אגדת קולובראט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגדת קולובראט
Легенда о Коловрате
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על אירועים אמיתיים
בימוי איוואן שורחובצקי
דז'אניק פאיזייב
הופק בידי ז'אניק פאיזייב
רפאל מינסבקיאן
פאבל סטפאנוב
אלכסנדר בונדארב
תסריט סרגיי יודאקוב
דמיטרי פלצב
יבגני ראיבסקי
דמיטרי ראיבסקי
שחקנים ראשיים איליה מלאקוב
אלכסיי סרבריאקוב
פולינה צ'רנישובה
אלכסנדר צוי
אנדריי בורקובסקי
איגור סבוצ'קין
יוליה חלינינה
אלכסנדר אילין הבן
טימופיי טריבונצב
ויקטור פרוסקורין
ולריה שקיראנדו
מוזיקה סרג' טנקיאן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום מקסים אוסדצ'י עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה איוואן הפקות
KIT
חברה מפיצה סנטרל פרטנרשיפ
VGTRK
הקרנת בכורה 30 בנובמבר 2017
משך הקרנה 117 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה היסטורית
תקציב 360,000,000 מיליון רובלים
הכנסות 606,091,941 מיליון רובלים[1][2] (19.1.2018)
הכנסות באתר מוג'ו furious18
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"אגדת קולובראט" (ברוסית: Легенда о Коловрате) הוא סרט רוסידרמה היסטורית המגוללת את קרב ההגנה על ריאזאן שהוביל יבפאטי קולובראט ב-21 בדצמבר 1237 נגד המצור על העיר שהוטל על ידי הכוחות המונגולים בראשות באטו חאן.

המאה ה-13. רוס הרוסה וחרבה ונמצאת בסכנת קריסה, בעודה נרמסת תחת מגפי אורדת הזהב וכוחות הצבא של החאן. דם מציף את הערים והאדמות הרוסיות בעוד הפולשים אינם נתקלים בהתנגדות רצינית. רק לוחם אחד מאתגר אותם. אביר ריאזאן, יבפאטי קולובראט עומד בראש צבא של לוחמים אמיצים הנחושים לנקום למען מולדתם. האומץ של קולובראט ידהים אפילו את מפקד הכוחות המונגולים, באטו חאן ושמו של קולובראט יישאר לעד בזיכרון העם הרוסי כלוחם שהפך לאגדה.

הסרט הופק במימון מקרן הקולנוע הרוסי ובשיתוף פעולה עם VGTRK וערוץ הטלוויזיה רוסיה-1.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפלישה המונגולית לאירופה

בסתיו 1237, בעיצומה של הפלישה המונגולית לאירופה תקפו כוחות המונגולים את דוכסות ריאזאן והנחילו מפלה לחיל החלוץ של צבא ריאזאן. ב-11 בדצמבר הצבא המונגולי שם מצור על בירת הדוכסות, העיר ריאזאן, אולם המגינים הצליחו להדוף את ההתקפות. מכונות המצור, שהביאו המונגולים, פרצו את חומות העיר ביום 21 בדצמבר. במהלך 6 ימי קרבות הרגו המונגולים את כל תושביה והחריבו את העיר לחלוטין. ההרס היה גדול כל כך עד שבנייתה מחדש של העיר ריאזאן בוצעה באתר חדש, במרחק 55 קילומטרים מהמיקום הקודם - העיר ההרוסה מעולם לא שוקמה. הכוח המונגולי, שסיים את כיבוש ריאזאן, המשיך לשטחה של נסיכות ולדימיר. הסרט מגולל את קורות האירועים שלאחר כיבוש ריאזאן כשבאפילוג הסרט מוצג הקרב על הקרח, 5 שנים לאחר מכן.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-13. עברו כמעט מאה שנים מאז שהתפצלה רוסיה לנסיכויות נפרדת, שנמצאות כל הזמן במלחמה זו עם זו. קולובראט קיבל את תוארו כלוחם אמיץ בשנת 1223, כאשר בקרב על הקלקה התרחש והמונגולים מדרום נכנסו לראשונה לאדמות הנסיכויות הרוסיות. ואז, כאשר הותקף במארב מונגולי, יבפאטי הצעיר נפצע קשה וסבל מאובדן זיכרון קצר.

בשנת 1237, הצבא המונגולי, בראשות נכדו של ג'ינגיס חאן, חאן באטו, התקרב שוב לנסיכויות הרוסיות, ממזרח. כאשר נודע לנסיכות ריאזאן על התקרבות צבאו, מנהל העבודה של הנסיך יבפאטי קולובראט נשלח לפגוש את צבה האורדה יחד עם הנסיך פיודור לנהל משא ומתן. אך זה לא הצליח. פיודור נהרג על ידי המונגולים, אך יבפאטי קולובראט וכמה חיילים אחרים הצליחו להימלט בקרב והרגו כמה מונגולים. כשהצליחו לחזור לריאזאן, העיר כבר נשרפה על ידי אנשיו של באטו. קולובראט מרכיב יחידת נוקמים ומציב משימה לעכב את הצבא המונגולי, בתקווה שהנסיכים הרוסים השכנים יוכלו לאסוף כוחות להתנגדות משותפת. אך עזרת השכנים לא מגיעה, אף על פי שקולובראט ולוחמיו הצליחו למשוך את כוחות כל הצבא המונגולי ולהרוג חיילים רבים בכמה פשיטות נועזות.

