אגדת בראשית
אגדת בראשית הוא מדרש אגדה על ספר בראשית.
שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקדמונים שציטטו ממנו הזכירוהו בשמות אחרים[1], וגם העתקים שלו שנמצאו בגניזת קהיר הכילו שמות אחרים[2]. בכתב יד מסוף המאה ה-15 מכונה המדרש "סדר אליהו רבה". הראשון הידוע לנו שכינה את החיבור "אגדת בראשית" היה רבי מנחם די לונזאנו שהדפיסו תחת שם זה בוונציה ב-1618, ומאז זהו כינויו הנפוץ.
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המדרש מחולק ל-28 פרשות, כאשר כל אחת כוללת דרשה על פסוק אחד מספר בראשית, על פסוק מהנביא ועל פסוק מספר תהילים. ייתכן שהחלוקה ל-28 פרשיות מבוססת על מנהג הקריאה בתורה הארצישראלי, שבו היו מסיימים את התורה אחת לשלוש שנים.
זמן, מקום מחבר ומקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אברהם בן הגר"א טען כי האמורא רב הוא מחבר המדרש[3]. אריה לייב גורדון הקדים עוד יותר את זמנו וייחסו לתנא רבי מאיר.
חוקרים מודרניים דחו את דעתם[4], וכיום מקובל שהמדרש חובר בימי הביניים. יום טוב ליפמן צונץ תיארך אותו למאה ה-12 לכל המוקדם; משה דוד הר[5] וטאוגלס סברו שהתחבר במאה ה-10. עזרא קהלני קבע, בעקבות טאוגלס ומחקר מקורי שהמדרש התחבר במאה ה-9 בדרום איטליה[6].
ביחס למקורותיו של המדרש, שלמה בובר טען שהדרשן התבסס בעיקר על מדרש תנחומא-בובר, ואילו קהלני טען שרוב הדרשות הן דרשות מקוריות.
מהדורות ופירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1618 הודפס בוונציה על־ידי רבי מנחם די לונזאנו, בתוך ספר "שתי ידות".
- 1802, ה'תקס"ב הודפס על־ידי רבי אברהם בן הגר"א.
- 1804, ה'תקס"ד הודפס בזולקווא.
- אהרן ילינק הדפיס את המדרש בווינה בשנת ה'תרי"ז, 1857, בתוך קובץ בית המדרש חלק ד.
- בשנת ה'תרי"ח (1858) הודפס בלבוב על־ידי רבי צבי הירש שפרלינג[7].
- פירוש אבי הנחל לרבי חיים פלאג'י.
- הרב חנוך זונדל בן יוסף מביאליסטוק הוציא מהדורה עם פירושיו עץ יוסף וענף יוסף בוורשה בשנת ה'תרל"ו, 1876.
- רבי שלמה בובר הוציא מהדורה מכתב־יד עם מבוא נרחב, קראקא ה'תרס"ג (1903).
- עידן דשא הוציא מהדורה מתוקנת על פי דפוס ראשון ועפ"י כתב־יד בתוך "ילקוט מדרשים" - חלק שביעי (צפת, תשע"ז), ומהדורה נוספת על־פי כתב־יד אחר בתוך ילקוט מדרשים - חלק שמיני (צפת, תשע"ט).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה בובר, מבוא לאגדת בראשית, קראקא, ה'תרס"ג.
- עזרא קהלני, אגדת בראשית: מבוא, הצעה למהדורה ביקורתית וענייני תוכן ומבנה, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ה'תשס"ד.
- אהרן לייב גורדון, חקירה על מחבר המדרש אגדת בראשית, הכרמל יב, ה'תרל"ד, עמ' 573–575.
- ענת רייזל, "אגדת בראשית", בלקסיקון מבוא למדרשים, עמ' 256; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. (מהדורה מוקדמת של הפרק באתר מחלקי המים)
- עזרא קהלני, מדרש אגדת בראשית, ירושלים: הוצאת האיגוד העולמי למדעי היהדות ורשות המחקר של מכללת הרצוג, תשפ"א, עמ' 750
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגדת בראשית, באתר ויקיטקסט
מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מהדורת מהר"ם די לונזאנו
- מהדורת רבי אברהם בן הגר"א, זענסבורג, תרכ"א, באתר היברובוקס
- מהדורת זולקווא ה'תקס"ד
- מהדורת יעלינעק, ה'תרי"ז
- עם פירוש עץ יוסף וענף יוסף
- מהדורת בובר, קראקא, ה'תרס"ג, באתר היברובוקס
על המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על אגדת בראשית בקטלוג הספרייה הלאומית
- יהודה דוד אייזנשטיין, אגדת בראשית, אוצר מדרשים כרך א, באתר "ספריא"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רבי יעקב סקילי ורבי אליהו די וידאש כינוהו "תנא דבי אליהו", על אף שקיים מדרש אחר בשם זה.
- ^ בקטע מסוים מהגניזה נקרא המדרש במקור "ילמדנו", אך הכותרת נמחקה ותוקנה ל"אגדת בראשית" בזמן לא ידוע.
- ^ על סמך הביטוי התלמודי "אגדתא דבי רב" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ו, עמוד ב'; ספר הזוהר, חלק ג', דף ל"ז, עמוד א' ועוד).
- ^ ראו בובר, מבוא לאגדת בראשית, ועוד
- ^ בערך "אגדת בראשית" באנציקלופדיה יודאיקה
- ^ עזרא קהלני, אגדת בראשית: מבוא, הצעה למהדורה ביקורתית וענייני תוכן ומבנה, עמוד 115 ואילך
- ^ צבי הירש שפרלינג, באתר VIAF
בקרת זהויות  |
|
|---|