לדלג לתוכן

אגא ח'אן הרביעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאה כרים אגא ח'אן
شاه کریم الحسینی
אגא ח'אן, 2014
אגא ח'אן, 2014
אגא ח'אן, 2014
לידה 13 בדצמבר 1936
שווייץשווייץ ז'נבה, שווייץ
פטירה 4 בפברואר 2025 (בגיל 88)
פורטוגלפורטוגל ליסבון, פורטוגל
מקום קבורה Mausoleum of Aga Khan עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא שאה כרים אל-חוסייני
שם לידה شاه كريم الحُسيني עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תארים אגא חאן הראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם איסמעילי-ניזארי
בן או בת זוג
  • Gabriele Renate Homey (30 במאי 1998 – 2011)
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים זהרה אגא חאן, חוסיין אגא חאן, אגא חאן החמישי, Prince Ali Muhammad Aga Khan עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד בלגיון הכבוד
  • הצלב הגדול של המסדר הצבאי של ישו
  • הצלב הגדול של מסדר החירות
  • הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של פורטוגל
  • מסדר דנאקר
  • העיטור הלאומי של מאלי
  • פדמה ויבהושן
  • מסדר החירות
  • מסדר בחריין
  • המסדר הלאומי של חוף השנהב
  • נישאן-י אימתיאז
  • צלב גדול של לגיון הכבוד (2018)
  • מסדר ההצטיינות הלאומי של מאוריטניה
  • מסדר המופת האזרחי
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • פרס צפון–דרום (2013)
  • קצין גבוה במסדר הלאומי של האריה של סנגל
  • עיטור הידידות (רוסיה)
  • הצלב הגדול של מסדר המופת האזרחי
  • שותף במסדר קנדה
  • אזרחות כבוד קנדית (2011)
  • אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית (2004)
  • מסדר ההצטיינות למלאכה (2 ביוני 1989)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (7 באוקטובר 1977)
  • Padma Vibhushan in trade & industry
  • אביר הצלב הגדול של המסדר הלאומי של מלי
  • Grand Cordon of the Order of the Throne (1986)
  • National Order of Upper Volta
  • עמית המכון המלכותי לאדריכלים בריטים
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות
  • סיטרה א-אימטיאז
  • המסדר של פקיסטן
  • מסדר הלב המוזהב של קניה
  • מסדר הכתר
  • המסדר הלאומי של מדגסקר
  • Order of Friendship of Tajikistan עריכת הנתון בוויקינתונים
האגא ח'אן (אנ') ה־49
11 ביולי 1957 – 4 בפברואר 2025
(67 שנים)

שאה כרים אל-חוסייני (בפרסית: شاه كريم الحسيني; 13 בדצמבר 1936 – 4 בפברואר 2025), הידוע בציבור הרחב בתואר אגא ח'אן הרביעי, היה האימאם ה-49 של זרם הניזאריים באסלאם השיעי-איסמעילי. אגא ח'אן החזיק בתואר זה מאז 11 ביולי 1957, עת החליף את סבו, סר הסולטן מוחמד שאה אגא ח'אן השלישי (אנ').

אגא ח'אן הרביעי היה בעל אזרחות בריטית ופורטוגלית, ובנוסף לכהונתו הדתית היה איל עסקים, בעיקר בעסקי סוסי מרוץ.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגא ח'אן הרביעי ייצג את איראן, בגלישה, באולימפיאדת החורף 1964

שאה כרים אל חוסייני הוא בנם הבכור של הנסיך עלי ח'אן (אנ') (1911–1960), ושל אשתו הראשונה, הנסיכה "טאג' א-דוואלה אגא ח'אן", ששמה קודם לנישואיה היה ג'ואן יארדה-בולר (אנ') (1908–1997). הוא נולד בז'נבה, שווייץ, ב-13 בדצמבר 1936 ואחיו אמין אגא ח'אן (אנ') נולד פחות משנה לאחר מכן.[1]