כתוצאה מכך, קולובראט וחבריו מחזיקים את ההגנה על גבעה מבוצרת ואפילו הורגים את המפקד המונגולי חוסטוברול. מרבית אנשי ריאזאן מתים בלחימה צמודה והשאר - תחת אש תותחים דמויי-קטפולטה. גם קולובראט מת. באטו חאן, המום ממה שרואה, מצווה לקבור אותו כגיבור, לאחר שבנה לו תל. רק הלוחם קרקון מצליח להימלט, לאחר שקולובראט פקד עליו לקחת את ילדי תושבי ריאזאן המתים לאורך הנהר למקום בטוח.

השנה היא 1242. חמש שנים אחרי ההישג של אנשיו של יבפאטי קולובראט, קרקון, כחלק מהצבא המאוחד של נסיכויות נובגורוד-ולדימיר, הולך לאגם פייפי כדי להילחם נגד האבירים הגרמנים. לפני הקרב, החיילים מעוררים את עצמם בזיכרונות מהישגם של קולובראט וחבריו.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
איליה מלאקוב יבפאטי קולובראט לוחם מריאזאן
דוד מלקוניאן יבפאטי קולובראט הצעיר
אלכסנדר צוי באטו חאן מפקד הצבא המונגולי
אלכסיי סרבריאקוב יורי איגורייביץ', נסיך ריאזאן שליט נסיכות ריאזאן
פולינה צ'רנישובה נסטיה אהובתו של קולובראט
דינה פנטוביץ' נסטיה הצעירה
אלכסנדר אילין הבן קרקון
איגור סובצ'קין רטמיר
יוליה חלינינה לאדה

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור שלנו הוא על כך, שכל אדם יכול להפוך לגיבור, אם הוא מאמין בכך.

ז'אניק פאיזייב, ממפיקי הסרט

כבר מתחילת העבודה על ההפקה, המפיקים החליטו שלא לבנות אתר צילומים שלם של מבנים מתקופת המאה ה-13 אלא לייצרם בעבודת אפקטים ממוחשבים.[3] הסרט היה לסרט הראשון של איוואן שרוחובצקי כבמאי.[4]

מרבית הצילומים נערכו באולפנים במוסקבה, עם צילומי חוץ במחוז מוסקבה ובחצי האי קרים.

פוסט פרודקשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

על עבודת הפוסט פרודקשן עמלה חברת האפקטים הוויזואליים Main Road Post, שגם עבדה על האפקטים עבור הסרטים "משיכה", "דואליסט", "רוח רפאים" ו"סטלינגרד".

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגדת קולובראט: פסקול הסרט
עטיפת הפסקול
עטיפת הפסקול
פסקול מאת סרג' טנקיאן
יצא לאור 2017
סוגה פסקול, EDM
אורך 01:17:31

פסקול הסרט הולחן על ידי המלחין ממוצא ארמני סרג' טנקיאן.[5][6][7][8] שיר הנושא של הסרט הוא השיר "A Fine Morning To Die" בביצועם של קטיה איוואנצ'יקובה מלהקת איווה הבלארוסית וסרג' טנקיאן[9]

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Intro
  2. Ambush
  3. Horde Patrol
  4. The Prince
  5. The Family
  6. Nastya
  7. The Horde Is Here
  8. Into The Wilderness
  9. Mongolian Camp
  10. Warn Our People
  11. To Arms!
  12. Fedor’s Last Stand
  13. You Should Prey
  14. Is Gone
  15. Nastya’s Whistle
  16. The Horde Returns
  17. Herb Potion
  18. Holy Mother
  19. There’s No Blood
  20. Woodland Spirits
  21. Confusion
  22. Uragsha
  23. Bear Attack
  24. The Children
  25. Are They Really Ours?
  26. Prepare For Battle
  27. Battle Cry
  28. Hold The Line
  29. Come Kill Us
  30. Sail
  31. Death of Kolovrat
  32. Shoulder to Shoulder
  33. Kolovrat Theme

שיווק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הופץ במדינות המערב בשם Furious ("זועם" באנגלית).[10] הסרט הוקרן בפני נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בקרמלין, שציין כי הסרט מעביר תחושות מרגשות מאוד.[11]

תקציב והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נעשה בתקציב של 360 מיליון רובלים וזכה להצלחה רבה בקופות, כאשר ביום הקרנתו בלבד הכניס מעל ל-30 מיליון רובלים, ו-261 מיליון בסוף השבוע הראשון להקרנתו. הכנסותיו הכוללות של הסרט נאמדות ב-606 מיליון רובלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]