אגודת שטוקה

אגודת האמנים הפולנים "שטוקה" (בפולנית: Towarzystwo Artystów Polskich "Sztuka") הייתה אגודה של אמנים חזותיים פולנים בולטים בתחילת המאה ה-20. האגודה נוסדה בשנת 1897 בקרקוב, ומטרתה העיקרית הייתה לאשר מחדש את חשיבותה ואופייה הייחודי של האמנות הפולנית בתקופה שבה פולין לא התקיימה כמדינה ריבונית.^[1]

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשראה המיידית להקמת האגודה הגיעה מתערוכת האמנות פורצת הדרך שנחנכה ב-27 במאי 1897 בסוקינניצה בכיכר המרכזית של קרקוב. בתערוכה הציגו ציירים מודרניסטים פולנים, והיו תערוכות נפרדות לציור ופיסול. באירוע ביקרו כ-6,000 אורחים והיא הייתה הצלחה גדולה. הפגישה הראשונה של אגודת שטוקה התקיימה ב-27 באוקטובר 1897.^[2] בין המייסדים היו דור אקדמאים מבית הספר לאמנויות יפות שהשתתפו בתערוכה, כולל רקטורים עתידיים של האקדמיה: ליאון ויצ'ולקובסקי, תאודור אקסנטוביץ', יאצק מלצ'בסקי, יוזף מהופר. כמו גם האמנים יוזף חלמונסקי, יוליאן פלאט,קז'ימייז סיחולסקי, אנטוני פיוטרובסקי,קונסטנטי לאשצ'קה, יאן רובצ'ק, ארווין אלסטר, יאן סטניסלבסקי, קז'ימייז' סטברובסקי, סטניסלב מסלובסקי, ולודז'ימייז' טטמאייר, גוסטב גוזדצקי, אברהם נוימן, וסטניסלב ויספיאנסקי.^[3]

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסופיה האמנותית של שטוקה הייתה לא הומוגנית – האגודה הקיפה את כל ההיבטים של תנועת פולין הצעירה(אנ'), כולל הנאו-רומנטיקה, סימבוליזם, אימפרסיוניזם ואר נובו. את הפיסול ייצגו בשטוקה קסאורי דניקובסקי, בולסלאב ביגאס, קונסטנטי לאשצ'קה וצלאב שימנובסקי. זו הייתה שעתם היפה של המודרניסטים הפולנים, כתבה ההיסטוריונית מריה פופרצ'קה, משום שהמגמות הרווחות באמנות האירופית באותה תקופה (אדוורד מונק, יוהאן אוגוסט סטרינדברג) התיישרו לחלוטין עם פסימיות קיצונית של הפולנים תחת השלטון הזר.^[1]

החברות בחברה נשמרה בחוזקה על מנת להגן על זהותה. הדבר היה חשוב במיוחד בהתחשב בכך שהאמנים הפולנים נאלצו להציג מחוץ לארצם תחת דגל הכובשים של פולין עצמה. למשל, כאשר התערוכה הבינלאומית נערכה במינכן בשנת 1892 בחרו הציירים ליצור קבוצה פולנית נפרדת, מעשה אותו כינה נציג הצאר הרוסי בוורשה בשם "פרובוקציה פוליטית" במחאתו הרשמית. כתוצאה מכך, בשנת 1900 הוכרחו הציירים הפולנים בפולין הכבושה להציג רק עם הרוסים מרוסיה.^[4]

אגודת שטוקה שרדה את שתי מלחמות עולם. עם הזמן הצטרפו אמנים בולטים רבים אחרים כמו אולגה בוזננסקה ויוזף פאנקייביץ'. תפקידה החל להצטמצם בתקופה שבין מלחמות העולם. האגודה ספגה גם ביקורת על היותה בלעדית מדי והאשימו אותה באידיאלים לאומניים. עם זאת, היא נסגרה רק תחת השלטון הסטליניסטי, בשנת 1950.^[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² Irena Kossowska, Out Looking In: Early Modern Polish Art, 1890–1918 by Jan Cavanaugh, Nineteenth-Century Art Worldwide 1, 2002
^ "Report of the Committee of the Association of Polish Artists "Sztuka" for the year 1898" (ארכיון)
^ Anna Brzyski, Partisan Canons, Duke University Press, 2007-10-08, ISBN 978-0-8223-4085-0. (באנגלית)
^ Michelle Facos (2011). Individualism and collectivism. Introduction to 19th Century Art. Taylor & Francis. pp. 396–397
^ Marek Bartelik, Early Polish Modern Art: Unity in Multiplicity, Manchester University Press, 2005-12-02, ISBN 978-0-7190-6352-7. (באנגלית)

[:0-1] ¹ ² Irena Kossowska, Out Looking In: Early Modern Polish Art, 1890–1918 by Jan Cavanaugh, Nineteenth-Century Art Worldwide 1, 2002

[2] "Report of the Committee of the Association of Polish Artists "Sztuka" for the year 1898" (ארכיון)

[3] Anna Brzyski, Partisan Canons, Duke University Press, 2007-10-08, ISBN 978-0-8223-4085-0. (באנגלית)

[4] Michelle Facos (2011). Individualism and collectivism. Introduction to 19th Century Art. Taylor & Francis. pp. 396–397

[5] Marek Bartelik, Early Polish Modern Art: Unity in Multiplicity, Manchester University Press, 2005-12-02, ISBN 978-0-7190-6352-7. (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]