בשנת 1949 התגרשו הוריו וזמן קצר לאחר מכן האב התחתן עם השחקנית ריטה הייוורת' – עמה נולדה לו בת, הנסיכה יסמין אגא ח'אן (אנ') שהיא אחות למחצה של אגא ח'אן הרביעי.[2]

לאגה ח'אן הרביעי היה גם אח למחצה, פטריק בנימין גינֶס (1931–1965), מנישואיה הראשונים של אמו.[3]

לרגל עבודת אביו, שאה כרים בילה את ילדותו בניירובי, קניה, שם זכה להשכלתו היסודית ובהמשך למד בפנימיית Institut Le Rosey בשווייץ, עד לקבלת תעודת הבגרות.[1] הוא רצה ללמד מדעים והתקבל ללימודים גבוהים ב-MIT, אך סבו – סולטאן מוחמד שאה, האגא ח'אן השלישי, הטיל וטו על ההחלטה וכרים למד באוניברסיטת הרווארד, והתמחה בהיסטוריה האסלאמית.[1]

סבו קבע טרם מותו שדווקא הוא יהיה אגא ח'אן הרביעי (IV) והוא קיבל על עצמו את התפקיד, אך סיים את לימודיו באוניברסיטה, בשנת 1959, עם תואר ראשון בהיסטוריה (בהצטיינות יתרה).[4]

קבלת תפקיד האימאם הניזארי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מות סבו אגא ח'אן השלישי, הפך הנסיך כרים בהיותו בן 20, לאימאם ה-49 של הזרם הניזארי ובעל תואר האגא ח'אן הרביעי. בכך היה משום דילוג על הדור שלפניו – אביו, הנסיך עלי אגא ח'אן, ודודו, סדראדין אגא ח'אן, שאחד מהם היה המיועד, לכאורה, לירושה. בצוואתו הסביר סב את הרציונל לבחירת נכדו ליורשו: ”לאור השינויים היסודיים בעולם... כולל גילויי מדע האטום, אני משוכנע שהאינטרס של קהילת הניזאריים האיסמעילים, הוא שמי שיירש אותי יהיה בחור צעיר, שנולד, צמח, והתפתח בשנים האחרונות, ובאמצע העידן החדש, ויביא למשרה השקפה חדשה על החיים”.[5]

טקסי הכתרת האימאם החדש, התקיימו במספר מקומות בעולם, במהלך השנים 1957 ו-1958.[6] במהלך תקופה זו הדגיש האגא ח'אן בפני חסידיו כי בכוונתו להמשיך את העבודה שסבו נקט בבניית מוסדות מודרניים לשיפור איכות חייהם של כל בני הזרם הניזארי וכן את החשיבות של טיפוח יחסים חיוביים עם הדתות והעדות השונות.[7]

פעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1972, נשיא אוגנדה אידי אמין, גירש מארצו את התושבים ממוצא אסייתי, על אף שחלק ממשפחותיהם חיו באוגנדה מעל 100 שנה וביניהם רבים מבני הזרם הניזארי.[8] אגא ח'אן התקשר לחברו – ראש ממשלת קנדה, פייר טרודו וממשלתו הסכימה לאפשר לאלפי ניזאריים להגר לקנדה.[9]

אגא ח'אן הרביעי בפגישתו עם נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי

אגא ח'אן הרביעי התערב במקרים מסוג זה, גם לגבי ניזאריים שנעקרו באותה תקופה מטנזניה, קניה ובורמה ופעל ליישב אותם במדינות אחרות. רובם מצאו בתים חדשים באסיה, אירופה וצפון אמריקה.[10] על רוב בעיות ההגירה וה"יישוב מחדש" התגברו העקורים, בשל הרקע הקהילתי והחינוכי שלהם בשילוב מאמצי המדינות המארחות ועידוד ותמיכת המערך שבשליטת האגא ח'אן.

