אגדר

אגדר (מחוז)
Agder

סמל אגדר דגל אגדר
מדינה / טריטוריה	נורווגיה
מושל	Arne Thomassen
בירת המחוז	Kristiansand
תאריך ייסוד	1 בינואר 2020
שטח	16,434.12 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	306,849 (2019)
‑ צפיפות	19 נפש לקמ"ר (2019)
קואורדינטות	58°08′48″N 7°59′44″E
https://agderfk.no
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה (למפת אגדר מוגדלת)   ארנדל קריסטיאנסנד רוגלנד וסטפול וטלמרק ‏ (למפת אגדר רגילה)   ארנדל קריסטיאנסנד רוגלנד וסטפול וטלמרק ‏ tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

אגדר (בנורווגית: Agder) הוא מחוז מנהלי וחלבל גאוגרפי בדרום נורווגיה. המחוז הוקם ב-1 בינואר 2020 כתוצאה ממיזוגם של שני מחוזות קודמים: אוסט-אגדר (מזרח אגדר) ווסט-אגדר (מערב אגדר). מאז ראשית המאה ה-20 מזוהה האזור בעיקר תחת המונח הגיאוגרפי סרלנדט ("הארץ הדרומית"), אשר לעיתים כולל גם את מחוז רוגלנד השכן, בעוד שבתקופות מוקדמות יותר הוא נחשב לחלק ממערב נורווגיה.

מבחינה היסטורית, בתקופת ימי הביניים תפקד האזור כממלכה אזורית קטנה. לאחר איחודה של נורווגיה לישות פוליטית אחת, שונה שמו הרשמי לאגדפילקי (Egðafylki) ומאוחר יותר לאגדסידן (Agdesiden). השימוש הרשמי בשם "אגדר" הופסק בשנת 1662, עם חלוקת האזור ליחידות מנהליות מצומצמות יותר: נדנס, רוביגלגט, ליסטר ומנדל. המונח הושב לשימוש רשמי רק בשנת 1919, כאשר פוצל האזור לשני המחוזות הנפרדים (מזרח ומערב אגדר). גם טרם איחודם המחודש בשנת 2020, קיימו שני המחוזות שיתופי פעולה מוסדיים נרחבים, שבאו לידי ביטוי בין היתר בהקמת אוניברסיטת אגדר, מחוז המשטרה האזורי ובית המשפט לערעורים של אגדר.

אטימולוגיה

האטימולוגיה של השם "אגדר" (Agder) אינה ודאית, והמחקר מציע לה מספר פרשנויות. בצורתו הנורדית העתיקה מופיע השם כ-Agðir או כ-Egðafylki. לפי סברה אחת, מקור השם במילה הנורדית העתיקה ǫgð, או בשורש הפרוטו-הודו-אירופי *ak-, שמשמעותו "חד" או "משונן". על פי קישור זה, משמעות השם היא "הארץ הבולטת [אל תוך הים]". שורש לשוני זה מזוהה גם בשמותיהם של אתרים גאוגרפיים אחרים בנורווגיה, כגון אגדנס (Agdenes), אגה (Aga) ואגדסטיין (Agdestein).

גישה מחקרית חלופית קושרת את השם למילה הנורדית העתיקה agi, שמשמעותה "ים סוער" או "נחשול". לפי פרשנות זו, משמעות המונח היא "הארץ השוכנת לחופו של הים הגועש".

היסטוריה

בתקופת הוויקינגים חולקה נורווגיה לממלכות אזוריות קטנות, אשר ביניהן התקיימו מאבקי כוח מתמשכים על משאבי קרקע, עליונות ימית והגמוניה פוליטית. השליטים המקומיים ביקשו לבסס את מעמדם ולהרחיב את תחומי השפעתם באמצעות כריתת בריתות פוליטיות. כלי מרכזי להשגת מטרות אלו היה קשרי נישואין עם שושלות מלוכה אחרות, אשר מומשו לעיתים בהסכמה הדדית ולעיתים נכפו כחלק ממהלכים דיפלומטיים או צבאיים.

מלכי אגדר

מלכים מהתקופות המוקדמות

• הרלד אגדרקינג
• ויקר
• קיסה
• המלך ביירין

מלכי אגדר: 790–987

• הרלד גרנראוד אביו של אוסה
• אוסה, אביו של חלפדן השחור
• הלפדן השחור
• טיוב העשיר
• הרלד גודרדסון גרנסקה

ההיסטוריוגרפיה של סקנדינביה בתקופת הברזל מתאפיינת בפער תיעודי של מספר מאות שנים המקדים את עידן הוויקינגים. המקור הכתוב המרכזי מתקופה זו הוא החיבור "גרמאניה" של ההיסטוריון הרומי טקיטוס, המציין את קבוצת הסויונים (Suiones) – בני העמים השוכנים כיום בשטחי שוודיה ונורווגיה. לפי טקיטוס, הסויונים היו מחולקים לישויות פוליטיות ("ציוויטאטס", Civitates) לאורך חופי חצי האי סקנדינביה, והצטיינו בצי ספינות ייחודי בעל מבנה מובחן. ספינות אלו לא עשו שימוש במפרשים, אך דמו במאפייניהן האחרים לספינות הוויקינגים המאוחרות יותר.

