אגוסטה וסטלנד AW109
| מסוק AW109 שירות חיל האוויר המלכותי של ניו זילנד | |||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מסוק תובלה, חיפוש והצלה | ||||||||||
| מדינת מקור |
איטליה | ||||||||||
| פיתוח |
אגוסטה וסטלנד | ||||||||||
| יצרן |
לאונרדו | ||||||||||
| טיסת בכורה | 9 באוקטובר 1987 | ||||||||||
| תקופת שירות | 1999–הווה (כ־27 שנים) | ||||||||||
| צוות | 3–4 | ||||||||||
| יחידות שיוצרו |
636 | ||||||||||
| מפעיל ראשי |
הצי המלכותי הבריטי הצי האיטלקי חיל האוויר המלכותי הדני | ||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| תרשים | |||||||||||
|
| |||||||||||
אגוסטה וסטלנד AW109 (באנגלית: AgustaWestland AW109) הוא מסוק רב-תכליתי ודו-מנועי קל, שפותח על ידי חברת אגוסטה האיטלקית (בשם הראשוני "A109") ומיוצר כיום על ידי חברת לאונרדו.
המסוק מיוצר מאז 1975 ונמצא בשירות נרחב במספר דגמים ושימושים ברחבי העולם; בהם בחילוץ, תובלה והסקה צבאית, סיור, ומשטרה. עם למעלה מ-630 מסוקים מכל הדגמים בשימוש בכ-26 מדינות, ה-AW109 נחשב לאחד המסוקים הנפוצים בשימוש כיום.
פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתוח ה-A109 החל בסוף שנות ה-60, כאשר אגוסטה תכננה תחילה מסוק חד-מנועי לפעילות מסחרית, ב-1969 שונה העיצוב בהתאם לצורכי השוק עם הכנסת שני מנועי טורבו-ואל Allison 250-C14. האב-טיפוס הראשון ערך את טיסת הבכורה שלו ב-4 באוגוסט 1971, מה שסימן את תחילת יצורו של קו מסוקים מוצלח[1]. לאחר שלב ניסויי טיסה ממושך, שכלל פתרון בעיות של חוסר יציבות דינמית, ה-A109 קיבל אישור רשות התעופה הפדרלית (FAA) טיסה ב-1 ביוני 1975. ההזמנות המסחריות החלו ב-1976, כאשר המסוק הציע מספר יתרונות על פני מתחרים כמו הבל 206, כולל מהירות גבוהה יותר, גמישות, יתירות של שני מנועים, וקיבולת נוסעים מוגדלת.
על בסיס ה-AW109 פותח ה־AW119 "קואלה" החד-מנועי, הנמצא בין היתר גם בשירות חיל האוויר הישראלי.
דגמים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]

- A109A סימן II: כלל תא נוסעים מורחב (1981).
- A109C: דגם אזרחי בעל שמונה מקומות ישיבה וזוג מנועי אליסון 250-C20R-1.
- MH-68A סטינגריי: דגם בשירות משמר החופים של ארצות הברית בין 2000 ל-2008, עת הוחלפו ב־HH-65 דולפין.
- A109K2: בעל מנועי טורבומקה אריאל 1K1 משודרגים (1991).
- A109E פאוור: בעל מנועי פראט & וויטני PW206 (1996).
- AW109S גרנד: גרסה מוגדלת (2006).
- AW109 טרקט: מצויד בגלשי נחיתה, מנועי פראט & וויטני PW207C, ובקרת מנוע דיגיטלית מלאה (FADEC) (2014).
מפעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
איטליה
אינדונזיה
אלבניה
אלג'יריה
אנגולה
ארצות הברית
אקוודור
בנגלדש
בולגריה
דרום אפריקה
טורקמניסטן
יפן
מצרים
ניו זילנד
פורטוגל
פיליפינים
מקסיקו
נורווגיה
ניגריה
סלובניה
פרו
צ'ילה
שוודיה
מפעילות לשעבר
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צוות: 1 או 2
- תכולה: 6-7 נוסעים
- אורך: 11.44 מטר
- גובה: 3.50 מטר
- קוטר רוטור ראשי: 11.00 מטרים (36.09 רגל)
- משקל ריק: 1,590 קילוגרם (3,510 ליברות)
- משקל המראה מקסימלי: 2,850 קילוגרם (6,280 ליברות)
- הנעה: 2 × טורבו-ציר פראט אנד ויטני PW200 560 כוח סוס כל אחד
- מהירות מרבית מותרת: 168 קשר (311 קמ"ש)
- מהירות שיוט: 154 קשר (285 קמ"ש)
- טווח: 932 ק"מ
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מסוקי EH-101 בשירות הצי האיטלקי באתר Key.Aero.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ AgustaWestland AW109 first flight, European Airshows