הוא ראה בכך את תפקידו וחובתו כאימאם, להבין את צורכי התקופה, בהקשר של מיקומם הגאוגרפי של חסידיו. הוא הרחיב על תפיסה זו בנאום בגרמניה ב-2006, ואמר: ”תפקידו ואחריותו של האימאם, אם כן, הוא גם לפרש את האמונה לקהילה, וגם לעשות כל שביכולתו כדי לשפר את האיכות והביטחון של חיי היומיום שלהם.”[11] בנאום ב-2007 הדגיש האגא ח'אן את מחויבותו לא רק לאיסמעילים, אלא גם לשכניהם: ”האחריות הרוחנית שלי לפירוש האמונה מלווה בעיסוק חזק בנושאים הקשורים לאיכות החיים והרווחה. מחויבות זו חלה לא רק על קהילת האיסמעיליה אלא גם על אלה שאִתם הם חולקים את חייהם - מקומית, לאומית ובינלאומית.”[12]

אגא ח'אן הרביעי בפגישה עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי (21 פברואר 2018)

אגא ח'אן היה אחד מכמה חותמים על מסמך שהוכן בסיום ועידה אסלאמית בעמאן, אשר מספק בסיס רחב להגדרת כל הזרמים של האסלאם כחלק מהאומה המוסלמית הרחבה.[13]

שנת "יובל הכסף" של האגא ח'אן על כיסאו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לחגוג את "יובל הכסף" לציון 25 שנות כהונה כאגא ח'אן (השנה שבין 11 ביולי 1982 ל-11 ביולי 1983), השיק אגא ח'אן פרויקטים חדשים של פיתוח חברתי וכלכלי,[14] ובכללם:

  • הקמת אוניברסיטת אגא ח'אן (Aga Khan University), בעלות של 450 מיליון דולר, עם הפקולטה למדעי הבריאות ובית החולים להוראה שבסיסה בקראצ'י שבפקיסטן.[15]
  • הרחבת בתי ספר לבנות ומרכזים רפואיים במחוז הונזה (או') שבפקיסטן.[16]
  • הקמת תוכנית התמיכה הכפרית של אגא ח'אן בגוג'ראט שבהודו.[17]
  • הרחבה של בתי חולים עירוניים ומרכזי בריאות ראשוניים קיימים בטנזניה וקניה.[18]

שנת "יובל הזהב" של האגא ח'אן על כיסאו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-11 ביולי 2007 עד 13 בדצמבר 2008 ציינו הניזאריים את "יובל הזהב" – חמישים שנה לעלייתו של שאה כרים אגא ח'אן על כס האימאם. מנהיגי הזרם הניזארי מכל רחבי העולם התאספו במעונו של אגא ח'אן כדי לחלוק לו כבוד. אגא ח'אן ערך ביקורים רשמיים במדינות שונות ובתוך כך, הניח את היסודות ליוזמות ותוכניות עתידיות. במהלך ביקורו ביוסטון שבארצות הברית, הוא הכריז על הקמת מרכז איסמעילי בעיר.[19] בנוסף, אגא ח'אן ארגן בקניה מפגשי ספורט של קבוצות ניזאריות מרחבי העולם.[20]

ארמון האימאמאת בליסבון

שנת "יובל היהלום" של האגא ח'אן על כיסאו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלאת 60 שנה לכהונתו של אגא ח'אן, הוגדרה השנה שבין 11 ביולי 2017 עד 11 ביולי 2018 כשנת "יובל היהלום". במשך השנה ביקר אגא ח'אן במדינות שבהן פועלים המוסדות ההומניטריים שלו, כדי להשיק תוכניות חדשות, המסייעות לביעור העוני ולהגדלת הגישה לחינוך ודיור.[21] ב-8 במרץ 2018, המלכה אליזבת השנייה אירחה את אגא ח'אן בטירת וינדזור לארוחת ערב לציון היובל שלו. בסיום השנה לאחר הסכם היסטורי עם הרפובליקה הפורטוגלית נקבע שמקום המושב, הדיוואן של האימאם – האימאמאת (الامامة) יהיה בארמון הנריקה דה מנדונזה (Henrique de Mendonça Palace), הממוקם ברחוב Rua Marquês de Fronteira בליסבון.[22]

פעילויות עסקיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוצי סוסים גזעיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבעי בגדי המרוצים של אגא ח'אן

