אגדת הנשים הטובות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגדת הנשים הטובות
The Legend of Good Women
מידע כללי
מאת ג'פרי צ'וסר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית תיכונה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פואמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1387 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אגדת הנשים הטובות היא יצירתו של המשורר ג'פרי צ'וסר שנכתבה בשנים 13851386.

  • בפרולוג מדווח כי המחבר ננזף בידי אל האהבה והמלכה המשרתת אותו, על כך שבשירתו הקודמת אודות טרוילוס וקרסידה תיאר דמות של אשה בוגדנית. צ'וסר נתבע, אם כן, לחבר יצירה חדשה ובה מוצגות הנשים הטובות.
  • בחלק הראשון מסופר על קלאופטרה השביעית שבחרה לאבד את עצמה לדעת לאחר שגם מרקוס אנטוניוס אהובה עשה כן.
  • בחלק השני מסופר על תיסבי ששמה קץ לחייה כשנתברר לה שפירמוס אהובה התאבד כשסבר בטעות כי נטרפה היא על ידי לביאה.
  • בחלק השלישי מסופר על דידו, המלכה האגדית של קרתגו, שהתאבדה לנגד עיני בני עמה בשל אהבתה העזה לאיניאס שזנח אותה.
  • בחלק הרביעי מסופר על היפסיפיליי, מלכת האי למנוס, ועל מדיאה, בתו של מלך קולכיס, שסייעו ליאסון הארגונאוטי למצוא את גיזת הזהב.
  • בחלק החמישי מסופר על אונס לוקרציה, בת האצילים שנאנסה על ידי נסיך רומאי ואחר התאבדה.
  • בחלק השישי מסופר על אריאדנה, בתו של מינוס מלך כרתים, שסייעה לתסאוס להיחלץ מן הלבירינת.
  • בחלק השביעי מסופר על פילומלה, הנסיכה האתונאית שנאנסה על ידי בעלה של אחותה, וזה אף חתך את לשונה אחר המעשה.
  • בחלק השמיני מסופר על פיליס, הנסיכה מתראקיה שנעזבה על ידי בעלה ותלתה את עצמה על עץ.
  • בחלק התשיעי על היפרנסטרה, ששמרה אמונים לבעלה לעתיד והמרתה את פיו של אביה למענו.

יש הסוברים כי "אגדת הנשים הטובות" לא הושלמה. צ'וסר עצמו רומז על כך בדברי החרטה שמופיעים בסיפורי קנטרברי ומדווח אודות עבודתו על "25 נשים". גם בדברי הפתיחה ליצירה הוא מזכיר כי כוונתו ל-19 נשים ובהן: אסתר המלכה, פנלופה - אשתו של אודיסאוס, מרקיה - אשתו של מרקוס פורקיוס קאטו אוטיקנסיס, לוויניה – אשתו של איניאס, פוליסנה - אשתו של אכילס, לאודמיה – אשתו של פרוטסילוס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]