענפי ההייטק והתעשייה המתפתחים בנגב.

אחד האסטרטגיות המרכזיות של הארגון היא הקמת עסקים חברתיים המשלבים בין רווח לרווחה, לדוגמה:

קייטרינג אלסנאבל בחורה

קייטרינג אלסנאבל- מטבח קהילתי, המעסיק נשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. המפעל מייצר אוכל חם ובריא לילדים בבתי ספר ובגנים.

אלהודאג'- מרכז ספורט ופנאי לנשים ברהט. המיזם מתמודד עם בעיות של סוכרת והשמנת יתר על ידי פעילות בחדר כושר וסדנאות בריאות שונות במתחם סגור לנשים בלבד.

ג'אולה- מערך סיורים חינוכיים באתרים שונים של החברה הבדואית בנגב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ICA
  2. ^ שקיפות | אג'יק, ajeec-nisped.org.il (בhe-IL)
  3. ^ תוכניות בין לאומיות | אג'יק, ajeec-nisped.org.il (בhe-IL)
  4. ^ תוכניות מזרח תיכון | אג'יק, ajeec-nisped.org.il (בhe-IL)
  5. ^ חינוך | אג'יק, ajeec-nisped.org.il (בhe-IL)
  6. ^ שותפות ערבית – יהודית | אג'יק, ajeec-nisped.org.il (בhe-IL)
  7. ^ בריאות | אג'יק, ajeec-nisped.org.il (בhe-IL)
  8. ^ תעסוקה ועסקים חברתיים | אג'יק, ajeec-nisped.org.il (בhe-IL)