אגם יבש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בגאומורפולוגיה, אגם יבש הוא אגם אשר לו מאזן מים שלילי במשך רוב השנה, כלומר, קצב האידוי בו גדול מקצב כניסת המים. כאשר המים באגם מתאדים, הם משקיעים אחריהם מלחים ומשקעים אחרים. לרוב, אגמים אלו נמצאים באזורים בעלי אקלים יבש, והם גורמים משמעותיים ליצירת אבק בעולם.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית מוכרת התופעה תחת המונח אגם יבש או מְלֵחָה. בספרדית מכונה האגם היבש בשם "פְּלָאיָה", אשר מהווה שם כולל לתופעות דומות ברחבי העולם, המכונות בשמות מקומיים: באפריקה הצפונית וקדמת אסיה מוכר השם "סַבְּחָ'ה", בפרס "כָּוִיר", "טָאקִיר" בטוראן, "פָּאן" באפריקה הדרומית, "באג'יר" או "שאלה" באסיה המרכזית, "שוֹט" בארצות האטלס, ובאמריקה הצפונית ומקסיקו "פלאיה" ו"סַלָאר". השוני בין השמות נובע משוני באופן היווצרות, ממיקום גאוגרפי, משפת המקום ומגודל התופעה. לדוגמה: סבחות הן פלאיות באזור קו החוף, בעוד סלאר הנו מדבר מלח.

תיאור התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגם יבש הוא אגן היקוות נמוך בסביבה מדברית חמה. זהו אגן ניקוז סגור, המהווה בסיס סחיפה לתא שטח מסוים, כלומר, התחנה הסופית, או בשמה המקצועי "טרמינל", של מי גשמים, טל, מי שטפונות או זרימת מי נחלים המגיעים אליו. לעתים מוצף האגם היבש מים, ונראה כעין ימה, אך עם זאת, מרבית הזמן הוא יבש.

בעונה היבשה, קצב האידוי גבוה מקצב ספיקת המים ולכן האגם מתייבש. בעונת הגשמים, לעומת זאת, קצב אספקת המים עולה, וביחס אליו קצב האידוי יורד, דבר היכול לגרום להצפת האגם היבש. כתוצאה ממחזורי ההצפה וההתייבשות המתמשכים, מתרחשת הרבדה של המשקעים (הליט, גבס, חרסית, טין ומינרלים נוספים) בקרקעית האגם היבש בתהליכי שקיעה והתאדות. בנוסף, בזמן שהאגם יבש, חלה עלייה נימית של מי תהום, אשר גורמת גם היא לשקיעת מינרלים ומלחים. תופעות אלו גורמות לריכוז מלחים גבוה בקרקעיתו, ובמקרים מסוימים יוצרות מדבר מלח.

קרקעית האגם היבש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרקעית מצולעת

בעקבות השקעת המשקעים, מתקבלת קרקעית בעלת אופי מרובד, שבה כל מינרל מורבד בשכבה נפרדת. במקרים אחרים, הקרקעית תהיה בנויה תערובות משקעים. מקרה כזה נקרא "פאן" או "דאיה".

בקרקעית האגם היבש מתקבלת לעתים שכבה עליונה יבשה ומתחתיה שכבה חרסיתית לחה, מבנה הגורם להתנפחות ודחיסה ובכך לשינוי בנפח הקרקע. תופעה זו גורמת למרקם קרקע המאופיינת בסדקים ובצורות גאומטריות שונות. ישנם מקרים שסדקים אלו מתמלאים אבק וחול ומייצרים הפרדה בין המצולעים. בנוסף למרקם האופייני מתקבלים קרומים כימיים של מלח גבישי כתוצאה מהעלייה הנימית של מי התהום. קרום זה מתבטא לרוב בצבע לבן ובברק. במקרים שבהם ריכוז הברזל והנחושת גבוהים, ניתן לראות קרומים בצבעים אדמדמים, כחלחלים או ירקרקים.

האגם היבש כמקור לאבק מדברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגם יבש הוא סביבה דינמית, שבה פני השטח עשירים מאוד בחומר קלאסטי דק הנוצר מבליית סלעים אחרים, מובל על ידי מים ומושקע בקרקעיתו. לרוב האגם היבש הוא מסדר גודל קטן, אך כאשר ישנם מספר רב של אגמים בתא שטח מצומצם, נוכחותם הופכת להיות משמעותית כמקור לתרומת אבק, כדוגמת מדבר מוהאבי.

מרבית האגמים היבשים בעולם נכללים ברשימת האזורים התורמים אבק בקנה מידה עולמי. קיים מתאם בין פריסת האגמים היבשים העולמית, לפריסת מקורות האבק. האגמים היבשים נטענים בחומר קלאסטי המגיע על ידי נגר עילי ומי שיטפונות. הנגר העילי מגיע מהאזורים המדרוניים בסביבת האגם היבש, ומשקיע את החומרים מהמדרון בתוך האגם היבש. בנוסף, קיימת בו השקעה איאולית, אך השקעה זו הנה מקור קטן יותר לחומרים הקלסטים. החומר הכימי והמלחים המצויים בתשתית האגם היבש, מגיעים בעליה נימית של מי התהום והתאדותם.

באגמים יבשים, עם ירידת הגשם יכולות להיווצר זרימות על פני השטח המשקיעות משקעים המובלים במים העיליים, דבר הגורם לשינוי בפוטנציאל הפליטה ובפוטנציאל הסחיפה של האבק. באגמים יבשים-רטובים המשקעים מביאים לעלייה של מי תהום, הגורמת לתהליך מהיר של התאדות והשקעה של חומר כימי. דבר זה משנה את תפרוסת המשקעים ואת פוטנציאל פליטת האבק בזמן נתון. המלחים רגישים יותר לסחיפה מאשר חומר קלאסטי, ולכן באגמים יבשים שבהם מי התהום גבוהים, מצטברים יותר חומרים כימיים ופוטנציאל פליטת האבק גבוה יותר. בגלל ההשקעה הרבה של חומרים דקי גרגר באגם היבש, הן על ידי מים עיליים והן על ידי עליה נימית של מי התהום, ישנו חומר רב המהווה פוטנציאל לסחף איאולי והיווצרות אבק.

צמחיית האגם היבש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצומח באדמה זו מצומצם ומותאם לתנאי הסביבה, בין אם על ידי הימנעות ממליחות (מניעת חדירת מלח לצמח) ובין אם על יד סבילות למליחות (התמודדות עם מלח שחדר לצמח). צמחים בעלי יכולות אלה, אשר מסוגלים להשלים מחזור חיים שלם באגם יבש, קרויים הלופיטים.

ניתן לנצל אדמה של אגם יבש לחקלאות לגידול צמחים שאינם מותאמים למליחות רק בשוליו של האגם היבש, ורק לאחר הצפה ושטיפה מרובה של הקרקע.

אגמים יבשים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגמים יבשים הם סביבה גיאומורפית המזוהים עם פליטת אבק. בעולם קיימים עשרות אלפי קמ"ר של אגמים מסוג זה:

  • מגרש הגולף של השטן – קליפורניה
  • סאלאר דה אויוני – בוליביה
  • סלאר דה אריזארו – ארגנטינה
  • מלחות סדום, יטבתה, סמר ועין עברונה – בישראל.

אגם יבש בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנביא ירמיהו מציין את הישיבה באגם יבש כעונש:

והיה כערער בערבה, ולא יראה כי-יבוא טוב; ושכן חררים במדבר, ארץ מלחה ולא תשב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שטנר י. (1970), העיצוב החיצון של הטבלית, קריית ספר, ירושלים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגם יבש בוויקישיתוף