אגם גזיבודה

אגם גזיבודה
Liqeni i Gazivodës
Језеро Газиводе
מידע כללי
על שם Gazivode (Zubin Potok) עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג מאגר מים עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 11.9 קילומטר רבוע
אורך 24 קילומטר
מידע נוסף
נהר מזין איבר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקור לנהר איבר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז סרביה, קוסובו עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 42°57′42″N 20°34′01″E / 42.961666666667°N 20.566944444444°E / 42.961666666667; 20.566944444444
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אגם גזיבודהאלבנית: Liqeni i Gazivodës; בסרבית: Језеро Газиводе), הוא מאגר מים מלאכותי, בגודל של כ-12 קמ"ר, שנמצא בקוסובו ובסרביה.[1] הנהר איבר (אנ') נשפך לתוך מאגר המים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגם נוצר בשנות ה-70 של המאה ה-20, כחלק מפרויקט של Energoprojekt ו-Hidrotehnika להקמת סכר על גדות הנהר איבר (אנ'). מעריכים כי עד 1,000 איש שחיו באזור, נאלצו לעבור למקום אחר.[2][3][4][5] עלות הפרויקט מוערכת בכ-90 מיליון דולר.

פירוק יוגוסלביה בשנות ה-90 של המאה ה-20, ועצמאות קוסובו ב-2008, הביאו למחלוקת בין הרפובליקה של סרביה לקוסובו לגבי הבעלות על האגם.[6][7] סרביה טוענת כי היא צריכה לקבל את האגם מאחר שהישות המשפטית האחראית להלוואות של יוגוסלביה הייתה הרפובליקה הסוציאליסטית של סרביה (אנ')‏.[8] קוסובו טוענת כי היא צאיכה לקבל את האגם מאחר שהישות המשפטית האחראית להלוואות של הבנק העולמי הייתה המחוז האוטונומי הסוציאליסטי של קוסובו (אנ'), בעוד שסרביה, כישות משפטית, לא הייתה מעורבת במימון הפרויקט. טענה נוספת שמעלה קוסובו היא שהפיצויים לאנשים שהועברו מהאזור, הן מהרפובליקה הסוציאליסטית של סרביה והן המחוז האוטונומי הסוציאליסטי של קוסובו, שולמו אך ורק על ידי המוסדות של המחוז האוטונומי הסוציאליסטי של קוסובו.[9]

כיום, הסכר נשלט על ידי סרביה.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגם גזיבודה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gail Warrander; Verena Knaus (2010). Kosovo. Bradt Travel Guides. pp. 279–. ISBN 978-1-84162-331-3.
  2. ^ Serbia, RTS, Radio televizija Srbije, Radio Television of. "Istorija jezera Gazivode". www.rts.rs. ארכיון מ-2019-09-09. נבדק ב-2020-04-04.
  3. ^ Terminski, Bogumil (2014). Development-Induced Displacement and Resettlement: Causes, Consequences, and Socio-Legal Context. Columbia University Press. p. 192. ISBN 978-3838267234. ארכיון מ-2021-04-15. נבדק ב-3 באפריל 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ "Gazivode | Srbija - Hidrotehnika - Hidroenergetika a.d." hidroenergetika.co.rs. ארכיון מ-2021-03-05. נבדק ב-2020-04-02.
  5. ^ "Energoprojekt". ארכיון מ-2021-09-16. נבדק ב-3 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Neprihvatljivo je da imovina Srbije pripadne Prištini". Danas. 18 באוגוסט 2013. ארכיון מ-2021-04-14. נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Stojanović, M (18 במרץ 2017). "Seljimi: Nema razgovora sa Beogradom o imovini". Danas. ארכיון מ-2021-04-14. נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Serbia, RTS, Radio televizija Srbije, Radio Television of. "Istorija jezera Gazivode". www.rts.rs. ארכיון מ-2019-09-09. נבדק ב-2020-04-02.
  9. ^ "Ujmani, objekt strategjik: Kur e si u ndërtua?". Veriu. 18 באוגוסט 2018. ארכיון מ-2021-04-15. נבדק ב-3 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Nikola Petrović: Vlada ne pristaje na preduzeće po kosovskim zakonima". Danas. 15 בדצמבר 2015. ארכיון מ-2021-04-14. נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)