אגוסטין הראשון, קיסר מקסיקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגוסטין I
Agustín I
דיוקן מעת המלוכה
דיוקן מעת המלוכה
לידה 23 בספטמבר 1783
ואיאדוליד, מלכות המשנה הספרדית Flag of Cross of Burgundy.svg
הוצאה להורג 19 ביולי 1824 (בגיל 40)
פדייה, טמאוליפס, הרפובליקה המקסיקנית מקסיקומקסיקו
שם מלא אַגוּסְטִין דֶּה אִיטוּרְבִּידֶה
מדינה האימפריה המקסיקנית הראשונה
מקום קבורה קתדרלת מקסיקו סיטי
דת נצרות קתולית
בת זוג אנה מריה ורטה
שושלת בית איטורבידה
אב José Joaquín de Iturbide עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Doña Maria Josefa de Arámburu y Carillo de Figueroa עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Sabina de Iturbide y Huarte
Ángel de Iturbide
Josefa de Iturbide y Huarte
Felipe de Iturbide y Huarte
Salvador de Iturbide y Huarte
Agustín Jerónimo de Iturbide y Huarte
Sister Margarita of Jesus
María de Jesús de Iturbide עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא העוצרות של מקסיקו
28 בספטמבר 182118 במאי 1822
(33 שבועות ויומיים)
→ המשרה הוקמה
המשרה בוטלה ←
קיסר מקסיקו
19 במאי 182219 במרץ 1823
(43 שבועות ו־4 ימים)
→ המשרה הוקמה
המשרה בוטלה, (מקסימיליאן הראשון מאוחר יותר) ←
שירות צבאי
מדינה מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ana María de México עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות מקסיקומקסיקו מקסיקו
תקופת הפעילות 18101823 (כ־13 שנים)
דרגה גנרל
חתימה
Agustín de Iturbide signature.svg

אַגוּסְטִין דֶּה אִיטוּרְבִּידֶהספרדית: Agustín de Iturbide;‏ 23 בספטמבר 178319 ביולי 1824) היה מצביא ומדינאי מקסיקני אשר שימש מפקד בכיר במהלך מלחמת העצמאות של מקסיקו ומאוחר יותר היה קיסר האימפריה המקסיקנית הראשונה, היחיד בהיסטוריה שנשא תואר זה מלבד מקסימיליאן הראשון במהלך המלחמה הפרנקו-מקסיקנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגוסטין דה איטורבידה נולד בואיאדוליד במלכות המשנה של ספרד החדשה (בשטחי מדינת מיצ'ואקאן המודרנית) וכמו צעירים רבים מהמעמד הגבוה באמריקה הלטינית של האימפריה הספרדית, איטורבידה נכנס לצבא המלוכה, והיה לקצין בגדוד המחוזי בעיר הולדתו ואיאדוליד משנת 1797. בשנת 1810 כאשר החלה מלחמת העצמאות של מקסיקו הציע לו גנרל מיגל אידלגו אי קוסטייה תפקיד עם צבאו המהפכני, אך איטורבידה סירב והתחייב לפעול אך ורק למען המטרה והמדינה הספרדית במלכות המשנה.

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנתו על ואיאדוליד נגד המהפכנים הביאה למכה קשה נגד כוחות המחתרת המורדת, על ניצחון זה קיבל איטורבידה את הפיקוד הצבאי העליון על מחוזות גואנחואטו ומיצ'ואקאן. אולם בשנת 1816, אישומים חמורים של סחיטה באיומים ואלימות גרמו לסילוקו מהדרג הגבוה בצבא הספרדי.

עד 1820 כובתה כמעט כליל תנועת העצמאות הרדיקלית. מנהיגי המחתרת אידלגו וחוסה מריה מורלוס נפלו בשבי והוצאו להורג; רק קבוצות גרילה (בפיקודו של הגנרל ויסנטה גררו) מנעו את הניצחון המלא של מלוכת פרננדו השביעי, מלך ספרד. תנועת העצמאות המקסיקנית ראתה אז מהפך; בתגובה להפיכה שביצעה המפלגה הליברלית בספרד, השמרנים במקסיקו (לשעבר מלוכנים מושבעים) דגלו בעצמאות מידית.

איטורבידה אשר היה שמרן קיבל את הפיקוד על הצבא, ובאיגואלה חברו כוחותיו עם הכוח הריאקציונרי של המתקוממים הרדיקליים תחת גררו. תוכנית העצמאות של איטורבידה, שפורסמה ב-24 בפברואר 1821, הכריזה על שלושה סימנים וערכים שיסמלו את אחדות המדינה העצמאית שלהם:

  1. עצמאות מיידית מספרד
  2. שוויון לספרדים וקריאולים (ילידים)
  3. עליונותה של הנצרות הקתולית.

מתוך רעיון האחדות המבוססת על שלושה עקרונות אלה, הצליח איטורבידה למשוך אליו תומכים מכלל הספקטרום הפוליטי והעיר מחדש את המהפכה נגד הספרדים. "צבא שלוש הערבויות" החדש שטף את המדינה במהירות כאשר הרוויח את אמון ותמיכת ההמונים; ב-24 באוגוסט 1821, חואן אודונוחו, הנציג החדש של המלך הספרדי, חתם על חוזה קורדובה, והכיר בעצמאות מקסיקו.

במהלך מלחמת העצמאות הוסיף איטורבידה לקחת חלק פעיל ביצירת החוקה המקסיקנית.

בממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקואליציה המהפכנית התפרקה במהרה לאחר העצמאות כאשר איטורבידה הסיר את גררו מהממשלה בעקבות ההשפעה שלו, פעולה אשר גרמה למרד אזרחי רדיקלי אשר נמחץ בידי הצבא. במסגרת חוזה קורדובה סוכם כי למדינה המקסיקנית החדשה יהיה מונרך בסגנון אירופאי.

ב-19 במאי 1822, לאחר ששימש כעוצר וראה דרישה גבוהה בקרב העם; הציב איטורבידה את הכתר על ראשו והפך לאגוסטין הראשון, קיסר מקסיקו של האימפריה המקסיקנית הראשונה. כשליט שרירותי ובזבזני, הוכיח שהוא לא מסוגל להביא סדר ויציבות לארצו, ועד מהרה כל הצדדים הפוליטיים, הליברלים והשמרנים; פנו נגדו. האופוזיציה התגבשה מאחורי אנטוניו לופס דה סנטה אנה, שתוכניתו עצמה קראה להפלתו ולגלותו של איטורבידה.

ב-19 במרץ 1823 התפטר איטורבידה ויצא לגלות באירופה. נסע תחילה לאיטליה ואחר כך אל הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד.

אולם בשנת 1824 שב למקסיקו, מבלי שהיה מודע לכך שהקונגרס קבע לו גזר דין מוות בעת תדרך רגלו במקסיקו. הוא נתפס ב-15 ביולי, והוצא להורג כעבור ארבעה ימים. אף על פי שלפי רוב החוקרים וההיסטוריונים נחשב להרפתקן צבאי המשרת את עצמו, איטורבידה נותר עבור הכנסייה הרומית-קתולית ועבור המעמדות השמרניים במדינה הגיבור הגדול של עצמאות מקסיקו, מעמדות אלו ניסו לשקם את המלוכה מספר פעמים בעשורים שלאחר מכן, דבר שהביא לאי סדר וריאקציה חברתית ממושכת בפנים מקסיקו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]