מקראת הזהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אגדת זהב)
מקראת הזהב
דף מתוך כתב-יד מאוייר של "מקראת הזהב"
דף מתוך כתב-יד מאוייר של "מקראת הזהב"
Legend of the Doubting Bakery Woman עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מאת יעקובוס דה ווראגין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פרוזה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1298 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקראת הזהב או אגדת זהב (Legenda aurea או Leggenda aurea, בהתאם) הוא שם אוסף מעשיות הגיוגרפי על חיי הקדושים של הכנסייה הקתולית. את הספר חיבר וערך הארכיבישוף של ג'נובה, יעקובוס דה וורג'ינה (Jacobus de Voragine 1230-1298)(אנ'), בשנת 1265 בקירוב, והוא זכה לתפוצה נרחבת בימי הביניים המאוחרים.

הספר דן בהסבר שמותיהם של הקדושים, תולדות חייהם, הנסים והגבורות שביצעו במשך חייהם, מותם, תאור המרטיריום של אלו שהוצאו להורג, והנסים שהם או שרידיהם ביצעו לאחר מותם. במקור נכללו בו 177 פרקים המסודרים לפי לוח השנה, ובו נקרא כל יום בלוח השנה על שמו של קדוש, ותוכנם סיפורי קדושים מעונים, ועיונים במשמעות דינים נוצריים שונים.

הספר כתוב בשפה לטינית פשוטה ויחסית קלה להבנה, תוכנו ההרפתקני ומלהיב וצורת הכתיבה מושכת. מסיבות אלו, הספר הפך לרב מכר לאורך ימי הביניים ואף לאחריו. יש הסבורים שתפוצתו הייתה אף גדולה מתפוצת התנ"ך באותה תקופה. במשך הזמן הורחב הספר בסיפורי קדושים נוספים, תורגם לשפות רבות, ועם המצאת הדפוס הודפס במהרה במהדורות רבות.

הספר אמנם מושך לקריאה עקב סיפורי המעשים וההרפתקאות, אך מאידך גיסא, ההסברים לשמות הקדושים ולמעשיהם, לא תמיד מתיישבים עם הידוע עליהם במחקר. לדוגמה - הוא מפרש את שמה של קתרינה הקדושה כמורכב משתי מילים catha שפירושו "הכל" ו- ruine שפירושו "הריסות" כי הקדושה של קתרינה מסוגלת להרוס את כל ארמונותיו של השטן. להסבר זה אין, כמובן, שום קשר עם המציאות. רוב התיאורים ההיסטוריים אינם נסמכים על מקורות מהימנים כל שהם, ולגבי חלק מהקדושים, אין שום הוכחה שאכן היו קיימים. רק במאה ה-16 הכירו כי אין לספר זה ערך היסטורי רב ושהוא בעיקר ספר אגדות.

למרות זאת, לספר יש חשיבות גדולה עקב השפעתו העצומה על תולדות האומנות וחקר הקדושים וכן בתחום חוקרי ספרות ימי הביניים. לדוגמה, פרסקות וציורים רבים של ימי הביניים מתארים אירועים שלולא מקראת הזהב לא ניתן היה לדעת מה מתואר בהם, ומי הקדושים המופיעים בהם. לדוגמה - בעקבות הספר אנו יודעים שקדושה המחזיקה גלגל שיניים (לעיתים שבור) בידיה, היא קתרינה הקדושה. המחבר שאב את מקורותיו מסופרים אחרים של ימי הביניים שכתבו תולדות קדושים ומרטירים, מהמיתולוגיה היוונית (למשל, הוא מתאר את יהודה איש קריות כרוצח אביו ונושא את אמו לאישה - כמו אדיפוס) וגם מדמיונו הפורה.

שמו הלטיני של הספר הוא Legenda aurea. אפשר לתרגם את המילה Legenda גם כ"מקראה" וגם כ"אגדה". אמנם במקורות מסוימים מתורגם בטעות שמו של הספר לאגדת הזהב, אך במקרה הזה התרגום הנכון הוא "מקראה" היות שהספר עסק, בעיני הקוראים של ימי הביניים, באירועים אמיתיים שאכן התרחשו וחובה להכיר אותם, ולא בסיפורי אגדות שנועדו רק לשעשע.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קטעים מתוך Legenda Aurea (אגדת הזהב), הוצאת האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשכ"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]