אגא ח'אן הרביעי היה בעל עסקים שונים הקשורים לסוסים טהורי גזע:

  • הוא הבעלים והמפעיל של מרוצי הסוסים, בית הגידול הגדול ביותר בצרפת, בית המכירות הפומביות של סוסים בצרפת.[23]
  • בעלים של חוות Arqana, Gilltown Stud ליד קילקולן (Kilcullen) באירלנד.[23]
  • אגא ח'אן היה הבעלים הראשי של Shergar, סוס המירוץ האירי, שנחטף מחוות הרבעה באירלנד, על ידי רעולי פנים ב-1983 והחזרתו הותנתה בתשלום כופר. אגא ח'אן ושאר הבעלים המשותפים, סירבו לשלם כופר, והסוס לא הוחזר.[24]

מיזמים עסקיים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אגא ח'אן הרביעי היה מעורב במיזמים עסקיים, בתחומים כמו תקשורת, ומלונות יוקרה. בשנת 1959 הוא הקים את חברת התקשורת הקנייתית Nation Media Group,[25] שמחזיקה בין היתר ב־Daily Nation ו-Sunday Nation.[26]
  • בשנות ה-90 הייתה לאגא ח'אן קבוצה של מלונות יוקרה איטלקיים, בשם Ciga.[27] בהמשך, הוא הפך להיות בעל המניות הגדול ביותר, ברשת מלונות Serena.[28]

פעילויות פילנתרופיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת הפיתוח של אגא ח'אן – AKDN

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגא ח'אן הוא הקים את רשת הפיתוח של אגא ח'אן (אנ') – AKDN המרכזת את הפעילות של למעלה מ-200 סוכנויות, ארגונים ומוסדות ומעסיקה כ-80,000 עובדים בשכר, במדינות מתפתחות.[29] AKDN ממומן בחלקו על ידי חסידיו ובחלקו על ידי שותפיו התורמים: ממשלות רבות וארגונים בין-לאומיים. AKDN פועלת בתחומי הבריאות, החינוך, התרבות, פיתוח הכפר, בניית מוסדות וקידום פיתוח כלכלי, במדינות המדינות המתפתחות. הדגש הוא שיפור תנאי החיים ומתן הזדמנויות לעניים, ללא קשר לאמונתם, מוצאם או מינם.[30] להלן מספר דוגמאות:

  • אוניברסיטת אגא ח'אן (Aga Khan University): הוקמה בפקיסטן וכיום פועלת גם בבריטניה, אפגניסטן, קניה, טנזניה ואוגנדה.[31]
  • אוניברסיטת מרכז אסיה (University of Central Asia): אוניברסיטת מחקר חילונית ללא מטרות רווח במרכז אסיה. נוסדה בשנת 2000 באמצעות שותפות בין ממשלות טג'יקיסטן, קירגיזסטן וקזחסטן לבין AKDN.[32]
  • סוכנות אגא ח'אן למיקרו מימון (AKAM – Aga Khan Agency for Microfinance): פועלת למתן הלוואות ומימון פרויקטים פרטיים וקהילתיים בארצות אפריקה, המזרח התיכון ומרכז אסיה. הסוכנות פועלת בשיתוף פעולה עם מדינות וגופים, כמו: קרן ביל ומלינדה גייטס, בנק ההשקעות האירופי והבנק העולמי.[33]

קידום האדריכלות והאדריכלות האסלאמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1977 יסד אגא ח'אן את פרס אגא ח'אן לאדריכלות, למצוינות באדריכלות, הכוללת עיצוב עכשווי, שיקולים חברתיים, היסטוריים וסביבתיים. זהו פרס האדריכלות הגדול בעולם, סכום הפרסים מגיע למיליון דולר והוא מוענק מדי שלוש שנים.[34]

