אגם מריוט

אגם מריוט
بحيرة مريوط
מידע כללי
סוג	מים מליחים
מידות
שטח	180 קילומטר רבוע
מידע נוסף
מדינות באגן הניקוז	מצרים
קואורדינטות	31°09′11″N 29°53′55″E / 31.153056°N 29.898611°E
	(למפת מצרים רגילה) קהיר אלכסנדריה אל-עריש אסואן אסמאעיליה לוקסור שארם; א-שייח'; סואץ סיווה ישראל ירדן סודאן ערב; הסעודית; ל; ו; ב; הים התיכון הים האדום אגם מריוט

אגם מַרְיוּט (בערבית: بحيرة مريوط) הוא אגם מים מליחים בצפון מצרים שמופרד מהים התיכון על ידי לשון היבשה עליה בנויה אלכסנדריה. בתחילת המאה ה-20 היה שטחו כ-200 קמ"ר, ועד תחילת המאה ה-21 הצטמצם שטחו לכ-50 קמ"ר.^[1] חלקים רבים מהאגם יובשו לשם הרחבת הבניה באלכסנדריה. חלקים אחרים משמשים לאידוי מלח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמנים קדומים היה שמו של האגם מראוטיס (Mareotis), ופילון האלכסנדרוני כותב בספרו "על חיי העיון" על כת התרפויטים היהודית שאחד ממרכזיה החשובים היה על גבעה סמוך לאגם, לו הוא קרא "אגם מאריה".

בעת העתיקה ניזון האגם מהנילוס דרך התעלות, אך מאז ירד מפלס המים ללא הרף והותיר את חלקו המזרחי של האגם מיובש, וכיום הוא אדמה מעובדת. בימי קדם, היה האזור סביב האגם מכוסה בכרמים ואוכלס בכמות האנשים הגדולה הדרושה לטפל בהם. האדמה חולקה בין נכסי גידול גפנים גדולים, וייצור היין התרכז בסמוך לחופי האגם, שם הועמסו הכדים המלאים ביין על סירות ונשלחו ליעדים בתוך מצרים ומחוצה לה. בתקופה היוונית-רומית, הפעילות סביב אגם מריוט הייתה רבה יותר. הוא השתרע לאורך כמעט 100 ק"מ ממזרח למערב והיה מוקד למטיילים ולסוחרים. תעלות אפשרו למטיילים להגיע לנילוס מהאגם, והם חיברו אותו גם לתעלת אלכסנדריה ולים.^[2]