התיעוד ההיסטורי מצביע על כך שישויות אלו הפליגו סביב חופי סקנדינביה והגיעו עד לאזורי הקוטב הצפוני. מהמקורות הלטיניים עולה כי בתקופת הברזל אוכלסו השטחים המוכרים כיום כשוודיה וכנורווגיה באותה קבוצה אתנית (הסויונים). נורווגיה של אותה עת הייתה מחולקת לממלכות קטנות ואזוריות, אשר אחת הבולטות שבהן הייתה ממלכת אגדר (Agder).

גאוגרפיה

מחוז אגדר משתרע על פני הקצה הדרומי ביותר של נורווגיה, ומקומו הגאוגרפי מעניק לו אופי ייחודי המשלב רצועת חוף מפורצת ואזורי פנים הרריים. הנקודה היבשתית הדרומית ביותר במדינה, כף לינדסנס (Lindesnes), שוכנת בתחומי המחוז, כמו גם האי פיסן (Pysen) המהווה את הנקודה הדרומית ביותר בנורווגיה כולה. הטופוגרפיה של האזור מתאפיינת בניגוד חריף בין רצועת החוף המפורצת, הכוללת עשרות פיורדים ואיים קטנים הנהנים מאקלים נוח יחסית בהשפעת זרם הגולף, לבין צפון המחוז המאופיין באזורים הרריים ומיוערים דלילי אוכלוסין. הבדלים אלו משפיעים ישירות על פריסת התושבים, כאשר כ-85% מאוכלוסיית המחוז מרוכזת לאורך רצועת החוף, בה שוכנות גם הערים המרכזיות.

ערים

באגדר יש 25 ערים.

	מס' עיר	שם	נוצר	מחוז לשעבר
1	4201	ריזור	1 בינואר 2020	מזרח אגדר
2	4202	גרימסטאד	1 בינואר 2020
3	4203	ארנדל	1 בינואר 2020
4	4204	קריסטיאנסאנד	1 בינואר 2020	מערב אגדר
5	4205	לינדסנס	1 בינואר 2020
6	4206	פארסונד	1 בינואר 2020
7	4207	פלפקפיורד	1 בינואר 2020
8	4211	ג'רסטאד	1 בינואר 2020	מזרח אגדר
9	4212	וגורשי	1 בינואר 2020
10	4213	טוודסטרנד	1 בינואר 2020
11	4214	פרולנד	1 בינואר 2020
12	4215	לילאנד	1 בינואר 2020
13	4216	בירקנס	1 בינואר 2020
14	4217	אמלי	1 בינואר 2020
15	4218	איבלנד	1 בינואר 2020
16	4219	איוביה והורנס	1 בינואר 2020
17	4220	בייגלנד	1 בינואר 2020
18	4221	עמק	1 בינואר 2020
19	4222	בייקל	1 בינואר 2020
20	4223	ונסלה	1 בינואר 2020	מערב אגדר
21	4224	אוסרל	1 בינואר 2020
22	4225	לינגדאל	1 בינואר 2020
23	4226	היג'בסטד	1 בינואר 2020
24	4227	קווינסדל	1 בינואר 2020
25	4228	סירדל	1 בינואר 2020

כלכלה

מבחינה כלכלית, אגדר מהווה כוח יצוא תעשייתי מוביל בנורווגיה, ומכלול ענפי המסחר שבו מבוסס על שילוב בין מסורת ימית ארוכת שנים לבין טכנולוגיה מודרנית ומשאבי טבע. המחוז מארח ריכוז גבוה של תעשיות מתקדמות, ובראשן תעשיית אספקה המקושרת למגזרי הנפט, הגז והספנות, לצד מפעלים גלובליים גדולים לייצור חומרים מתקדמים כמו סיליקון ואלומיניום. בעשורים האחרונים ממצב עצמו האזור כמרכז לפיתוח אנרגיה ירוקה, לרבות טכנולוגיית סוללות, הפקת מימן ואנרגיית רוח בלב ים, תוך הישענות על אנרגיה הידרואלקטרית נקייה ומחקר אקדמי. לצד אופיו התעשייתי, עיקר המועסקים במחוז עובדים במגזרי השירותים, הבריאות, הבנייה והחינוך, לצד ענף תיירות מפותח הנשען על מעמדו של האזור כמוקד נופש קיצי מוביל.

ראו גם

• מערב אגדר
• מזרח אגדר
• טרגדה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אגדר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אגדר (בנורווגית)

• אגדר, ברשת החברתית פייסבוק
• אגדר, סרטונים באתר Vimeo