בשנת 1979 תרם אגא ח'אן לאוניברסיטת הרווארד ול-MIT והם ייסדו את תוכניות Aga Khan לארכיטקטורה אסלאמית (AKPIA). במסגרת התוכניות נלמדים קורסים אקדמיים לתואר שני ונערכים כנסים ללימוד אדריכלות אסלאמית ואורבניזם.[35][36]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו נמנע אגא ח'אן מלהופיע במסיבות של החברה הגבוהה וכמעט ולא הופיע במדורי רכילות. ככל הידוע, קודם לנישואיו הראשונים הוא היה בקשר עם אישה אחת – אנושקה פון מקס.[37]

נישואיו הראשונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1969, הוא התחתן עם שרה פרנסיס קרוקר פול (אנ'), דוגמנית לשעבר, בריטית, גרושה, שעם נישואיה קיבלה את התואר בגום (אנ') ושמה הפך לסלימה אגא ח'אן. הנישואין נערכו בשני טקסים, האחד אזרחי והשני דתי.[38] לזוג נולדו בת אחת, זהרה אגא ח'אן (אנ') (נולדה ב-1970) ושני בנים, רחים אגא ח'אן (יליד 1971) וחוסיין אגא ח'אן (אנ') (יליד 1974). 11 שנים מאוחר יותר, ב-1995 הם התגרשו.

נישואיו השניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 במאי 1998 התחתן האגא ח'אן בפעם השנייה, עם גבריאל רנטה תיסן (אנ'), שאף היא קיבלה את התואר "בגום" ושמה הפך לאינארה אגא ח'אן. היא צעירה בעשרים ושבע שנים מאגא ח'אן וקודם לכן הייתה נשואה והתגרשה מהנסיך קרל אמיך מליינינגן. ב-7 במרץ 2000, כשנתיים לאחר החתונה, נולד בנם המשותף עלי מוחמד אגא ח'אן (אנ').[39] בספטמבר 2011, הם התגרשו ובשל חילוקי הדעות ביניהם, הסדר הגירושין נדון בבתי משפט בצרפת, והסתיים רק במרץ 2014.[40]

הונו האישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 דיווח פורבס כי רכושו הפרטי של אגא ח'אן היה מיליארד דולר.[41] בשנת 2013, ווניטי פייר העריך את הונו בהרבה מעל מיליארד דולר.[42] הוא מתואר כאחד מחמישה עשר בני המלוכה העשירים בעולם, (אם כי בניגוד להם, הוא אינו עומד בראש טריטוריה גאוגרפית.[43]) בבעלותו מאות סוסי מרוץ, חוות הרבעת סוסים יקרי ערך, מועדון יכטות אקסקלוסיבי בסרדיניה, האי בֶּל (אנ') באיי בהאמה,[44] ברשותו שני מטוסי גדולים, יכטה גדולה, וכמה אחוזות ברחבי העולם.

מקום מגוריו העיקרי היה אחוזת אייגלמון (אנ') בצרפת, מצפון לפריז.[45]

מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגא ח'אן נפטר בליסבון שבפורטוגל ב-4 בפברואר 2025. בן 88 היה במותו.[46]

תארים, אותות, מסדרים והערכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים זכה אגא ח'אן במספר אותות הצטיינות, תוארי כבוד ופרסים.

התארים "הנסיך" ו"הנסיכה" משמשים את האגא ח'אנים וילדיהם מתוקף התייחסותם אל פתח עלי שאה קאג'אר. התואר הוכר רשמית על ידי ממשלת בריטניה בשנת 1938.[47]

התואר "הוד מעלתו" הוענק לאגא ח'אן על ידי המלכה אליזבת השנייה ב-1957, לאחר מות סבו – אגא ח'אן השלישי.[48]

קודם לכן, בשנת 1959, הוענק לו התואר "הוד מלכותו" על ידי מוחמד רזא פהלווי, השאה של איראן,[49] אך הוא אינו משתמש בתואר זה.[50]

אותות כבוד וחברות במסדרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגא ח'אן קיבל כ-30 אותו כבוד וחברות במסדרים, במדינות (לפי סדר א"ב): אוגנדה, איטליה, איראן, בחריין, בריטניה, הודו, וולטה עילית, זנזיבר, חוף השנהב, טג'יקיסטן, מאוריטניה, מאלי, מדגסקר, מרוקו, סנגל, ספרד, פורטוגל, פקיסטן, צרפת, קומורוס, קנדה, קניה.[48][51]

