אגדת בראשית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אגדת בראשית הוא מדרש אגדה על ספר בראשית.

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקדמונים שציטטו ממנו הזכירוהו בשמות אחרים[1], וגם העתקים שלו שנמצאו בגניזת קהיר הכילו שמות אחרים[2]. בכתב יד מסוף המאה ה-15 מכונה המדרש "סדר אליהו רבה". הראשון הידוע לנו שכינה את החיבור "אגדת בראשית" היה רבי מנחם די לונזאנו שהדפיסו תחת שם זה בוונציה ב-1618, ומאז זהו כינויו הנפוץ.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרש מחולק ל-28 פרשות, כאשר כל אחת כוללת דרשה על פסוק אחד מספר בראשית, על פסוק מהנביא ועל פסוק מספר תהילים. ייתכן שהחלוקה ל-28 פרשיות מבוססת על מנהג הקריאה בתורה הארצישראלי, שבו היו מסיימים את התורה אחת לשלוש שנים.

זמן, מקום מחבר ומקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם בן הגר"א טען כי האמורא רב הוא מחבר המדרש[3]. אריה לייב גורדון הקדים עוד יותר את זמנו וייחסו לתנא רבי מאיר.

חוקרים מודרניים דחו את דעתם[4], וכיום מקובל שהמדרש חובר בימי הביניים. יום טוב ליפמן צונץ תיארך אותו למאה ה-12 לכל המוקדם; משה דוד הר[5] וטאוגלס סברו שהתחבר במאה ה-10. עזרא קהלני קבע, בעקבות טאוגלס ומחקר מקורי שהמדרש התחבר במאה ה-9 בדרום איטליה[6].

ביחס למקורותיו של המדרש, שלמה בובר טען שהדרשן התבסס בעיקר על מדרש תנחומא-בובר, ואילו קהלני טען שרוב הדרשות הן דרשות מקוריות.

מהדורות ופירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי יעקב סקילי ורבי אליהו די וידאש כינוהו "תנא דבי אליהו", על אף שקיים מדרש אחר בשם זה.
  2. ^ בקטע מסוים מהגניזה נקרא המדרש במקור "ילמדנו", אך הכותרת נמחקה ותוקנה ל"אגדת בראשית" בזמן לא ידוע.
  3. ^ על סמך הביטוי התלמודי "אגדתא דבי רב" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ו, עמוד ב'; ספר הזוהר, חלק ג', דף ל"ז, עמוד א' ועוד).
  4. ^ ראו בובר, מבוא לאגדת בראשית, ועוד
  5. ^ בערך "אגדת בראשית" באנציקלופדיה יודאיקה
  6. ^ עזרא קהלני, אגדת בראשית: מבוא, הצעה למהדורה ביקורתית וענייני תוכן ומבנה, עמוד 115 ואילך
  7. ^ צבי הירש שפרלינג‏, באתר VIAF