אגדת דשא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קאבר אומנותי של הסינגל "אגדת דשא" בביצועו של אריק איינשטיין (יצא ביוני 2001). איור של מאיר אריאל

אגדת דשא הוא פזמון שנכתב על ידי מאיר אריאל והולחן על ידי שלום חנוך. השיר הוא אחד השירים הראשונים שכתבו השניים יחד בקיבוץ משמרות לבקשתו של אחיו של חנוך. הוא ביקש שיר בסגנון "יצאנו אט" עבור חתונה של זוג מחברי הקיבוץ, ואכן המילים מתאימות גם ללחן של דוד זהבי.[1][2] אריאל היה בן 18 כשכתב את השיר[3] וחנוך בן 15.[4]

במקור, השיר הושר על ידי אחיו של חנוך, דני,[5] אך היה זה דודו אלהרר שהקליט את השיר לראשונה, בשנת 1972, בעיבודו של אלברט פיאמנטה. אחר כך זכה השיר לביצועים רבים, וישנן יותר מ-50 גרסאות מוקלטות לשיר.[6] בין הביצועים הידועים הם אלה של אושיק לוי, אריק איינשטיין וחנן יובל.

השיר המחורז כולל תשעה בתים, בנוסחתו הידועה. הזמר חנן יובל פרסם בתים נוספים שנכתבו לשיר.[3] נושא השיר הוא יחסי אהבה. עלילתו מתארת מפגש של בני חבורה הנחים על מדשאה לעת ערב ושרים בצוותא; ייתכן שהם צעירים וצעירות, מכרים ומיודעים, מאותה מסגרת חיים, לימודים, שירות ועבודה. האני השר מתאר שינה למחצה, בבית שמילותיו שונות בגרסאות המוקלטות השונות: הבית החמישי שמושר בדרך כלל כך:
"כיוון שתרדמה עלי נופלת
שוב אין אני מצליח לאתר
של מי היד אשר עלי זוחלת
ואת גופי הופכת לפסנתר. "

גרסה אחרת :
"כיוון שתרדמה עלי נופלת
שוב אין אני מצליח לנחש
של מי היד אשר עלי זוחלת
של מי הפה שבאוזני לוחש. "

הפזמון מסתיים בעזיבתה של בת הזוג את הדשא והאני השר נותר בגפו.
השיר מנוגן לעיתים בימי מועד וזיכרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]