תארים של כבוד מאוניברסיטאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגא ח'אן קיבל מעל 15 תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות שונות, כמו: בקנדה,[52][53] בפקיסטן[54]בארצות הברית,[55] בפורטוגל[56] ובבריטניה[57]

אותות הערכה וכבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגא ח'אן הרביעי קיבל כ-50 אותות הערכה וכבוד, ממדינות, ערים, מסדרים ומוסדות שונים.[48]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגא ח'אן הרביעי בוויקישיתוף
  • אגא ח'אן הרביעי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 His Highness the Aga Khan, The Ismaili
  2. ^ H.Hudson, A doughter born to Rita Hayworth, San Pedro News Pilot, Volume 22, Number 255,, 28 December 1949
  3. ^ Patrick Benjamin Guinness, Family Search
  4. ^ , Khan of Harvard, LIFE, 3 נובמבר 1958, עמ' 78-75
  5. ^ , Aly Khān's Son, 20, New Aga Khan, The New York Times, 13 יולי 1957, עמ' 1
  6. ^ Nimira Dewji, Moment in Time: Mawlana Hazar Imam’s Takht Nashini was held in Bombay on March 11, 1958, Nimira's Blog, מרץ 1958
  7. ^ Biography of His Highness the Aga Khan, AKDN
  8. ^ "1972: Asians given 90 days to leave Uganda". BBC. 7 באוגוסט 1972. נבדק ב-3 פברואר 2024. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  9. ^ Geddes, John (27 באוקטובר 2010). "A holy man with an eye for connections". Maclean's. נבדק ב-3 פברואר 2024. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ "Ismaili Communities – South Asia | The Institute of Ismaili Studies". The Institute of Ismaili Studies. נבדק ב-4 פברואר 2024.
  11. ^ Upon receiving the "Tolerance" award at the Tutzing Evangelical Academy, AKDN, ‏2006
  12. ^ Graduation ceremony at the Institut d'Etudes Politiques de Paris (Sciences Po), AKDN, ‏15 יוני 2007
  13. ^ SUMMARY, ammanmessage
  14. ^ Cowell, Alan (14 אוקטובר 1982). "Aga Khan's Silver Jubilee: Bridging Two Worlds". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-4 פברואר 2024.
  15. ^ Naila Nadeem, Ranish Deedar Ali Khawaja, Madiha Beg, Muhammad Naeem, Zain Majid, Undergraduate radiology education in private and public teaching hospitals in Karachi, Pakistan: teaching duties, methodologies, and rewards, Pub Med, מרץ 2013
  16. ^ Craig, Tim (22 יולי 2015). "High up on a Pakistani mountain, a success story for moderate Islam". Washington Post. נבדק ב-4 פברואר 2024.
  17. ^ "Aga Khan Rural Support Programme | Land Portal | Securing Land Rights Through Open Data". landportal.org. 30 בינואר 2017. נבדק ב-4 פברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Nimira Dewji, From the Archives: Mawlana Hazar Imam’s Jubilee Initiatives, Nimira's Blog
  19. ^ "A number of International Programmes were launched as part of the commemoration of Mawlana Hazar Imam's Golden Jubilee". the.Ismaili. נבדק ב-4 פברואר 2024.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  20. ^ "Golden Jubilee Games". the.ismaili. 20 ביוני 2008. נבדק ב-4 פברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  21. ^ Diamond Jubilee, the.ismaili, ‏4 פברואר 2024
  22. ^ "Mawlana Hazar Imam designates the Seat of the Ismaili Imamat". the.ismaili. 11 ביולי 2018. נבדק ב-4 פברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  23. ^ 1 2 Aga Han Studs
  24. ^ , 30 years on: What happened to Shergar?, RTE, 8 פברואר 2013
  25. ^ history - NMG, NMG
  26. ^ John Veage, From Africa to Editor, theleader.com, 13 מרץ 2017
