אגודת התרבות היהודית "אלף" בבאקו
 |
ערך ללא מקורות | |
| ערך ללא מקורות | |
| פעילות | תחיית הזהות היהודית, הוראת עברית, הכנה לעלייה לישראל |
|---|---|
| תחום | ארגון תרבות וחינוך יהודי |
| מדינה |
ברית המועצות, אזרבייג'ן  |
| משרד ראשי |
באקו |
| מיקום מטה הארגון |
רחוב פטר מונטינה 127 (כיום רחוב ניזאמי), באקו,  |
| מקום פעילות | הקהילה היהודית האשכנזית בבאקו |
| מייסדים | יבגני (מאיר) סוחולוצקי, מרק מישנה, משה דבורקין, לב פוקס |
| חברים | כ־2,000 תלמידים עברו באולפן |
| יושב ראש |
יבגני (מאיר) סוחולוצקי (1989–1990) דוד שליאחובסקי (1990–1997) אולג רובינוב (1997–1999) |
| תקופת הפעילות |
תבנית:תאריך (פתיחת האולפן) תבנית:תאריך (רישום רשמי) – 1999 (רשמית) |
  | |
אגודת התרבות היהודית "אלף" בבאקו (ברוסית: Бакинское общество еврейской культуры «Алеф»; רשמית: "אגודת חובבי התרבות היהודית ליד ארמון התרבות ע"ש שאומיאן") הייתה אחד הארגונים היהודיים התרבותיים הראשונים שקיבלו רישום חוקי בברית המועצות בתקופת הפרסטרויקה. האגודה פעלה בבאקו (אזרבייג'ן הסובייטית, ובהמשך אזרבייג'ן העצמאית) והיוותה מרכז לתחיית הלאומיות היהודית, עם דגש על הוראת עברית (אולפן), תרבות יהודית והכנה מעשית לעלייה לישראל.
השם "אלף" (האות הראשונה באלפבית העברי) סימל התחלה חדשה ליהדות ברית המועצות. האגודה נחשבת למודל שחיקו מועדונים יהודיים דומים בערים רבות בברית המועצות בשנים 1988–1990.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רקע והקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד אמצע שנות ה-80, החיים היהודיים בבאקו הוגבלו למסורות משפחתיות ולחוגים מחתרתיים. המצב השתנה עם תחילת הפרסטרויקה. בשנת 1987 השיג הפעיל ולדימיר פרבר אישור לפתיחת קורסים לעברית במועדון עובדי הרכבת "אודרניק". היו אלו מהקורסים החוקיים הראשונים לעברית בברית המועצות, ומהם יצאו מייסדי "אלף" לעתיד: יבגני סוחולוצקי, מרק מישנה, משה דבורקין, לב פוקס ואחרים.
בנובמבר 1988, למרות המתיחות הפוליטית והעוצר בעקבות אירועי סומגאיט, נפתחו קורסים לשפות יהודיות (עברית, יידיש וטאטית/ג'והורי) בארמון התרבות "אזראלקטרומאש". בתחילת 1989 הגישה קבוצת היוזמה בראשות המהנדס יבגני (מאיר) סוחולוצקי בקשה לרישום רשמי.
מאבק לרישום ומיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקנון האגודה נוסח על בסיס תקנון "אגודת התרבות האזרית" כדי להקל על הרשויות, אך הפקידים דרשו להסיר סעיף שעסק ב"מאבק באנטישמיות". לאחר משא ומתן ממושך, האגודה נרשמה במאי 1989 תחת השם "אגודת חובבי התרבות היהודית", אך בציבור נודעה בשם "אלף".
האגודה קיבלה שני חדרים ברחוב פטר מונטינה 127 (כיום רחוב ניזאמי) במרכז באקו. המיקום, כ-50 מטרים ממשרד ה-OVIR (רשות ההגירה והוויזות), העניק לאגודה יתרון אסטרטגי במתן ייעוץ ועזרה למשפחות בתהליכי העלייה.
פעילות האגודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חינוך (אולפן)
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית הדגל הייתה האולפן. כ-2,000 איש עברו בקורסים, שנערכו בשלוש רמות: מתחילים ("אלף"), מתקדמים וקורס אינטנסיבי לעולים. סגל ההוראה הורכב מבוגרי הקורסים הראשונים של 1987.
ספרייה ומידע
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום הוקמה הספרייה היהודית הפתוחה הראשונה ברפובליקה, שהתבססה על ספרים שנשלחו מהוצאת "ספריית העלייה" בישראל. מרכז המידע, בראשות רומן גורביץ', סיפק טפסי עלייה, חומרי הסברה של הסוכנות היהודית וייעוץ בנושאי אשרות.
תרבות והוצאה לאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]האגודה הוציאה לאור כתב עת בסאמיזדאט (הוצאה עצמית) בשם "אלף" (ולעיתים בשמות כמו "שלום-שולֶם-שולומי"). העלון כלל חדשות מישראל, שיעורי עברית ומתכונים. כמו כן פעלו:
- **תיאטרון:** בניהולו של דוד קטריך.
- **קבוצת "זיכרון":** יוזמת התנדבות לניקוי ושיקום בתי עלמין יהודיים ישנים (בהובלת לב פוקס ולינה ניזקר).
- **מועדון נוער:** ("צ'בורשקי") לפעילות חברתית ודיסקוטקים.
אירועים מרכזיים וסיום הפעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נציגי "אלף" השתתפו בוועידת הקהילות היהודיות בריגה (1989), ויבגני סוחולוצקי נבחר להנהלת "הוועד היהודי הסובייטי" (Vaad) כנציג אזרבייג'ן. האגודה ניהלה מאבק מתוקשר נגד העיתון "באקינסקי ראבוצ'י" שפרסם מאמר אנטי-ציוני, והצליחה להשיג פרסום הכחשה רשמי.
ינואר השחור והעלייה הגדולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 1990, בעת כניסת הצבא הסובייטי לבאקו ("ינואר השחור"), הפיצה האגודה רשימות פינוי וסייעה לקהילה על רקע שמועות על חילוץ אווירי. האירועים האיצו את גל העלייה, ובשנת 1990 לבדה עזבו את באקו יותר מ-7,000 יהודים.
דעיכה ופירוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד סוף שנת 1990, רוב המייסדים והפעילים המרכזיים עלו לישראל. הפעילות נמשכה בהיקף מצומצם תחת הנהגתו של דוד שליאחובסקי, כשהמוקד עבר מ"מועדון עלייה" לפעילות תרבותית לנוער ולקשישים שנשארו בעיר. עם כניסתם של ארגונים בינלאומיים כמו הג'וינט והסוכנות היהודית באמצע שנות ה-90, פעילות "אלף" דעכה. הארגון פורק רשמית בשנת 1999.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]"אלף" נחשב לארגון החלוץ של התחייה היהודית באזרבייג'ן המודרנית. בוגרי האולפנים ופעילי האגודה היוו את הגרעין המייסד של קהילות יוצאי באקו בערים שונות בישראל, בהן אשדוד, קריית גת וחיפה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמר על מועדון "אלף" באתר OurBaku (ברוסית)