אגלי טל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגלי טל
Eglei Tal.jpg
מידע כללי
מאת אברהם בורנשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1905 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001839601, 001839454, 001839412, 003930420, 001839499, 001134034
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אגלי טל הוא ספר על הלכות שבת שחיבר רבי אברהם בורנשטיין, אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב. כרכו הראשון והיחיד של הספר עוסק ב-11 מלאכות הנצרכות לעשיית לחם החל מזריעה ועד לאפייה ('סידורא דפת') ומלאכת גוזז. נדפס לראשונה בתרס"ה (1905).

הספר התפרסם במהירות, וישיבות רבות בפולין החלו ללמוד מסכת שבת באותה תקופה בעקבותיו[1].

הקדמת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקדמת הספר מפרט המחבר את דרך הלימוד אותה רכש אצל חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק, וכותב:”וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בעניין סדר הלימוד וחידושים“.

הקדמת הספר התפרסמה בעיקר אודות לפלמוס שבו מאריך המחבר אודות לימוד תורה בשמחה. המחבר מביא את דעת הסבורים כי לימוד בשמחה מהווה פגיעה בעקרון תורה לשמה, עקרון שמשמעו אי מעורבות של שיקולים חיצוניים במניעים ללימוד התורה. המחבר מכריע להפך, לפיה השמחה במהלך לימוד התורה היא חלק חשוב ממצוות לימוד התורה, ובאמצעותה הלומד מתדבק בתורה.

בהמשך שוטח המחבר את חשיבות לימוד הלכות שבת על פי תורת הקבלה, על פי תורת החסידות, ועל פי תורת הנגלה. כמו כן הוא כותב הערות בצד ההקדמה שכתב הוא בעצמו, ובהם הוא כותב חידושי תורה רבים על התלמוד, ומסביר אותם בדרך החסידות ובדרך הקבלה. הוא מזהיר את הלומד בספרו לעיין בו במתינות שכן הושקעה בו מחשבה רבה, וכאשר יש קושי לעיין בתלמוד ובראשונים כדי להבין את הדברים.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקרו של הספר נכתב על ידי רבי אברהם בורנשטיין בצורת פילפול, אך בנו רבי שמואל התבקש על ידו להוציא מתוך החיבור את הדברים שפסק הלכה למעשה ולכתוב אותם בפני עצמם, וכפי שכותב בסוף הקדמתו:

ולטוב יזכר שם בני מהר"ש נ"י שטרח הרבה בסידור הכתבים על מכונם, המוקדם - מוקדם, והמאוחר - מאוחר. וגם מלאתי את ידו להוציא את כל פסקי הלכות מתוך הפלפול ולעשות את פנים הספר בלשונו כי הוא בעל צחות לשון הקודש. וקמא קמא דתיקן הביא לפני וראיתיו מתאים עם הביאור לא החטיא המטרה. [רק במקומות מועטים שהצרכתי להגיה קצת הלשון לפי הלך רוחי] והכל מסודר באופן נאות כל הלכה על מכונה ועליה יסוב הביאור בחפץ לבבי

משכך מבנה הספר עשוי בצורה כפולה: במרכז הדף נכתבו ההלכות ויסודותיהן בקצרה מבנו, ומסביב לכך נמצא חיבורו בו הוא מסביר את הכללים והמקורות לאותו פסק.

בסיום ההקדמה מזהיר המחבר שלא לקנות ספרים שאין עליהם הסכמה מגדולי ישראל שבדקו את הספר, ווידאו שאין בו דברי שקר שבדה המחבר מליבו בשם גדולי ישראל.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוסק בעיקר בדיני בורר אופה וגוזז, כשאגב כך מפלפל המחבר בנושאים שונים ורבים. הספר גדוש בחידושים רבים שהעסיקו אחרונים אחרים מהם שחלקו על דבריו ומהם שהסכימו. מבין חידושיו ידועים חידושים אלה:

  • מלאכה שלא הסתיימה - מחלק בין מלאכת אופה, למלאכת זורע: בעוד במלאכת אופה אינו עובר על איסור כאשר הוציא את הבצק קודם שנאפה, במלאכת זורע עובר על איסור בעצם כך שהניח את הזרע במקום שיכול לבוא לידי השרשה, אפילו אם לבסוף הזרע לא השתרש, בגלל שהציאו או מחמת סיבה אחרת, זאת בניגוד לדעתו של הרש"ש ועוד אחרונים, שאינם מחלקים בכך.
  • קירוב מלאכה - מכוח חידושו הקודם, הוא סבור כי אדם שיקרב את צמיחת הזרע - אינו עובר בכך על מלאכת זורע, אך המקרב את האפיה או הבישול עובר על איסור מהתורה.
  • מלאכת דש - שרק כאשר הדרך לעשות את המלאכה בשדה ובכרי נחשב הדבר כ'דש'. אך כאשר הדרך לעשות זאת קודם האכילה כגון פיצוח אגוזים, אין בכך איסור דש.
  • בישול בחמה - סבור שההיתר הוא כיון שאין פעולת בישול זה טובה כבישול באש: ”כיוון שיש שינוי בהנפעל מותר לכתחילה“ (מלאכת אופה, אות מד). יש שכתבו מכוח דבריו להעדיף לבשל במקום הצורך כגון בבתי חולים או לחולה וכדומה על ידי מיקרוגל מאשר בדרך הרגילה.
  • שלא כדרך - מבאר שישנם שני סוגי שלא כדרך: כאשר השינוי בדבר הנפעל כדוגמת אכילה שלא כדרך - שינוי זה הוא פטור בכל התורה. אך כאשר השינוי הוא רק בצורה הפעולה ולא בתוצאה כגון שעושה את המלאכה בשמאל במקום בימין - שינוי זה הוא פטור רק במלאכת שבת, מטעם שאין הדבר נחשב 'מלאכת מחשבת'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב אהרן ישראל בורנשטיין, 'מראה הדשא' עמוד קעט.