  27. ^ .C.I.G.A, cotahotels
  28. ^ Wafula, Paul (24 נובמבר 2011). "Serena adds Tanzanian link to its hotels chain". Nation. ארכיון מ-14 בדצמבר 2011. נבדק ב-3 פברואר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "Aga Khan Development Network |". akdn.org. נבדק ב-3 פברואר 2024.
  30. ^ "The Aga Khan Foundation - About Us". Aga Khan Foundation USA (באנגלית). נבדק ב-3 פברואר 2024.
  31. ^ Aga Khan University, Aga Khan Development Network (באנגלית)
  32. ^ University of Central Asia opens its first campus as part of broad commitment to fostering social and economic development, AKDN, ‏18 אוקטובר 2016
  33. ^ Aga Khan Agency for Microfinance, AKDN
  34. ^ , Design for Diversity: The Aga Khan Award for Architecture, architects.org, מאי 2018
  35. ^ Aga Khan Program for Islamic Architecture | Architecture, architecture.mit.edu
  36. ^ Harvard AKPIA, agakhan.fas.harvard.edu (באנגלית)
  37. ^ Akbar Khoja, Karim Aga Khan’s Women – Part 1: Annouchka von Meks, insideismailism, 8 אוקטובר 2014
  38. ^ https://markhollingsworth.co.uk/wp-content/uploads/2011/03/aga.pdf נצפה: 1 פברואר 2024
  39. ^ Princess Inaara, Mediate.com (באנגלית אמריקאית)
  40. ^ Aga Khan divorces German princess after dispute, Yahoo News, ‏2014-03-14 (באנגלית אמריקאית)
  41. ^ D. Pendleton, C. Vorasasun, C. von Zeppelin, T. Serafin, The Top 15 Wealthiest Royals, FORBES, 22 אוגוסט 2008
  42. ^ JAMES REGINATO, The Aga Khan’s Earthly Kingdom, Vanity Fair, פברואר 2013
  43. ^ Tatiana Serafin, The World's Richest Royals, פורבס, 7/7/2010
  44. ^ Jackson, Candace (29 ביולי 2011). "My Own Private Island". The Wall Street Journal. ארכיון מ-7 בינואר 2015. נבדק ב-28 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ Aiglemont, heritage.ismaili.net (באנגלית)
  46. ^ Iwan Stone, The Aga Khan dies aged 88, Mail Online, ‏2025-02-04
  47. ^ , Titles, Decorations, Honorary Degrees and Awards, AKD, 2008
  48. ^ 1 2 3 Azeem Maherali, Part I – Worldwide Honours For Prince Karim Aga Khan Underline Impact of Ismaili Imamat’s Contribution to Humanity, Simerg - Insights from Around the World, ‏13 דצמבר 2009 (באנגלית)
  49. ^ "Aga Khan Development Network – About us: Awards and Honours". אורכב מ-המקור ב-13 בפברואר 2009. נבדק ב-1 פברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "Aga Khan Development Network – About us: His Highness the Aga Khan". אורכב מ-המקור ב-3 בדצמבר 2010. נבדק ב-1 פברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ , Aga Khan, C.C, Order of Canada, 6 יוני 2005
  52. ^ Thandi Fletcher, Event: UBC and SFU award honorary degrees to His Highness the Aga Khan, UBC News, ‏2018-10-17 (באנגלית)
  53. ^ His Highness the Aga Khan receives UCalgary honorary degree at special ceremony, UCalgary, ‏2018-10-19 (באנגלית)
  54. ^ Honorary Doctorate of Laws from the University of Sindh, Aga Khan Development Network (באנגלית)
  55. ^ Ogden Memorial Lecture | Brown University, ogden.brown (באנגלית)
  56. ^ Honoris Causa Doctorate of His Highness Shah Karim al-Hussaini, Prince Aga Khan - 20 July, Universidade NOVA de Lisboa, ‏2017-07-03 (באנגלית)
  57. ^ Eight hundred year-old Cambridge University awards Mawlana Hazar Imam an honorary degree, The.Ismaili, ‏2009-06-13 (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אגא_ח%27אן_הרביעי&oldid=41322536"