אגדת דשא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגדת דשא
קאבר אומנותי של הסינגל "אגדת דשא" בביצועו של אריק איינשטיין (יצא ביוני 2001). איור של מאיר אריאל
קאבר אומנותי של הסינגל "אגדת דשא" בביצועו של אריק איינשטיין (יצא ביוני 2001). איור של מאיר אריאל
שיר
יצא לאור 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
כתיבה מאיר אריאל עריכת הנתון בוויקינתונים
לחן שלום חנוך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אגדת דשא הוא פזמון שנכתב על ידי מאיר אריאל והולחן על ידי שלום חנוך. השיר הוא אחד השירים הראשונים שכתבו השניים יחד בקיבוץ משמרות לבקשת אחיו של חנוך. הוא ביקש שיר בסגנון "יצאנו אט" עבור חתונה של זוג מחברי הקיבוץ, ואכן המילים מתאימות גם ללחן של דוד זהבי.[1][2] אריאל היה בן 18 כשכתב את השיר[3] וחנוך בן 15.[4]

במקור, השיר הושר על ידי דני חנוך,[5] אך היה זה דודו אלהרר שהקליט את השיר לראשונה, בשנת 1972, בעיבודו של אלברט פיאמנטה. אחר כך זכה השיר לביצועים רבים, וישנן יותר מ-50 גרסאות מוקלטות לשיר.[6] בין הביצועים הידועים הם אלה של אושיק לוי, אריק איינשטיין וחנן יובל.

השיר המחורז כולל תשעה בתים, בנוסחתו הידועה. הזמר חנן יובל פרסם בתים נוספים שנכתבו לשיר.[3] עלילתו מתארת מפגש של בני חבורה הנחים על מדשאה לעת ערב ושרים בצוותא; ייתכן שהם צעירים וצעירות, מכרים ומיודעים, מאותה מסגרת חיים, לימודים, שירות ועבודה. האני השר מתאר שינה למחצה, בבית שמילותיו שונות בגרסאות המוקלטות השונות:

הבית החמישי מושר בדרך כלל כך:

”כיוון שתרדמה עלי נופלת
שוב אין אני מצליח לאתר
של מי היד אשר עלי זוחלת
ואת גופי הופכת לפסנתר.“

גרסה אחרת:
”כיוון שתרדמה עלי נופלת
שוב אין אני מצליח לנחש
של מי היד אשר עלי זוחלת
של מי הפה שבאוזני לוחש.“

הפזמון מסתיים בעזיבתה של המאהבת את הדשא והאני השר נותר בגפו.

השיר מנוגן לעיתים בימי מועד וזיכרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]