אגודה עות'מאנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אגודה עות'מאנית היא תאגיד המורכב מקבוצה של בני-אדם או תאגידים אחרים אשר חברו יחד, בהגדרה, למען מטרות ציבוריות ולטובת ציבור נהנים רחב, משתמשות בכספי ציבור ומקבלת הטבות ממדינת ישראל[1].

אגודה עות'מאנית מתנהלת על פי הוראותיו של החוק העות'מאני על האגודות משנת 1909. החוק לא עודכן מאז, להבדיל מחוקים העוסקים בעמותות או גופים ציבוריים אחרים, וחריג בכך שאינו כולל הוראות חוק המאפשרות פיקוח ואכיפה, ואף לא רישום מסודר של כלל האגודות העות'מאניות הקיימות[1].

נכון לשנת 2017 פעלו בישראל יותר מ-10,000 אגודות עות'מאניות, אולם מספרן המדויק אינו ידוע למדינה. חלק מאגודות אלו הן ארגונים מרכזיים במשק הישראלי. תחומי הפעילות המרכזיים של אגודות עות'מאניות עם ארגוני עובדים, ארגוני מעבידים וקופות חולים[1].

מעמד חוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודה עות'מאנית מתנהלת על פי הוראותיו של החוק העות'מאני על האגודות משנת 1909 שמקורו צרפתי.

אגודות עות'מאנית המשיכו להיווסד גם בתקופת המנדט ולאחר הקמת המדינה עד שחוקק חוק העמותות. ממועד כניסתו לתוקף של חוק העמותות, באפריל 1981, לא ניתן היה להקים אגודות עות'מאניות חדשות, אולם המחוקק אִפשר את המשך פעילותן של האגודות הקיימות[2].

בפסק דין תקדימי שניתן ביולי 2018 הורה בית המשפט המחוזי - מרכז על הפיכת האגודה העות'מאנית פועלי אגודת ישראל לעמותה, כמענה לאי-סדרים בהתנהלות האגודה[3].

הבדלים בדין לעומת עמותות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק העמותות אינו חל על אגודה עות'מאנית והחוק העות'מאני משנת 1909 אינו כולל הוראות בדבר חובות דיווח, שקיפות וסמכויות פיקוח, ובין השאר לא חייבת אגודה עות'מאנית לציין ליד שמה שהיא אגודה מסוג זה, בניגוד לעמותות. בנוסף, לגבי אגודות עות'מאניות משרד הפנים לא מקיים פעילות קבועה של פיקוח וריכוז מידע, והן אינן מחויבות בביקורת פנימית על פי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992[1].

בנוסף, בניגוד לעמותה רגילה, גוף המוגדר כאגודה עות'מאנית יכול לקבל אישור לניכוי מס הכנסה עקב תרומה לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה גם ללא כל אישור על "ניהול תקין".

המאפיינים הייחודיים של האגודות העות'מאניות נבחנו לעומק בדו"ח מבקר המדינה משנת 2017, שהעלה חששות שונים בעקבות העדר השקיפות והפיקוח של האגודות, ביניהם חשש למעילה במיליוני שקלים מקופת ההסתדרות הלאומית. החשש הוביל לחקירת משטרה במהלכה התגלתה מעילה של כ-13 מיליון שקלים מכספי האגודה, שבוצעה בשנים 2005-1998 על ידי בכירים בהסתדרות[4].

עוד הדגיש דו"ח המבקר שבעקבות חוסר המחויבות בביקורת פנימית, אין סמכות לנציב תלונות הציבור לבחון תלונות על אגודות עות'מאניות, או להוציא צו הגנה לחושפי שחיתויות בגופים אלו, ובמקרה של דיווח על שחיתות לכאורה, לא ניתן היה לבחון את השחיתות או להגן על המדווחת מפיטורים[1].

ניסיונות לשינוי הדין החל על אגודות עות'מאניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 עלתה "הצעת חוק האגודות העות'מאניות (רישום ופיקוח), התשע"ד-2014", שמטרתה להשוות את מעמדן של האגודות העותמאניות לאלו של עמותות וחברות לתועלת הציבור. בשנת 2017, פרסם מבקר המדינה ביקורת חמורה על משרד הפנים בנושא "כישלון הפיקוח על האגודות העות'מאניות" והמליץ לשנות את החוק[5]. לאחר פרסום המבקר הוגשו בשנת 2018 שתי הצעות חוק נוספות, אולם כמו קודמתן גם הן לא עברו קריאה טרומית[4]. בהנחיית שרת המשפטים איילת שקד ב-28 במאי 2018 פרסם משרד המשפטים קול קורא לדיון פתוח בנושא.[6]

גופים הפועלים בישראל במאה ה-21 כאגודה עות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2018 רשומות במדינת ישראל אלפי אגודות עות’מאניות.

בעבר לא פורסם רישום מסודר שלהן, אולם לאחר שהוגשה בקשת חופש מידע בשנת 2015, פרסמה היחידה הממשלתית לחופש המידע 10,473 גופים הרשומים בישראל כאגודות עות’מאניות בישראל. במקביל פורסמה הודעת המִנהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, כי "לא ידוע לנו למתי מעודכנת הרשימה ולא בוצעה בדיקת טיוב של הנתונים, לכן איננו יכולים לאשר את נכונותה. יתכן שחלק מהאגודות ברשימה אינן קיימות, נמחקו, נסגרו, הפכו לעמותות וכדומה"[4].

על הגופים הגדולים הפועלים בישראל במאה ה-21 כאגודה עות'מאנית, נמנים; לשכת עורכי הדין "עובדי התעשייה האווירית", ויצו, אוניברסיטת תל אביב, ההסתדרות, הסתדרות המורים, הסתדרות העובדים הלאומית, ההסתדרות הרפואית בישראל, התאחדות בוני הארץ, התאחדות התעשיינים בישראל, אגודת העיתונאים ירושלים, מגן דוד אדום ו"התאחדות המלונות בישראל".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.